Page 234 - josephus_volume_two
P. 234

‫שדקמה תפרש תעב םינהוכה תהתאבדו‬

                             ‫ויקרא רבה‬                  ‫ו יק רא רבה (כ" י מינכן ‌)‬                        ‫ירושלמי‪ ,‬שקלים‬
                                             ‫אתון אמ‌(ד‌)[ר]‌ון ליהויכין‪ :‬נבוכד נצר‬        ‫באו ואמרו‪ 2‬ליהויכין מלך יהודה‪:‬‬
   ‫אזלון ואמ' ליכניה נבוכדנצר בעי לך‪.‬‬                                                    ‫נבוכדנצר בעי לך‪ .‬כיון ששמע מהן‬
  ‫מה עשה יכניה עמד וכינס כל מפתחות‬              ‫בעי לך‪ .‬באותה שעה נטל יהויכין‬              ‫כך נטל מפתיחות שלבית המקדש‬
 ‫שלבית המקדש ועלה לראש גגו שלבית‬                  ‫כל מפתיחות בית המקדש ועלה‬             ‫עלה לגגו שלהיכל‪ .‬אמ' לפניו‪ :‬רבונו‬
   ‫המקדש ואמ' לפניו רבו' שלעו' הואיל‬              ‫לראש הגג ואמ' רבון העולמים‪,‬‬        ‫שלעולם‪ ,‬לכשעבר היינו נאמנין לך והיו‬
  ‫ולא זכינו להיות גיזברין נאמנין לפניך‬            ‫לשעבר היינו נאמנין לך‪ .‬עכשיו‬          ‫מפתיחותיך מסורין לנו‪ ,‬עכשיו שאין‬
                                                        ‫הרי מפתחותך מסורי' לך‪.‬‬        ‫אנו נאמנין הרי מפתחותיך מסורין לך‪.‬‬
       ‫מיכן ואילך הוי מפתחותיך לפניך‬
                                            ‫תרין אמרין‪ .‬חד אמ'‪ :‬משזרקן עוד לא‬                     ‫תרין אמורין‪ .‬חד אמ'‪ :‬זרקן‬
‫נבוכדנצר] חסר י א‪ 3‬א‪ 51‬ש בעי לך]‬          ‫ירדו‪ .‬אוחרן אמ'‪ :‬כמה יד נוטלתו ממנה‪.‬‬                    ‫ועוד לא ירדו‪ .‬וחורנה אמ'‪:‬‬
‫‪ +‬מלכא נבוכדנאצר א‪ 51‬ש נבוכדנאצר‬                                                                  ‫ראה כמין יד נוטלתן מידו‪.‬‬
‫א‪ 3‬לך בעי מלכא נבוכדנאצר י לפניו]‬               ‫כיון ששמעו כל בחורי ישראל היו‬
 ‫לפני הקב"ה‪/‬הב"ה י א‪ 3‬א‪ 51‬ש הוי]‬            ‫עולין לראש גגותיהן ומשלי ‌כ[י]‌ן עצמן‬          ‫כיון שראו כל חורי יהודה כן עלו‬
                                           ‫לאחורי החומה ומתין והוא שי‌(ע)‌שעיה‬          ‫לראש גגותיהן ונפלו ומתו‪ .‬הדא הוא‬
          ‫הרי וט פ יהו י א‪ 3‬יהיו א‪ 51‬ש‬                                                  ‫דכת'‪' :‬משא גיא חיזיון מה לך איפוא‬
                                             ‫'אומ'‪' :‬מש‌[א גיא] חזיון מה לך איפה‬       ‫כי עלית כולך לגגות תשואות מליאה‬
        ‫תרין אמורין‪ :‬חד אמ' כמין פיסת‬        ‫כי עלית כלך לגגות תשואות מליאה‬
      ‫יד שלאש בא ונטלתן מידו‪ .‬וחרנא‬          ‫(עוד) עיר הומייה‪( '...‬ישעיהו כב ‪.)1‬‬              ‫עיר הומיה וגו' (ישעיהו כב ‪.)1‬‬
       ‫אמ' משעה שזורקין שוב לא ירדו‪.‬‬

                   ‫מידו] ממנו וט פ י א‪3‬‬
            ‫א‪ 51‬ש שזורקין] שזרקן פ‬

                 ‫י א‪ 3‬א‪ 51‬ש שזירקן וט‬

          ‫ומה היו בחורין שליש' עושין‪.‬‬
         ‫עולין לראשי גגותיהן ומשליכין‬
        ‫עצמן מעל ראשי גגותיהן ומתין‪.‬‬
       ‫שנ' 'משא גיא חזיון מה לך איפא‬
         ‫כי על' כל' לגג' ' (ישעיהו כב ‪)1‬‬

      ‫בחורין שליש'] בחוריהן שלישראל‬
     ‫וט פ בחורי' ישראל י בחורי ישראל‬
     ‫א‪ 3‬א‪ 51‬ש גגותיהן] הגגות י א‪3‬‬

       ‫א‪ 51‬ש ומשליכין‪-‬גגותיהן] ‪+‬‬
    ‫ונופלין וט פ ונופלין‪/‬ם א‪ 3‬א‪ 51‬ש י‬

                                                                                     ‫	‪ 2‬באו ואמרו] אתון אמרון א ג אתון ואמרין ל אתו אמרין מ‪.‬‬

                                          ‫ב בלי ‪ ,‬תע ני ת כט ע " א   ‬
‫תנו רבנן‪ :‬כשחרב הבית בראשונה נתקבצו כתות כתות של פרחי כהונה ומפתחות העזרה בידהם‪ 1‬ועלו‬
‫לגג של היכל‪ 2‬ואמרו לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬הואיל שלא זכינו להיות גזברים נאמנים לפניך הרי מפתחות‬
‫מסורות לך‪ ,‬וזרקום כלפי מעלה‪ 3.‬יצתה כמין פסת יד ונטלתן מהן והן קפצו‪ 4‬ונפלו לתוך האור‪ .‬ועליהם‬
‫קונן ישעיה‪' :‬משא גיא חזיון מה לך איפוא כי עלית כולך לגגות תשואות מליאה עיר דומיה קריה עליזה‬

                              ‫‪ 	8‬נוסח הפנים על פי כ"י גטינגן ‪ .3‬עדי נוסח‪ :‬ג‪ = 1‬קטע גניזה ‪ ;T-S AS 79.67‬ג‪ = 2‬קטע גניזה ‪.T-S F 4.41‬‬

‫‪773‬‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239