Page 210 - josephus_volume_two
P. 210
םישדוקה שדוקב סוטיט
סקירת מחקר
האופי השונה כל כך בין התייחסותו הסתמית של יוספוס לכניסת טיטוס לקודש הקודשים לבין הזעזוע
התאולוגי המתואר בספרות חז"ל ,אולי גרם לכך שבספרות המחקר אין התייחסות רבה לזיקה האפשרית
בין שני התיאורים .מטבע הדברים התמקד המחקר בממד התאולוגי של דברי הקטרוג של טיטוס .כבר
גדליה אלון ראה בדברים ששמו חכמים בפיו של טיטוס ראיה לכך 'שחורבן המקדש שימש לו נס במלחמתו
עם היהדות' .אפרים אלימלך אורבך המשיך בכיוון זה והראה שהטענה על העדר כוחו של האל מצויה
בלשון זו ממש בפיהם של הרומאים .ואולם ,משה דוד הר סבר שהאגדה על כניסת טיטוס מאוחרת
בעשרות שנים מהחורבן ומשקפת את תפיסתו של הקיסר הדריינוס את עצמו כאל ,ואת המצוקות
התאולוגיות של החכמים בתקופת מרד בר כוכבא .ענת ישראלי שמה לב שבספרי דברים טיטוס אינו
נקשר כלל לחורבן .לדבריה ,העיסוק בדברי טיטוס ולא במעשיו מלמד על חיוניותו של הוויכוח התאולוגי,
ובדומה להר אף היא ממקמת את הרקע ההיסטורי להיווצרות האגדה בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא.
את ההתפתחויות האמוראיות היא מסבירה בצורך להתפלמס עם הסברי הנוצרים לחורבן .עדיאל
שרמר אף הוא סבור שיש לתארך את הטענה התאולוגית לתקופת מרד בר כוכבא ,אלא שעל פי הסברו,
דברי ההתרסה של טיטוס משקפים את תחושותיהם של יהודים רבים לאחר כישלון המרד ,ש'עזב ה' את
הארץ' -האל לא נמצא עוד לצדם של היהודים .מנחם קיסטר ניסה לקשור את הטענות התאולוגיות
שייחסו חכמים לטיטוס לאירועי החורבן עצמם .הוא מביא את דברי קסיוס דיו על היסוסם של החיילים
הרומים להיכנס למקדש בגלל 'אמונה תפלה' .החיילים נכנסו לבסוף למקדש לאחר שטיטוס הכריח
אותם (קסיוס דיו ,היסטוריה סו .)2-1 ,6 ,קיסטר הקביל לקטע זה את המסופר באדר"נ על חששם של
החיילים הרומים להיכנס למקדש' :כיון שהגיעו להיכל אמרו זה לזה מי יכנס להיכל תחלה? ושם היה
אדם רשע טיטוס בן אשתו של אספסיאנוס [העז פניו] ונכנס' .קיסטר טוען שהדרך להראות לחיילים
שאין ממש בפחדיהם הייתה על ידי כניסה למקדש ,ובכך הכחיש טיטוס את הטענות בדבר כוחו של
האל היהודי .אירועים אלו שהתרחשו מחוץ לתחום המקודש ,אליבא דקיסטר ,ולא הכניסה של טיטוס
לקודש הקודשים ,כמסופר אצל יוספוס ,הם שהיוו את 'הגרעין הריאלי לאגדות הנפוצות כל כך על טיטוס
מחלל הקדשים' .
בשונה ממרבית החוקרים שלא קשרו את דברי חז"ל ליוספוס ,יש הסבורים שדברי החכמים קרובים
יותר למציאות ההיסטורית .הלמוט שווייר טען ,שנוסף על ההיבט המדיני והצורך להכניע את יהודה
אלון ,מחקרים ,א ,עמ' .208-207עם זאת אלון לא עסק בעצם הכניסה של טיטוס לקודש הקודשים אלא בשרפת המקדש. 3 3
אלון גם לא עסק במשמעויות התאולוגיות של טענת טיטוס ,והוא גם לא התייחס לכך שמרבית המקורות היהודיים אינם
קושרים את טיטוס לחורבן .לאחרונה עשה שימוש דומה באגדה התלמודית גם פאוסטו פרנטה ,טיטוס ,עמ' .66הוא 3 4
אמנם לא ייחס אמינות של ממש לפרטים ,אבל טען שאגדה זו מוכיחה שטיטוס אכן החריב את המקדש בכוונה תחילה. 35
36
אורבך ,חז"ל ,עמ' .467 ,77
הר ,השלטון הרומי ,עמ' .190-188 3 7
ישראלי־טרן ,אגדות החורבן ,עמ' .80-76היא מצביעה על כניסת טיטוס אצל יוספוס כעל הגרעין ההיסטורי שסביבו 3 8
נוצרה האגדה התנאית (שם ,עמ' ,121הערה .)2 39
שרמר ,אחים ,עמ' .47-25
כך עולה מדברי קסיוס דיו ,וראו להלן הדיון בנספח.
קיסטר ,ביאורים ,עמ' .504-503קיסטר אינו מזכיר כלל את דברי יוספוס על כניסת טיטוס לקודש הקודשים (מלח' ו ,)260
וראו להלן בנספח.
749
