Page 227 - josephus_volume_two
P. 227
רחש ןב ריאמ
הספרי והמכילתא לדברים מסיימים בדברי טיטוס נגד הקרבנות' :אשר חלב זבחימו [יאכלו]' (דברים
לב - )38אמר :הללו משה היטען ואמ' להן' :בנו לכם מזבח והעלו עליו עולות והסכו לכם נסכים'.
טענה זו מופיעה אך ורק בספרי ובמכילתא לדברים .זוהי הרחבה דרשנית הנובעת מהצורך לדרוש את
יתר פסוקי האזינו על טיטוס עד תגובת האל בפסוק ' :39ראו עתה כי אני אני הוא'.
במקורות האמוראיים נוספו למסורת עוד נדבכים שקשה להתחקות אחר מקורם המדויק ,ובחלקם
הם הדים לשמועות ומסורות שונות ,וחלקם פרי התפתחות דרשנית .הדם שהופיע על חרבו של טיטוס
לאחר שדקר את הפרוכת קשור ודאי לדברי ר' אלעזר בר' יוסי בתוספתא (כיפורים ב ,טז)' :אמ' ר' לעזר
בי ר' יוסה :אני ראיתיה ברומי .היו עליה טיפי דמים ואמ' לי :אילו מדמים של יום הכפורים' 1 .הצורך של
יהודי רומא להבהיר שהדם שעל הפרוכת הוא מהדם שהיזה הכוהן הגדול ביום הכיפורים ,נראה כטענה
פולמוסית כלפי מי שטענו שמקור הדם הוא אחר .נקל לדמיין כיצד הפרוכת עם כתמי הדם משמשת
קרקע פורייה לתושבי רומא לומר שטיטוס הרג את האל היהודי ,ועל כן בא ההסבר שניתן לר' אלעזר
בר' יוסי .ואולם גם אם יהודי רומא דחו את הסיפור ,הוא נקלט באגדות האמוראיות ,המספרות על החרב
נוטפת הדם של טיטוס.
הפלגתו של טיטוס בים והסערה שאיימה להטביעו קשורים כנראה לנבואה שרווחה על מותו של
טיטוס בים 1 .אבל נראה שחלק ממטבעות הלשון ואף עיקר דבריו של טיטוס על כוחו של האל בים
וביבשה לקוחים מסיפורים מעולמם של חכמים .כמעט בכל הנוסחים נזכר הנחשול' :מחא ליה נחשולא
בימא' (ויק"ר); 'עמד הנחשול בים' (אדר"נ נו"ב); 'עמד עליו נחשול שבים לטובעו' (בבלי) .לשון זו,
האחרונה ,כמעט זהה למעשה דלתות ניקנור שבתוספתא (כיפורים ב ,ד)' :עמד עליהן נחשול שבים
לטבען' .ייתכן שאין זה רק שימוש במטבע לשון .בעקבות פרשנותו של לוינסון לסיפור ,ייתכן שיש כאן
ביטוי נוסף לתמונת התשליל למעשיו של טיטוס במקדש 1 .הן טיטוס והן ניקנור הסיעו את כלי המקדש
מורכבת וסבוכה .כפי שהראתה טל אילן (בערך ביזת כלי המקדש) יש לראות בדברי ויק"ר על הכלים שנלקחו מן המקדש
את המסורת הקדומה יותר ,בעוד הבבלי ואדר"נ הוסיפו פירוט ודרשות על כך .כן נראה שבאדר"נ שולבה מובאה מאיכ"ר.
בחלק מכתבי היד (וטיקן ,303פרמה ,2785די־רוסי )327נוסף לאחר תיאור הכלים' :ומילא שלש ספינות אנשים ונשים
וטף' .זהו רמז ברור לתיאור השבי של אספסיינוס באיכ"ר א ,טז .לעומת זה דברי ההתרסה של טיטוס על הים בויק"ר
נראים כהרחבה של מסורת שאת שלביה הקדומים יותר אפשר למצוא דווקא באדר"נ .הסדר בויק"ר הוא' )1( :כיון שירד
מחא נחשולא בימא'; ( )2טיטוס מונה את הדמויות שהאל נפרע מהן במים (דור אנוש ,דור המבול ,דור הפלגה ,פרעה);
( )3טענת טיטוס' :אף אני כיון שהייתי בתוך ביתו וברשותו לא היה יכול לעמוד בי' .גם כאן ייתכן שהארמית מעידה
על שכבה קדומה יותר (ראו לעיל ,הערה .)122באדר"נ לעומת זאת הסדר הוא' )1( :עלה לו לספינה עמד הנחשול בים';
(' )2עמד לו על גבי הספינה התחיל מגדף ומחרף ומנאץ ומרקק כלפי מעלה ואמ' כשהייתי בביתו וברשותו לא היה בו
כח לבא ולעמוד כנגדי'; ( )3הדמויות שהאל פרע מהן בים' :דור המבול לא פרע מהם אלא במים .כשם שעשה לפרעה
כך הוא מבקש לעשות לי' .באדר"נ ניכרת הלשון המחוספסת .כך הפתיחה הכפולה' :עלה לו לספינה'' ,עמד לו על גבי
הספינה' .וייתכן שכל החלק השני אינו אלא הכפלה של דברי טיטוס בתוך בית המקדש ,שהרי הלשון קרובה מאוד:
'והתחיל מחרף ומגדף ומנאץ כלפי מעלה זה הוא שאמרתם שהרג את סיסרא ואת סנחריב ,הרי אני בביתו וברשותו אם
יש בו כח יבא ויעמוד כנגדי' .באפיזודה שבספינה הוצאו סיסרא וסנחריב ,ובמקומם הובאו דור המבול ופרעה (הכיוון
ההפוך פחות מסתבר מפני שקשה להניח שמראש נוצר סיפור המעלה טענה בדבר כניסתו של טיטוס למקדש ,כמשהו
שאירע בעבר) .לאור נתונים אלו הסיפור בויק"ר נראה מעובד יותר ,הן בשל הפיתוח הרטורי של הדמויות שהוטבעו בים,
והן מפני שהפתיחה הכפולה באדר"נ ,המעידה על שילוב מסורות ,הוחלקה בויק"ר.
1 28לוינסון ,הצגות דמים ,עמ' ,33מסתפק בטענה ,הנכונה בפני עצמה ,שמסורת התוספתא חדרה לתוך ויקרא רבה.
129ראו לעיל ,הערה .122
1 30לוינסון ,הצגות דמים.
766
