Page 216 - josephus_volume_two
P. 216
םישדוקה שדוקב סוטיט
שהיה למעשה במרחק רב מהמקדש .אספסיינוס הבין שהאל עצמו נגלה בדמותו של בסילידס ,שפירוש
שמו הוא' :בן המלך' ,ומכאן הסיק שהשלטון מובטח לו (שם .)4 ,82 ,
נוכח מרכזיותו של הממד הדתי בתאולוגיית הניצחון הרומית בכלל ,והחשיבות הרבה שנודעה
לכך אצל אספסיינוס בפרט ,ועוד יותר מכך משום חשיבותם של אתרי פולחן במזרח הרומי כמנבאים
או מבשרים את עליית השושלת הפלאווית ,מזדקרים ביתר חריפות הבעיה והאתגר שהציבו המקדש
בירושלים והאל שבתוכו :האם ובאיזה אופן יתאשר שלטונם של הפלאווים בירושלים? השאלה האם
האל היהודי עודנו נמצא במקדש ומגן עליו הטרידה את הנצורים ואת הצרים כאחד .עם בואו לירושלים
הכריז יוחנן מגוש חלב' :גם אם יצמיחו הרומאים כנפיים לא יוכלו לדלג מעל חומת ירושלים' (מלח' ד
.)127העיר מוגנת בידי האל .אפילו לאחר הפסקת קרבן התמיד סירב יוחנן להיכנע והדגיש ביתר שאת,
'כי לעולם לא יירא מכיבוש ,כי נחלת אלוהים היא העיר' (מלח' ו .)98יוספוס כמובן חשב ואמר אחרת.
הוא קבע ש'האל הסתלק מן המקומות הקדושים ועומד עתה לצד האנשים שאתם נלחמים בהם' (מלח'
ה .)412כנגד ביטחונו של יוחנן מגוש חלב בקדושת העיר והמקדש קבע יוספוס שהעיר והמקדש טמאים
והאל יביא יחד עם הרומאים את האש שתטהר ,היינו תאכל ותחריב ,את המקדש (מלח' ו .)110
מה הייתה עמדת הרומאים כלפי קדושת המקדש וכלפי טענת המורדים שהאל מגן על המקדש?
כאמור קיבלו הרומאים לכל אורך שנות שלטונם את טענת היהודים שהמקדש אסור בכניסה לנכרים.
גם טיטוס הכיר את האיסור ואישר אותו בדבריו למורדים פעמים אחדות (מלח' ו .)126-124טיטוס
אף נימק את הצעתו למורדים להילחם במקום אחר בכך שהצבא הרומי לא ייאלץ לחלל את המקדש
( .)128אכן אין בכך כדי לקבוע שטיטוס חשש מהאל היהודי שבמקדש ,אבל מסתבר שבמחנה הרומי
היו מי שקיבלו את דברי היהודים שהאל לא יניח להחריב את עירו וביתו .קסיוס דיו מספר שלאחר
שהרומאים נחלו כישלונות אחדים במהלך המצור ,היו בין החיילים שהצטרפו לכוחות היהודיים ,מפני
שחשבו שהעיר אינה ניתנת לכיבוש (קסיוס דיו ,היסטוריה סו .)4 ,5 ,אמנם מדבריו לא ברור ,האם
החיילים ערקו לצד היהודי מפני שקיבלו את אמונת המורדים בקדושת העיר והמקדש ,או שהתייאשו
מכיבוש העיר מפני הביצורים הכבירים .בהמשך מספר קסיוס דיו שלאחר הבקעת החומה שרפה האש
השוו סיפור זה לתיאורו של סווטוניוס ,אספסיינוס .7 ,יש הסבורים שסיפור זה משקף את האידאולוגיה האימפריאלית 74
של ימי דומיטיאנוס ,שטען לאלוהותו ולאלוהות השושלת .לדבריהם ,אספסיינוס עצמו לא טרח להפיץ סיפורים אלו 75
ברומא .ראו לוק ,מגע מרפא ,עמ' .84-78ואולם גם אם לא הייתה לסיפורים אלו חשיבות רבה בזמן שאספסיינוס כבר
76
הגיע לרומא וייצב את שלטונו ,ודאי שהייתה חשיבות מרובה לשמועות אלו כל עוד הוא שהה במצרים. 77
אוריאל רפפורט ,יוחנן ,עמ' ,89-88סבור שהאמונה בקדושתה של ירושלים ובחסינותה הייתה רכיב חשוב בתפיסתו 7 8
הדתית של יוחנן מגוש חלב ,וכבר הצביע על כך בער ,ירושלים ,עמ' ,143והערות .63-62פלוסר ,יהדות בית שני ,חכמיה,
עמ' ,63-54הראה שרעיון זה ראשיתו ,לכל המאוחר ,כבר באמצע המאה הראשונה לפה"ס ,ויש לו ביטויים רבים ומגוונים
בספרות הבית השני .על מרכזיותה של אמונה זו במהלך המרד ראו גם הנגל ,קנאים ,עמ' ;221-222מיצ'לק ,מלאכים,
עמ' .65
פלוסר ,יהדות בית שני ,חכמיה ,עמ' ,61טוען שיוספוס לא רק הגן על הרומאים ,אלא הציב כלפי המורדים דגם אסכטולוגי
אחר.
אם כי יש להניח שהפסוק האחרון הוא בגדר משאלת לב של יוספוס ולא דבריו המקוריים של טיטוס (צ'פמן ,יוספוס ,עמ'
.)302-301במיוחד יש לשים לב שמשפט אחד לפני כן כבר קבע טיטוס שלדעתו האל עזב את המקדש (מלח' ו ,)127על
טענה זו ראו להלן.
הנגל ,קנאים ,עמ' ,222 ,199-198הערה ,390סבור שהחיילים הרומים שערקו התגיירו לגמרי משום שנוכחו בעצמת
האל היהודי ,וכך גם הבין קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,504הערה ,125את דברי קסיוס דיו .מנגד טען שעיה כהן ,התחלות,
755
