Page 201 - josephus_volume_two

‫ןליא לט‬

‫דמיה על בית מוקדשא'‪ .‬דהיינו הפס"ר מתעדת את המועצה עצמה‪ ,‬ואילו תרגום שני מזכיר את אחד‬
‫המפקדים שהשתתפו באותה האספה‪ .‬אפשר אולי להניח ששני המדרשים השתמשו בבליל של חומרים‬
‫מימי הבית השני (שכבר עובדו לפני כן לידי דרשה אחת)‪ ,‬שהגיע בצינורות כלשהם לידי הדרשנים‪ ,‬בין‬
‫היתר דברי יוספוס עצמם‪ ,‬וכל אחד מהם בחר לשמר מן הדרשה הזו רק את מה שעניין אותו? גם כאן‬

‫יש להשאיר את הדברים בצריך עיון‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬הקשר בין שתי המסורות אצל חז"ל‬

‫הטענה המרכזית בערך זה היא‪ ,‬שהן הסיפור המופיע באיכה רבה על הוויכוח בין ריב"ז לדוכסיו של‬
‫אספסיינוס על גורל המקדש‪ ,‬והן הסיפור בפסיקתא רבתי על אספת המלחמה בהר הבית‪ ,‬הן מקבילות‬
‫משיקות לדיווחו של יוספוס על מועצת המלחמה שכינס טיטוס לפני הפריצה למקדש‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף‬
‫שאין שתי המסורות האלה מקבילות זו לזו‪ ,‬שתיהן עוסקות באותו הנושא שבו עוסק הדיווח של‬
‫יוספוס על מועצת המלחמה של טיטוס‪ ,‬שבה נידונה ההצעה לשרוף את המקדש‪ .‬איכ"ר משמר הדים‬
‫לשאלה שעמדה במרכז דיוניה של אותה מועצת מלחמה‪ ,‬ואילו בעל הפס"ר בחר דווקא להתמקד בטיעון‬
‫תאולוגי שהעלה גם יוספוס‪ ,‬שלא הייתה כל משמעות לאותה התייעצות‪ ,‬שכן שרפת המקדש הייתה‬

‫מעשהו של האל‪ ,‬ולא פרי החלטותיהם של בני האדם‪.‬‬
‫מה נוכל להסיק מכך על אופי המקבילות בין יוספוס לחז"ל בנוגע לסיפורי החורבן? נראה שדוגמה‬
‫זו ממחישה טוב במיוחד את טענתנו העיקרית לאורך כל הכרך הזה‪ ,‬שלא מסורת ספרותית כתובה‪ ,‬או‬
‫אפילו מסורה ומגובשת‪ ,‬עומדת בבסיס מקבילות אלה‪ ,‬אלא פיסות מידע נפרדות שהפכו כמעט מיד‬
‫לאחר המלחמה למעין גרסה רשמית של איך מספרים על החורבן‪ .‬ההתייעצות של הרומאים בדבר גורל‬
‫המקדש הייתה חלק מגרסה זו‪ .‬איכ"ר הציע דרך אחת שבה נהגו לספר על התייעצות זו‪ ,‬ובעל פס"ר נקט‬
‫דרך אחרת והתבסס בדבריו ככל הנראה על עיבוד מדרשי של דברי יוספוס עצמו‪ .‬מסתבר אפוא שדיון‬
‫שקיימו הרומאים בדבר גורלו של המקדש כבר היה‪ ,‬בשלב מוקדם מאוד‪ ,‬חלק בלתי נפרד מן הסיפור‬

‫שסיפרו היהודים על המלחמה על ירושלים ועל חורבן הבית השני‪.‬‬

‫‪740‬‬