Page 214 - josephus_volume_two
P. 214

‫םישדוקה שדוקב סוטיט‬

         ‫לשלוט בעולם מכוחה של בחירה אלוהית‪ ,‬ואין היא זקוקה שאלוהיו של עם קטן ומובס יתמוך בה‪.‬‬
         ‫הרעיון של ‪( Roma Aeterna‬רומא הנצחית)‪ ,‬שהופיע בעולם הרעיונות הרומי באמצע המאה הראשונה‬
         ‫לפה"ס‪ ,‬זכה בימי אספסיינוס לביטוי מלכותי רשמי בהטבעת הססמה על מטבעות אספסיינוס וטיטוס‪   .‬‬
         ‫אכן יוספוס עצמו בנאומו ליהודים מול חומות ירושלים הכריז‪ :‬שאלוהים 'המעביר את השלטון מעם‬
         ‫אחד למשנהו‪ ,‬עומד עתה לצד איטליה' (מלח' ה ‪ ;)367‬ואולם כפי שכתב מנחם שטרן‪' :‬בשום מקום‬
         ‫אין יוספוס מטיף לרעיון רומא הנצחית (‪ ,)Roma Aeterna‬ולמעשה הוא משאיר פתח לתקווה שגם‬
         ‫ההגמוניה הרומית‪ ,‬בדומה לזו של קודמותיה‪ ,‬תחלוף'‪    .‬לדברים אלו ודאי שהפלאווים ואף אזרחים‬

                                                                              ‫רומים הגונים לא היו יכולים להסכים‪   .‬‬

                                                                   ‫המערכה הדתית נגד היהודים‬

         ‫לאחר שתמה המערכה הצבאית נגד היהודים נקטו הרומאים מהלכים אחדים‪ ,‬שהדרך ההולמת ביותר‬
         ‫לתאר אותם היא מערכה דתית נגד היהודים‪ .‬בקיץ שנת ‪ 71‬ערכו אספסיינוס וטיטוס תהלוכת ניצחון‬
         ‫ברומא‪ ,‬ונישאו בה כלי המקדש מירושלים‪ .‬כפי שציינו רבים‪ ,‬תהלוכת הניצחון הייתה מרכיב מרכזי‬
         ‫בתעמולה הפלאווית‪ ,‬ונשיאת כלי המקדש ביטאה את הניצחון הרומי על האל היהודי ופולחנו‪    .‬בשנת‬
         ‫‪ 75‬לספירה הקים אספסיינוס את מקדש השלום (‪ ,)Templum Pacis‬והניח בתוכו את כלי הזהב מהמקדש‬
         ‫(מלח' ז ‪ .)161‬הקמת מקדש השלום‪ ,‬הייתה מעין חזרה על הקמת 'מזבח השלום' (‪ )Ara Pacis‬של‬
         ‫אוגוסטוס בשנת ‪ 13‬לפה"ס‪ ,‬שציין את סיום עידן המלחמות‪    .‬אספסיינוס‪ ,‬שביקש שיראו בו אוגוסטוס‬
         ‫שני ומייסד השלום הרומי‪ ,‬הנציח את חיסול המרד ביהודה על ידי הצגתם לראווה של כלי המקדש‬
         ‫היהודי‪    .‬הוא גם הטיל מס שנודע בשם 'המס היהודי' (‪ .)Fiscus Iudaicus‬כספי מחצית השקל‪ ,‬שנועדו‬
         ‫למקדש בירושלים‪ ,‬הועברו לאחר החורבן למקדש יופיטר שבקפיטוליום‪ .‬צעד זה לא נועד רק למלא את‬
         ‫קופת המדינה‪ ,‬אלא בראש ובראשונה לבטא את שעבודם של היהודים לאל הרומי‪ ,‬יופיטר‪ ,‬שגבר על האל‬
         ‫היהודי‪ ,‬וכעת הוא זכאי לקבל את הכנסותיו‪    .‬ולבסוף‪ ,‬הרומאים סגרו את מקדש חוניו במצרים אף שלא‬
         ‫היה מעורב בשום פעילות מרדנית (מלח' ז ‪ .)436-433‬פעולות אלו נועדו לפגוע בגילוייה הפומביים של‬

                                             ‫היהדות‪ ,‬אך חשוב להדגיש ששמירת מצוות באופן פרטי לא נאסרה‪   .‬‬

                              ‫על רעיון רומא הנצחית ראו הסקירה של איזק‪ ,‬רומא‪ .‬לגבי אספסיינוס וטיטוס ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬                    ‫‪5	 7‬‬
     ‫שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ .286‬וזו גם פרשנותו של פרייס‪ ,‬היסטוריון‪ ,‬עמ' ‪ ,118-116‬לדברי יוספוס על העברת מזל המלחמה‬                         ‫‪5	 8‬‬

                                                                                                                        ‫לצד הרומאים‪.‬‬  ‫‪5	 9‬‬
     ‫כפי שאכן טוען פרייס (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)50‬מנגד הסביר מייסון‪ ,‬אירוניה‪ ,‬עמ' ‪ ,258-254‬שמלחמת היהודים של יוספוס יועדה‬
     ‫לקהל רומי‪ ,‬ויוספוס נקט רטוריקה אירונית על מנת לחתור תחת העמדה הרומית־פלאווית‪ ,‬שפיארה והאדירה את הישגי‬                            ‫‪6	 0‬‬

                                                                                      ‫אספסיינוס וטיטוס‪ ,‬שפעלו בחסד אלי רומא‪.‬‬          ‫‪	61‬‬
     ‫ריבס‪ ,‬מדיניות פלאווית‪ ,‬עמ' ‪ .152‬וראו גם בערך ביזת כלי המקדש‪ .‬לדברי ג'ודי מאגנס‪ ,‬קשת‪ ,‬עמ' ‪ ,210-208‬זיהו הרומאים‬                   ‫‪	62‬‬
                                                                                                                                      ‫‪	63‬‬
              ‫את האל היהודי עצמו עם כלי המקדש‪ ,‬ועל כן הוצאתם מהמקדש ביטאה את יציאת האל מירושלים ומיהודה‪.‬‬                              ‫‪	64‬‬
                                             ‫על הקשר בין מקדש השלום למזבח השלום ראו נורנה‪ ,‬מקדש השלום‪ ,‬עמ' ‪.29-28‬‬
                                                   ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ,35‬ריבס‪ ,‬מדיניות פלאווית‪ ,‬עמ' ‪ ;152‬מילר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.112-109‬‬

                            ‫שווייר‪ ,‬מקדש‪ ,‬עמ' ‪ .337-308‬לגישות נוספות ודחייתן ראו ריבס‪ ,‬מדיניות פלאווית‪ ,‬עמ' ‪.157-155‬‬
     ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ 165-161‬מסביר שהפלאווים תפסו את היהדות כ'דת' במובן הרומי‪ ,‬כלומר כפולחן ציבורי ופוליטי‪ ,‬ובהיבטים‬

                                                                                                                  ‫אלה בלבד הם פגעו‪.‬‬

‫‪753‬‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219