Page 232 - josephus_volume_two

‫שדקמה תפרש תעב םינהוכה תהתאבדו‬

‫התאבדות הכוהנים בעת שרפת המקדש‬

‫מלחמת ו ‪ ;280-278‬ברוך הסורי י ‪ ;18‬אבות דרבי נתן נו"א ד; נו"ב ז; ירושלמי‪ ,‬שקלים ו‪ ,‬ג‬
‫(נ ע"א)‪ ,‬עמ' ‪ ;627-626‬ויקרא רבה יט‪ ,‬ו (עמ' תלו‪-‬תלז); בבלי‪ ,‬תענית כט ע"א; פסיקתא רבתי‬

‫כו (עמ' ‪ ;)656–655‬תרגום שני לאסתר א‪ ,‬ב (עמ' ‪)35‬‬

‫מאיר בן שחר‬

‫מלחמת ו ‪280-278‬‬

‫כוהנים אחדים עקרו תחילה מ‌[גג] ההיכל את השיפודים ואת תושבותיהם העשויות עופרת‪ ,‬והשליכו אותם‬
‫על הרומאים‪ )279 .‬אבל אחר כך‪ ,‬כאשר לא השיגו בכך דבר והאש התפרצה אל פניהם‪ ,‬נסוגו אל הקיר‬
‫אשר רוחבו היה שמונה אמות‪ ,‬ונשארו שם‪ )280 .‬שניים מנכבדי (‪[ )τῶν ἐπισήμων‬הכוהנים]‪ ,‬שהברירה‬
‫הייתה בידם לעבור אל הרומאים ולהציל את נפשם או להוסיף לחלוק את גורלם עם כל הנותרים‪ ,‬הטילו‬

‫את עצמם לתוך האש ונשרפו יחד עם ההיכל; היו אלה מאיר בן בלגה ויוסף בן דליה‪.‬‬

‫ברוך הסורי י ‪18‬‬

‫אנתון דין כהנייא סבו קלידייא דבית מקדשא ושדו אנון לרומיהון דשמיא והבו אנון למריא ואמרו‪ :‬טר‬
‫ביתך אנת חנן גיר הא א ‌ש[ת]‌כחן רבי ביתא דגלא‪.‬‬

‫תרגום‬
‫ואתם הכוהנים קחו מפתחות בית המקדש וזרקו אותם לגבהי השמים ותנו אותם לאל ואמרו שמור‬

‫ביתך אתה‪ ,‬כי אנחנו הרי נמצאנו ראשי בית של שווא‪.‬‬

‫אד ר " נ נו " א ד ; אד ר " נ נו " ב ז ‬

‫אדר"נ נו"ב‬ ‫אדר"נ נו"א‬

‫כיון שראה רבן יוחנן בן זכאי שחרב בית המקדש‬ ‫כיון ששמע רבן יוחנן בן זכאי שהחריב את ירושלם‬
‫ונשרף היכל עמד וקרע את בגדיו וחלץ את‬ ‫ושרף את בית המקדש באש קרע בגדיו וקרעו‬
‫תפליו והיה יושב ובוכה ותלמידיו עמו‪...‬‬ ‫תלמידיו בגדיהם והיו בוכין וצועקין וסופדין‪.1‬‬

‫ ‪ 1‬וסופדין] וסופד ועונין אחריו נ‬

‫שם העצם צריך להיות ברבים על פי הצעת התיקון של סריאני‪ ,‬ראו גורטנר‪ ,‬ברוך‪ ,‬עמ' ‪ ,40‬הערה ‪.94‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫התיקון על פי הצעת סריאני‪ ,‬שם‪ ,‬הערה ‪.95‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪ 3‬‬
‫נוסח הפנים על פי כ"י אוקספורד ‪ .95‬עדי הנוסח‪ :‬א‪ = 1‬כ"י אוקספורד ‪ ;24‬א‪ = 2‬כ"י אוקספורד ‪ ;247‬נ = כ"י ניו יורק ‪;25‬‬
‫נ‪ = 1‬כ"י ניו יורק ‪ ;1305‬נ‪ = 2‬כ"י ניו יורק ‪ ;50‬ע = כ"י ניו יורק ‪.10484‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫נוסח הפנים על פי כ"י פארמה ‪ ,2785‬די־רוסי ‪.327‬‬

‫‪771‬‬