Page 208 - josephus_volume_two

‫םישדוקה שדוקב סוטיט‬

‫לבנים' במהלך כניסתו לקודש הקודשים (תוספתא‪ ,‬חגיגה יג‪ ,‬ח)‪ .‬בתיאור האותות שקדמו לחורבן‬
‫מספר יוספוס על קולות שנשמעו בתוך המקדש וקראו 'נלכה נא מכאן' (מלח' ו ‪ ,)299‬וסיפור דומה מופיע‬
‫גם אצל טקיטוס (היסטוריה ה‪ .)13 ,‬על אלו יש להוסיף סיפורים על מעשי נסים שאירעו במקדש דרך‬
‫קבע והעידו על קדושתו‪ .‬לשון אחר‪ ,‬אף על פי שמסיבות שונות נשתרשה הדעה המובאת בתלמוד‬
‫הבבלי‪ ,‬כי בבית שני לא שרתה שכינה‪ ,‬ממגוון מקורות עולה שלמרות ריקנותו של קודש הקודשים‪,‬‬
‫אין ריקנות זו מעידה על העדר נוכחות אלוהית‪ .‬על כן גם בימי בית שני כניסת הכוהן הגדול לקודש‬
‫הקודשים ביום הכיפורים לוותה בחששות רבים‪ ,‬ומשנסתיימה עבודת היום‪' :‬יום טוב עשה [=הכוהן‬
‫הגדול] לכל אוהביו שיצא בשלום' (משנה‪ ,‬יומא ז‪ ,‬ד)‪ .‬בדומה לסיפורי המקרא על עונשם של הקרבים‬
‫לקודש שלא בהתאם לכללים‪ ,‬מסופר על כוהן ביתוסי שהקטיר ביום הכיפורים מחוץ לקודש הקודשים‪,‬‬
‫בניגוד להלכה הפרושית‪ ,‬וכעבור שלושה ימים מת (תוספתא‪ ,‬כיפורים א‪ ,‬ח)‪ .‬התלמוד הירושלמי (יומא‬
‫א‪ ,‬ה [לט ע"א]‪ ,‬עמ' ‪ )565‬אף מוסיף‪ ,‬שבמצחו הוטבעה פרסת עגל‪ ,‬דבר המרמז על הימצאות מלאך או‬

‫על נוכחות אלוהית אחרת במקדש‪ .‬‬
‫על אף הפירוט היחסי של תחומי הקדושה והיתרי הכניסה‪ ,‬אין בתורה התייחסות של ממש לכניסת‬
‫נכרים למקדש‪ ,‬ואולם מראשית ימי בית שני יש ביטויים לאיסור שכזה‪ .‬יוספוס ייחס לאנטיוכוס‬
‫השלישי צו האוסר כניסת נכרים לתחום המקדש (קדמ' יב ‪ .)145‬הוא מציין שהאיסור נחקק על אבני‬
‫הסורג ביוונית ובלטינית (מלח' ה ‪ ;194‬ו ‪ ;126-124‬קדמ' טו ‪ ,)417‬ואכן נמצא לכך אישוש בממצא‬
‫הארכאולוגי‪ .‬כן יש כמה וכמה סיפורים מתקופת הבית השני המגנים את כניסתם של שליטים נכרים‬
‫להיכל‪ .‬בחלק לא מבוטל מהמקרים מטרת הכניסה למקדש הייתה ביזה‪ ,‬או חילול המקדש‪ .‬אבל‬

