Page 221 - josephus_volume_two
P. 221

‫רחש ןב ריאמ‬

                                                      ‫ספרות חז"ל‪ :‬טיטוס מחלל השם‬

‫יוספוס מציג את כניסת טיטוס לקודש הקודשים כאפיזודה כמעט שולית בתיאור החורבן‪ ,‬אבל בעיני‬
‫החכמים אירוע זה היה שיאו של החורבן‪ .‬מרבית המקורות המספרים על כניסת טיטוס למקדש אינם‬
‫קושרים זאת מפורשות לחורבן עצמו‪ .‬כלומר‪ ,‬אלמלא היינו יודעים שטיטוס היה המצביא שדיכא את‬
‫המרד והחריב את המקדש‪ ,‬לא היה באפשרותנו לקשור אותו לחורבן המקדש לפי מרבית מקורות חז"ל‪.‬‬
‫נתון זה בפני עצמו מלמד שכניסת טיטוס לקודש הקודשים על משמעותה הסמלית נתפסה כאירוע‬
‫עצמאי שאינו זקוק להקשר היסטורי רחב יותר‪ .‬להלן אעמוד על נוסחיו וגלגוליו של סיפור המעשה של‬
‫טיטוס בקודש הקודשים‪ .‬המקור הקדום ביותר המזכיר את כניסת טיטוס הוא מדרש ספרי לדברים‪ ,‬אך‬

                                                  ‫כפי שניווכח מיד‪ ,‬מקור זה עצמו כבר עבר עיבוד ועריכה‪.‬‬

‫'וא' אי אלהימו' (דברים לב ‪ - )37‬ר' יהוד' דורשו כלפי ישר' ר' נחמיה דורשו כלפי אומו'‪...‬‬
‫ר' נחמיה אומ'‪ :‬טיטוס בן אשתו של אספסינוס נכנס לבית קדש הקדשים וגידר שתי [הפרכות]   ‬
‫בסייף וא'‪ :‬אם אלוה הוא יבוא וימחה‪' .‬אשר חלב זבחימו [יאכלו]' (שם ‪ - )38‬אמר‪ :‬הללו‬
‫משה היטען ואמ' להן‪ :‬בנו לכם מזבח והעלו עליו עולות והסכו לכם נסכים‪ ,‬כענין שנ'‪' :‬את‬
‫הכבש אחד תעשה בבקר' (במדבר כח ‪' .)4‬יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה' (דברים לב ‪)38‬‬
‫על הכל [אדון] מוחל‪ .‬על חילול השם פורע מיד ‪' -‬ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלים עמדי‬

                                     ‫אני אמית ואחיה' (דברים לב ‪( )39‬ספרי דברים שכז‪-‬שכח)‪.‬‬

‫הדרשה מיוסדת על פסוקי שירת האזינו‪' :‬ואמר אי אלהימו צור חסיו בו‪ :‬אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו‬
‫יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה‪ :‬ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית‬
‫ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל' (דברים לב ‪ .)39–37‬ר' יהודה ור' נחמיה נחלקו האם יש‬
‫לדרוש את השירה כתיאור של דברי ישראל או דברי האומות‪ .‬נתמקד בדרשתו של ר' נחמיה‪ ,‬הדורש‬
‫את הפסוקים כאילו מדובר בטענות שמעלה טיטוס 'בן אשתו של אספסינוס'‪ .‬מסורת זו מכירה בקשר‬
‫בין שני הקיסרים‪ ,‬אך הכינוי 'בן אשתו'    רומז שאין הוא בנו של אספסיינוס‪ ,‬ונראה שגלומה בו הטענה‬
‫שטיטוס היה ממזר‪    .‬אף שהדרשה קושרת את טיטוס לאספסיינוס (המוזכר בחלק מתיאורי החורבן‬
‫בספרות חז"ל)‪   1 ,‬אין היא קושרת את טיטוס לחורבן‪ .‬ארבעה מרכיבים יש במעשה טיטוס‪ )1( :‬הכניסה‬

                                ‫‪ 	97‬בכתב היד 'פרסות' אך תוקן על פי עדי הנוסח האחרים (כהנא‪ ,‬דפים‪ ,‬עמ' ‪ ,191‬הערה ‪.)11‬‬
‫‪ 9	 8‬אמנם במקבילה במכילתא לדברים נאמר רק 'טיטוס הרשע' (אך ראו חילופי הנוסח למכילתא לדברים‪ ,‬הערה ‪ .)5‬הכינוי‬
‫'בן אשתו' מופיע עוד באדר"נ בלבד‪ ,‬אך איננו ביתר המקבילות‪ .‬ביטוי זה מצד עצמו ודאי משקף ידיעה אותנטית על‬

                           ‫הקשר בין טיטוס לאספסיינוס‪ ,‬שברבות הזמן נטשטשה והומרה בכינוי הסתמי 'טיטוס הרשע'‪.‬‬
‫‪ 9	 9‬ליברמן‪ ,‬דברים רבה‪ ,‬עמ' ‪ ;22-21‬הנ"ל‪ ,‬יוונית ויוונות‪ ,‬עמ' ‪ .126‬בחלק מהמקבילות מתואר טיטוס 'בן אחותו' של‬

        ‫אספסיינוס ואף בכך ראה ליברמן גנאי לטיטוס‪ ,‬שהיה בן זנונים‪ .‬ראו גם שרמר‪ ,‬בן אחות‪ ,‬עמ' ‪ ,11-10‬הערה ‪.23‬‬
‫‪ 	100‬אספסיינוס נקשר לסיפור החורבן באיכה רבה א‪ ,‬ה (עמ' ‪ )69-65‬והמקבילות (ראו בערך הנבואה לאספסיינוס)‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫בספרות התנאית אין שום ביטוי ברור לכך שאספסיינוס החריב את בית המקדש‪ .‬במשנה נאמר‪' :‬בפולמוס שלאספסיינוס‬
‫גזרו על עטרות חתנים ועל הארוס בפולמוס שלקיטם גזרו על עטרות הכלה ושלא ילמד אדם את בנו יוונית' (משנה‪ ,‬סוטה‬
‫ט‪ ,‬יד)‪ .‬אמנם בתוספתא (סוטה טו‪ ,‬ח) הנוסח הוא‪' :‬בפולמוס של טיטוס'‪ ,‬ואף בחלק מכתבי היד של המשנה ובדפוסים‬
‫'טיטוס'‪ .‬אבל כפי שהעיר ליברמן‪ ,‬תוספתא כפשוטה‪ ,‬ח‪ ,‬עמ' ‪ ,767‬גרסת 'קיטם' שמשמעה 'קיטוס' היא הנכונה והיא‬
‫מכוונת למצביא הרומי ‪ ,Lucius Quietus‬שדיכא את מרד התפוצות בשנים ‪ .117-115‬ראו גם‪ :‬מיליקובסקי‪ ,‬סדר עולם‪ ,‬ב‪,‬‬
‫עמ' ‪ .545-544‬לענייננו‪ ,‬גם ממשנה זו לא עולה שאספסיינוס החריב את המקדש‪ ,‬וודאי שאין לדעת דבר מכאן על מעשי‬

                                                                                                                             ‫‪760‬‬
   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226