Page 197 - josephus_volume_two
P. 197
ןליא לט
לדיון באיכ"ר יש אופי של משל כפול -פעם על מגדל ופעם על חבית ,שבשניהם מקנן נחש .השאלה
שנשאלת היא ,האם כדי להיפטר מן הנחש יש להשמיד גם את המגדל/חבית או שדי להרוג את הנחש,
ואת המקום שבו הוא מתגורר יש לשמר .ברור שהנמשל לחבית/מגדל הוא בית המקדש ,והנמשל לנחש -
המורדים .ריב"ז לא התקומם נגד המשלת המורדים לנחש .הוא אף סבר ,כמו בעל הפלוגתא שלו ,הדוכס
פנגר הרשע ,שיש להרוג את הנחש .אבל הוא טען שדי בכך ,ואילו פנגר קבע שיש להרוס גם את המקום
שבו השתכן הנחש .בסוף המסורת מנמק פנגר את דבריו בטענה שאינה לקוחה מן המשל אלא מן הראליה
של מלחמת החורבן' :אני דורש את טובתכם ,שכן כל זמן שהבית הזה קיים המלכות מתגרה בכם'.
היחס בין איכ"ר ויוספוס
את הדמיון בין יוספוס לאיכה רבה אפשר לסכם בטבלה הבאה:
חז"ל יוספוס נגד החרבת המקדש
בעד החרבת המקדש
ר י ב " ז ' )1( :מביאין חובר וחוברין את ט י ט ו ס ' :הודיע כי אף אם יעלו היהודים
הנחש .ומניחין את החבית'' )2( .מביאין חובר [למקדש] ויילחמו משם ,לא ינקום בדברים שאין הסיבה:
וחוברין את הנחש ומניחין את המגדל'. בהם רוח חיים על [עוול] שעשו בני אדם'.
פ נ ג ר ' )1( :הורגין את הנחש ושוברין החבית'. מ פ ק ד י ם ' :אך אם יעלו היהודים [למקדש]
(' )2הורגין את הנחש ושורפין את המגדל'. ויילחמו [ממנו] – יש להעלותו באש; כי במקרה
'שכל זמן שהבית הזה קיים ,המלכות זה הוא לא יהיה עוד מקדש כי אם מבצר'.
מתגרה בכם .אם יחרב הבית הזה,
אין המלכות מתגרה בכם'. 'היהודים לא יחדלו ממרים כל עוד
יעמוד על תלו המקדש אשר אליו
הם מתכנסים מכל העולם'.
טבלה זו ממחישה כמה דומים הטיעונים המובאים בשני המקורות .ואולם בו בזמן היא מראה הבדל
מרכזי .אמנם מעדות יוספוס ומן המדרש עולה שהיו מי שתמכו בהריסת המקדש כדי לדכא את המרד,
והיו מי שחשבו שאין צורך בהריסת הבניין לשם כך ,אך בעוד אצל יוספוס מובא הטיעון שיש להציל
את המקדש בפיו של טיטוס ,נציגו המובהק של האויב ,באיכ"ר מובאים הדברים מפיו של ריב"ז .כלומר,
לשיטתם של חז"ל הסנגור של המקדש חייב להיות מקרב היהודים.
הנימוק המוזר 'כל זמן דהדין ביתא קיים מלכוותא מתגרין בכון' ,המצוי במדרש ,הוא היפוכו המדויק
של האמור אצל יוספוס' :כי לא יחדלו היהודים ממחשבות מרד כל העת אשר יהיה ההיכל על מכונו'.
כלומר ,כל זמן שהבית קיים היהודים מתגרים במלכות .לפנינו תמונת ראי :הסיפור מאת יוספוס
מאשים את היהודים שהמקדש מתסיס בקרבם את הנטייה למרי ,ואילו בעל המדרש טוען שהמקדש
מניע דווקא את הרומאים להתגרות ,והריסתו תרסן את איבתם ליהודים.
אם כן נראה שהדמיון בין יוספוס וחז"ל כאן אינו נובע ממקור משותף ,אלא מזיכרון עמום של
המאורעות שגרמו לחורבן יחד עם פרשנות דומה של המניעים לכך .גם יוספוס וגם חז"ל ידעו ששאלת
קיומו או השמדתו של המקדש הייתה תלויה ,בעיני הרומאים ,ביצר המרד בקרב היהודים.
1 0קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,526הערה .243
736