‫ואמנם בסוגיית הירושלמי על ברייתא זו קובע ר' אבהו‪ ,‬שאותו זקן היה הקב"ה (ירושלמי‪ ,‬יומא ה‪ ,‬ג [מב ע"ג]‪ ,‬עמ' ‪;584‬‬ ‫‪ 20‬‬
‫ויקרא רבה כא‪ ,‬יב [עמ' תצג])‪ .‬עוד על התפיסה המוחשית של נוכחות האל במקדש שני אצל חכמים ראו גרינולד‪ ,‬מסורות‬
‫כוהניות‪ ,‬עמ' ‪ .83-82‬על התפיסה האנתרופומורפית של חכמים בכלל ראו בויארין‪ ,‬עין; לורברבוים‪ ,‬צלם‪ ,‬עמ' ‪.335-292‬‬ ‫‪ 21‬‬
‫‪ 22‬‬
‫על כך ראו בערך פתיחת שערי המקדש‪ .‬להתייחסויות נוספות לנוכחות השכינה אצל יוספוס ראו להלן‪.‬‬ ‫‪ 23‬‬
‫ראו לדוגמה המשנה על עשרה נסים שנעשו במקדש (אבות ה‪ ,‬ה ומקבילותיה‪ :‬אדר"נ נו"א לה; אדר"נ נו"ב לט; בבלי‪ ,‬יומא‬ ‫‪2 4‬‬

‫כא ע"א)‪.‬‬ ‫‪2 5‬‬
‫משנה‪ ,‬יומא ה‪ ,‬א; תוספתא‪ ,‬כיפורים ב‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪ 26‬‬
‫בתלמוד הבבלי (יומא יט ע"ב) נאמר במפורש 'שבא מלאך וחבטו'‪ .‬איתמר גרינולד‪ ,‬מסורות כוהניות‪ ,‬עמ' ‪ ,84-83‬מביא‬ ‫‪ 27‬‬
‫סיפור זה כביטוי נוסף לנוכחות האלוהית בבית המקדש השני‪ ,‬ואף מסביר ששיטת ההקטרה של הצדוקים נובעת‬
‫מתפיסתם שאכן קודש הקודשים מאוכלס בנוכחות אלוהית‪ .‬גם איל רגב‪ ,‬הצדוקים והלכתם‪ ,‬עמ' ‪ 159-156‬קושר את‬ ‫‪ 28‬‬
‫המחלוקת בין הפרושים לצדוקים בעניין העלאת הקטורת לנוכחות האלוהית‪ ,‬אך נוטה יותר לכך שתפקיד הקטורת היה‬
‫דווקא לחצוץ בין הכוהן הגדול לבין העם‪ .‬ראו גם בערך ינאי‪/‬הכוהן שנרגם באתרוגים‪.‬‬
‫יש מי שסבור שמכמה מקומות בתורה עולה שמעמדם של נכרים היה שווה לזה של ישראלים בכל מה שקשור להבאת‬
‫קרבנות (ויקרא יז ‪ ;9–8‬במדבר טו ‪ .)15–14‬ראו אלברטץ‪ ,‬שליטים נכרים‪ ,‬עמ' ‪.122-120‬‬
‫את האיסורים הראשונים נוטים לייחס ליחזקאל מד ‪ ,9-7‬ראו לאחרונה אוובדי‪ ,‬יחזקאל‪.‬‬
‫הכתובת נתגלתה ב־‪ 1871‬בידי קלרמון־גנו‪ ,‬והיא מוצגת במוזאון לארכאולוגיה באיסטנבול‪ .‬כתובת נוספת כמעט זהה‪,‬‬
‫אך שבורה נתגלתה ב־‪ 1935‬והיא מוצגת במוזאון רוקפלר (תודה לישראל רונן על ההפניה לכתובת האחרונה)‪ .‬לדיון‬

‫בשתי הכתובות ראו סגל‪ ,‬כתובת‪.‬‬
‫בספרות בית שני יש סיפורי ביזה אחדים‪ :‬ניסיון הביזה של הליודורוס (מק"ב ג ‪ ;)40-7‬אנטיוכוס אפיפנס (מק"א א ‪;25-21‬‬
‫מק"ב ה ‪ .21–17‬על היחס בין שני הסיפורים ראו בפירושיהם של רפפורט ושוורץ לפסוקים אלו); קראסוס (‪ 54‬לפה"ס;‬

‫קדמ' יד ‪ ;109-105‬מלח' א ‪.)179‬‬

‫‪747‬‬