Page 229 - josephus_volume_two
P. 229

‫רחש ןב ריאמ‬
‫מעשי טיטוס בעיני הציבור היהודי‪ .‬אבל נראה שהם גם משקפים במהופך את האופן שבו הבינו טיטוס‬
‫וחייליו את הכניסה למקדש‪ .‬הרומאים היו מודעים היטב לאיסור כניסת נכרים ולקדושה הייחודית של‬
‫קודש הקודשים‪ .‬הפרת האיסור ברגל גסה הייתה בה בעת ניצחון דתי על היהודים ואלוהיהם וביטוי‬
‫חד־משמעי לתאולוגיית הניצחון הרומית‪ ,‬שייחסה את ההצלחה בשדה הקרב לאלי הרומאים‪ .‬ואכן‬
‫מעשי השושלת הפלאווית בהמשך ובהם תהלוכת הניצחון ברומא‪ ,‬המס על היהודים‪ ,‬מטבעות שהוטבעו‬
‫לזכר הניצחון ועוד ביטאו בו בזמן את כישלון היהודים ואמונתם ואת עליונות הרומאים ואליהם‪.‬‬
‫לעומת זאת הסתפק יוספוס בתיאור קצר ביותר של עצם הכניסה‪ ,‬ואת עניין הפרוכת הוא הזכיר במקום‬
‫אחר ובהקשר אחר (מלח' ז ‪ .)162‬לדידו הכניסה למקדש אפשרה להוסיף עוד קו של חסידות לטיטוס‬
‫כ־‪=( custos templi‬שומר המקדש)‪ .‬ואולם עדותו של יוספוס חשובה ביותר‪ ,‬שכן רק על פיה‪ ,‬ולאור‬
‫דבריו על הנחת הפרוכת ברומא‪ ,‬מתאפשר לנו להכיר את המציאות ההיסטורית והתאולוגית שעמדה‬

                                                                                   ‫בבסיס דרשתם של חכמים‪.‬‬

                                                                                                                       ‫‪768‬‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234