Page 225 - josephus_volume_two
P. 225
רחש ןב ריאמ
[על פי כהנא ,קטעי גניזה ,עמ' 1 .)]355אורבך סבר שמקורה של הטענה בחוגים רומיים שלעגו ליהודים
לאחר החורבן 1 .שרמר טען ,שלא רק הרומאים חשבו כך ,אלא אף יהודים שחוו את החורבן.
ייתכן שחכמים לא היו זקוקים לכל אלו .המסגרת הדרשנית לפסוקי האזינו חייבה העלאת טענות
שונות .כאשר הדרשן בא לבחור ולהתאים את הטענות כלפי האל ,הוא יכול היה להשתמש באלה שהעלו
בזמנו שלו יהודים ושאינם יהודים ,אבל הוא גם היה עשוי לפנות למאגר המסורות המקראיות והבתר־
מקראיות שעסקו בכך .ואכן הטענה בדבר חוסר יכולתו או העדר גבורתו של האל מופיעה כבר במקרא
וממשיכה להתגלגל בספרות הבית השני .רבשקה הטיח דברים כנגד כוחו של האל' :ההצל הצילו אלהי
הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור :איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים הנע ועוה כי הצילו את
שמרון מידי :מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלם מידי' (מלכים ב
יח .)35–33הטענה 'איה אלהי 'Xאין משמעה כפירה בעצם קיומו של האל המקומי ,אלא בדבר יכולתם
של האלים המקומיים להתמודד עם מלך אשור ,כפי שעולה מדברי הסיום של נאום רבשקה 1 .כזכור,
כבר במקרא הוצגו דברי רבשקה כ'חירוף וגידוף' (ישעיהו לז 1 .)23בעקבות זה נבחן את דבריהם של
שליטים נכרים בתקופת בית שני שאף הם כונו 'מגדפים' .בסכוליון פ למגילת תענית מכונה ניקנור 'מחרף
ומגדף' 1 .תוכן דבריו נמצא במק"ב (טו ' :)5-3שאל הרשע המרושע :האם יש בשמים שליט שציווה
לחגוג את ימי השבת? וכאשר הם הצהירו :יש -האדון החי ,הוא השליט בשמים ...אמר האחר (ניקנור):
ואילו אני השליט בארץ ,המצווה ליטול כלי נשק ולהשלים את משימות המלך' .בספר דניאל (יא )36
נאמר על מלך הצפון ,הוא אנטיוכוס אפיפנס' :ועל אל אלים ידבר נפלאות' .אנטיוכוס טען שכוחו גדול
מזה של 'אל אלים' ,הוא אלוהי ישראל .ואכן לא למותר לציין שבקטע מקומראן מכונה אנטיוכוס 'מלך
גדפן' 1 .גם פומפיוס נתפס בעיני בני הדור ,שראו את עלייתו ונפילתו ,כמי שהתגאה כלפי האל (מזמורי
שלמה ב )1וחירף את ירושלים (שם .)19בהמשך מובאים דברי פומפיוס' :אמר אנוכי אדון יבשה וים
אהיה ,ולא ידע כי גדול אלוהים אדיר הוא ברב כוחו' (שם .)29שני מוטיבים בפסוק זה נקשרים לסיפורי
טיטוס .ראשית ,עצם הטענה בדבר כוחו של פומפיוס והתעלמותו מכוחו של האל 'ולא ידע ...כי אדיר
הוא ברב כוחו'; שנית ,השליטה בים וביבשה ,אם כי בשונה מהאופן שבו הדברים מובעים מפי טיטוס.
נראה בעיני שמסורות אלו ,המייחסות לשליטים נכרים -ובייחוד לאלו שחיללו או ביקשו לחלל את
המקדש -זלזול בכוחו של האל היהודי ,מצאו את המשכן בדברי חכמים על טיטוס .נראה שגם ניסוחה
של הטענה במכילתא לדברים' :שאין בו כח' ,מקורה בדברי האל בספר ישעיהו (נ ' :)2הקצור קצרה ידי
מפדות ואם אין בי כח להציל'.
אמנם ,לא בכל המקבילות מובאת טענה זו .בב"ר ,בנוסח אחד של הסיפור בויק"ר (כ ,ה ,עמ' תנח)
ובפדר"כ לא מובאים כלל דברים בשמו של טיטוס .בנוסח המורחב של הסיפור בויק"ר (כב ,ג ,עמ' תק)
הוא מעלה טענה אחרת לחלוטין' :התחיל מחרף ומגדף כלפי למעלה ,אמ' :לא דמי ההוא דעבד קרבא
עם מלכא במדברא ונצח ליה לההוא דעבד קרבא עם מלכא בגו פלטין דידיה ונצח ליה' .סיפור טיטוס
115בספרי לדברים יש גרסות שונות ,בחלקן מוזכר 'כח' ובחלקן לא .ראו חילופי הנוסח אצל כהנא ,מכילתות ,עמ' .191
116אורבך ,חז"ל ,עמ' .77
117רודמן ,רבשקה ,עמ' .109-108
1 18ובעקבות זאת בספר בן סירא מח .18
119נעם ,מגילת תענית ,עמ' .118
1 20ראו לעיל ,הערה .108
764
