Page 218 - josephus_volume_two
P. 218

‫םישדוקה שדוקב סוטיט‬

         ‫עבר עיבוד מונותאיסטי שיהלום את אמונתו של יוספוס‪ .‬לרומאים היו דרכים משלהם להבטיח את עזרת‬
         ‫האל המקומי‪ ,‬או לפחות להוציא אותו מהמערכה‪ .‬טקס ה־‪ evocatio deorum‬היה קריאה לאלי העיר‬
         ‫המותקפת לעזוב את מקדשיהם‪ .‬לעתים נלוותה לכך גם הבטחה לפולחן חלופי ברומא או במקום אחר‪,‬‬
         ‫אך עיקרו של הטקס היה פנייה לאלים לצאת מהעיר ובכך לאפשר את כיבושה ואף את החרבתה‪    .‬האם‬
         ‫הרומאים שצרו על ירושלים קיימו טקס כזה? יוספוס איננו מספר על כך‪ ,‬אבל הוא מספר על שמועות‬
         ‫ואותות שהיו ביטוי לכך שהאל עזב את המקדש ואת העיר (מלח' ו ‪    .)299-293‬טקיטוס מביא סיפור‬
         ‫דומה על יציאת האלים מהעיר‪    .‬אם שמועות אלו אינן רק בגדר ‪ ,vaticinium post eventum‬אלא‬
         ‫הן ביטוי למה ש'ידע' הצד הרומי בשעת הלחימה‪ ,‬יש לראות בהן חלק מהתעמולה הרומית‪ ,‬תעמולה‬
         ‫שכוונה כלפי הטענות היהודיות מחד גיסא‪ ,‬וכלפי החששות והספקות במחנה הרומי מאידך גיסא‪    .‬על‬
         ‫רקע זה יש לקרוא את דברי התשובה של טיטוס על טענת המורדים בדבר קדושת העיר‪' :‬מעיד אני עלי‬
         ‫את אלוהי אבותי וכל אל אחר ששמר אי פעם על המקום הזה ‪ -‬שהרי אינני חושב שיש מי [ששומר‬
         ‫עליו] עתה ‪ -‬וכן מעיד אני עלי את כל ֵחילי‪ ,‬את היהודים אשר ִאתי‪ ,‬וגם אתם תהיו עדים לי‪ :‬לא אני‬
         ‫הוא הכופה עליכם לטמא מקומות אלה' (מלח' ו ‪ .)127‬טיטוס טוען שהאל היהודי עזב את מקדשו‪.‬‬
         ‫האם הוא חשב כך בשל הסבריו של יוספוס‪ ,‬או שמא יש כאן רמז לכך שהרומאים קיימו את טקס‬
         ‫ה ‌־‪ - evocatio‬אין לדעת‪ .‬אבל חשובה העמדה הדתית של טיטוס כלפי המקדש‪ :‬האל היהודי עזב את‬

                                                                                 ‫מקדשו ובכך ִאפשר לכבוש את העיר‪.‬‬
         ‫שאלת משמעותו ותפקידו של המקדש עולה ביתר שאת בהתייעצות המפקדים לאחר הפריצה‬
         ‫למתחם הר הבית‪ .‬קרוב לוודאי שטיטוס‪ ,‬בניגוד לדברי יוספוס‪ ,‬תמך בהחרבת המקדש‪    ,‬אך כדאי‬
         ‫לשים לב לנימוק ששם יוספוס שם בפיו‪' :‬טיטוס הודיע כי אף אם יעלו היהודים [למקדש] ויילחמו‬
         ‫משם‪ ,‬לא ינקום בדברים שאין בהם רוח חיים‪ ...‬ולעולם לא יעלה באש בניין כה [מפואר]; ההפסד יהיה‬
         ‫של הרומאים‪ ,‬ו‌[אילו] אם יעמוד על תלו יהיה שכיית חמדה שתפאר את שלטונו' (מלח' ו ‪ .)241‬בעיני‬
         ‫טיטוס המקדש הוא 'בניין מפואר' ותו לא‪ .‬לאמירה זו יש משמעות תאולוגית ומעשית מרחיקת לכת‪.‬‬
         ‫אם המקדש הוא רק מבנה מפואר‪ ,‬פירוש הדבר שאלוהים הסתלק משם‪ .‬המקום הקדוש אינו קדוש עוד‪.‬‬
         ‫ואף על פי כן‪ ,‬כל עוד לא נכבש בית המקדש הייתה חסרה הוכחה ברורה ונחרצת הן בעבור הרומאים‬
         ‫והן בעבור היהודים לטענות של טיטוס בעניין המקדש ועזיבת האל‪ ,‬ועוד יותר ‪ -‬לגבי השאלה למי‬

                                                                                                   ‫האל‌(ים) מסיי ‌ע(ים)‪.‬‬
         ‫חלק מהאותות המבשרים על עליית אספסיינוס התרחשו במקומות קדושים ברחבי המזרח הרומי‪.‬‬
         ‫מקומות אלו נעשו לחלק מהמיתוס הדתי־פוליטי של השושלת הפלאווית‪    .‬טקיטוס‪ ,‬כפי שציינה הולי‬
         ‫היינס‪ ,‬מתאר את המקדש בירושלים מיד לאחר מעשי אספסיינוס באלכסנדריה‪    .‬הזיקה שיצר טקיטוס‬

                                        ‫גוסטפסון‪ ,‬קריאה לאלים‪ ,‬עמ' ‪ .80‬תודתי לגבריאלה גוסטפסון‪ ,‬ששלחה אלי את ספרה‪.‬‬                     ‫‪	82‬‬
     ‫ג'ון קלופנבורג‪ ,‬קריאה לאלים‪ ,‬טען‪ ,‬בהסתמך על נבואת החורבן במרקוס יג ‪ ,2‬שהרומאים אכן ביצעו טקס כזה‪ ,‬ועל סמך‬                         ‫‪8	 3‬‬

                                    ‫זה הוא אף קבע שהאוונגליון של מרקוס התחבר בשנת ‪ 68‬בערך‪ ,‬ומכל מקום לפני החורבן‪.‬‬                      ‫‪8	 4‬‬
                                                                                                     ‫ראו בערך פתיחת שערי ההיכל‪.‬‬        ‫‪8	 5‬‬
                                                                                                                                       ‫‪	86‬‬
                                                                               ‫כבר הציע זאת לוי‪ ,‬עולמות נפגשים‪ ,‬עמ' ‪.155-153‬‬           ‫‪8	 7‬‬
                                                                          ‫ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,44‬ובערך מועצת המלחמה של טיטוס‪.‬‬              ‫‪8	 8‬‬

                                                                                                      ‫היינס‪ ,‬טקיטוס‪ ,‬עמ' ‪.140-139‬‬
                                                                                                                         ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.140‬‬

‫‪757‬‬
   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223