Page 224 - josephus_volume_two
P. 224
םישדוקה שדוקב סוטיט
היה קיים ,אבל היישוב היהודי נפגע פגיעה אנושה .חכמים מספרים על ההרג ההמוני שנעשה בחיילי בר
כוכבא ובאנשי ביתר (ירושלמי ,תענית ד ,ו [סט ע"ב] ,עמ' .)734ייתכן שטענה עמומה שבמקורה נגעה
לכבוד האל והמקדש ,הוסבה מאוחר יותר לכבוד האל המתגלם בבניו 1 .
בדברים רבה מובאת טענת טיטוס כך' :אם יש כאן אלוה יעמוד עליכם ,שנא'" :ואמ' אי אלהימו"
(דברים לב .')37גרסה זו מגלה קרבה מסוימת לנוסח המכילתא; בשניהם נדרש האל 'לעמוד' -היינו
להגן על בניו .אך בשונה מהמכילתא השאלה/טענה כאן היא 'היכן אלוהים' .חוסר המחאה של האל כלפי
מה שטיטוס מעולל לבניו איננה ראיה שהוא עומד לצד רומא ,אלא שהוא אינו נמצא במקדש .תמיכה
נוספת לנוסח זה של הטענה נמצאת בקטע גניזה של אדר"נ' :חרבו את כל ירושלם עד שהגיעו להיכל.
וכיון שהגיעו להיכל התחילו קראים ואמרים "כי אן האיש בביתו וגמ ' " (משלי ז .)19אמרו אילו לאילו
[אף] על פי שהלך חוזר הוא ,שנ'" :צרור הכסף לקח בידו וגמ ' " (שם ...)20ושם היה אדם רשע טיטוס
בן אשתו שלאספסינוס' 1 .בשונה ממרבית מקורות חז"ל ,בעל אדר"נ קשר את מעשה טיטוס לתיאור
החורבן (בנו"ב בלבד) .טענת החיילים הרומאים שכבשו את ירושלים ונמצאים כעת בפתח ההיכל דומה
לדברי טיטוס בדברים רבה :האל עזב את מקדשו .עם זאת חששו החיילים להיכנס מפני שהוא עתיד
לשוב .טענה זו -האל נטש את המקדש -היא הטענה שהתעמולה הפלאווית ביקשה לקדם ,כפי
שהדבר בא לידי ביטוי בסיפור של טקיטוס על יציאת האלים ובדברי טיטוס .ואכן ראינו שדברי טיטוס
הופנו למורדים ,אך לפי אדר"נ זו תעמולה שנועדה לצורכי פנים -להפיג חששות אצל הרומאים.
בהמשך מובאים באדר"נ הדברים הבאים משמו של טיטוס' :והתחיל מחרף ומגדף ומנאץ ומרקק כלפי
מעלה ואמ' :זה הוא שאמרתם שהרג את סיסרא ואת סנחריב הרי אני בביתו ברשותו אם יש בו כח יבא
ויעמד כנגדי לקיים עליו מה שנ' :ואמ' "אי אלהימו צור חסיו בו" ' (דברים לב .)37מכאן משתמעת טענה
שונה ,שהאל היהודי הוא חסר כוח .ואמנם טענה זו מוכרת מהספרות הרומית .בחיבור פולמוסי של
מינוקיוס פליקס ,אב כנסייה לטיני מראשית המאה השלישית ,טוען קאקיליוס ,עובד האלילים שאתו
מתווכח הנוצרי ,את הטענה הבאה' :רק העם העלוב של היהודים עבד גם כן לאל אחד ...אבל אחד
חסר כל כוח וגבורה ( ,)nulla vis nec potestas estשהוא יחד עם עמו שבויים בידי הרומאים' (פליקס,
אוקטביוס י .)4-3 ,טענה זו כבר עלתה בספרות התנאית .בהמשך המדרש לפסוקי האזינו נאמר" ' :אני
אמית ואחיה" (דברים לב - )39הרי זו תשובה לאומ' יש מלכות בשמים אלא שאין בו כח לא להמית
ולא להחיות ,לא להרע ולא להיטיב -משיבין אותו ואומרין לו "אני אמית ואחיה" ' (מכילתא לדברים
1 13ואכן ניתן להראות מתוך עיון זהיר במכילתא דר"י שכמה דרשות עברו שינוי תאולוגי מעיסוק בפגיעה במקדש כפגיעה
באל לטענה' :כל מי שקם כנגד ישראל כאילו קם כנגד הקב"ה' (מדר"י בשלח ,מסכתא דשירה ו [עמ' .)]134ראו בן שחר,
היסטוריה ,עמ' .125-124ייתכן שבמכילתא בא לידי ביטוי עיבוד מאוחר של דרשת הספרי .עיבודים מאוחרים כאלו
מצויים בעוד מקומות בקטעי המכילתא .ראו כהנא ,דפים ,עמ' ,185-180ובמיוחד עמ' .184ליברמן ,הישגים ,עמ' 377-
,376הציע ביחס לסיפור הריגול של המלכות אחר טיבה של התורה ,המופיע בהמשך ,שההבדלים בין הספרי למכילתא
נובעים מכך שנוסח הספרי קדם לגזרות הדריינוס ומרד בר כוכבא ,ואילו נוסח המכילתא משקף את מצב היחסים בין
יהודים לרומאים לאחר המרד ,וראו כהנא דפים ,עמ' ,185הערה .99לנוסחי הסיפור ראו ספרי דברים שמד (עמ' ;)401
כהנא ,דפים ,עמ' ,199והמקבילה במכילתא לדברים ,שם ,עמ' ;198כהנא ,קטעי גניזה ,עמ' .356
1 14רק בנוסח הגניזה עולה במפורש הטענה שהאל עזב את מקדשו .ביתר עדי הנוסח יש רק ההתלבטות 'מי יכנס תחילה'.
קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,504הבין שהתלבטות זו נובעת מהחשש מפני האל היהודי ,ואילו בדרשה על סמך הפסוק מספר
משלי הוא ראה הרחבה רטורית.
763
