Page 217 - josephus_volume_two
P. 217
רחש ןב ריאמ
את הסורג שהקיף את התחום המקודש 'והכניסה למקדש נפתחה לרומאים .אולם לא מיד הם מיהרו
פנימה בגלל פחד שבאמונה תפלה' (שם .)2-1 ,6 ,במקרה זה ברור שלא חישובים ראליים עמדו לנגד עיני
החיילים המפוחדים ,אלא פחדים הקשורים בקדושה המיוחסת למקום ,וייתכן שמכאן אפשר להשליך
על אמונתם של העריקים שהוזכרו לעיל .אצל יוספוס אין אמנם אזכור כה ברור לחששות הדתיים
של החיילים ,אבל כמה וכמה פעמים מתוארים רגשות הדכדוך במחנה הרומי נוכח חוסר הצלחה.
כבר עם תחילת המצור הצליחו היהודים לפגוע פעם אחר פעם במחנה הרומי ובכלי המצור עד כדי
כך שהרומאים חשבו שלעולם לא יוכלו להתגבר על היהודים .מעניינת ביותר ההנמקה לייאושם של
הרומאים' :האם יש בעולם קושי אשר לא יוכלו [=היהודים] לעמוד בו ,אם אך יאיר להם המזל פנים
(( ')δεξιᾷ τύχῃ χρωμένουςמלח' ו .)14בעוד יוספוס היה משוכנע ש'מזל [המלחמה] נוטה כולו לצד
הרומאים (( ')μετέβη δὲ πρὸς Ῥωμαίους ἡ τύχη πᾶσαמלח' ג ,)354והוא אף הכריז כך באוזני הנצורים
(מלח' ה ,)367היו רומאים שחששו שה'מזל' עומד דווקא לצד היהודים .לכן מובן מדוע ,לאחר שנכשלה
ההתקפה על האנטוניה ,שב הדכדוך ביתר שאת למחנה הרומי (מלח' ו ,)31וטיטוס נאם כדי לעודד
את חייליו .בניגוד לנאומי עידוד אחרים ,שבהם הדגישו אספסיינוס וטיטוס את העוצמה הצבאית ואת
היכולת המקצועית הגבוהה של החיילים הרומים ,כאן נזקק טיטוס לדבר מה נוסף:
)38לחרפה יהיה לכם -אתם שהנכם רומאים וחיילים שלי ,הלומדים את אמנות המלחמה
בימי שלום ובבוא המלחמה רגילים לנצח -אם יגברו עליכם יהודים בכוח הזרוע או בעוז
הרוח בעת שאתם [נמצאים] כבר על סף הניצחון ואף זוכים לעזרת האל )39 .כשלונותינו הם
תוצאת ייאושם של היהודים ,ואילו סבלותיהם הולכים וגוברים הודות לגבורתכם ולעזרת האל.
)40הרי מלחמת אחים ורעב ומצור ונפילת חומות בלא הרעשה של מכונות המלחמה -האם
אין כל אלה [אות ל]זעם האלוהים עליהם ולעזרתו לנו? )41זאת ועוד :לא ייתכן שחלשים
מאתנו יכריעו אותנו ,ועוד יותר מזה ,שנבגוד בברית עם האלוהים! (מלח' ו .)41-38
בכל אחד מארבעת המשפטים ,ששם יוספוס בפיו ,נזקק טיטוס לעזרת האל כדי לשכנע את החיילים
המפוחדים והמיואשים באפשרות לנצח את היהודים .בדרכים שונות מוכיח טיטוס שהאל ניצב לצדם
של הרומאים ולא לצדם של היהודים .טיטוס אף איננו מסתפק באמירה כללית על 'עזרת האל'; הוא
טוען שהאל נלחם בפועל לצדם של הרומאים .אמנם לא ברור עד כמה נאום זה משקף נאמנה את דברי
טיטוס עצמו ,אך עצם הרעיון של היזקקות לאלים לצורך הניצחון וכביטוי לאלוהותו של המצביא היה
רווח מאוד ,וסביר בהחלט שטיטוס אכן נזקק למוטיבים אלו בדברי העידוד שלו .עם זאת ניכר שהנאום
עמ' ,184-183שאין מדובר בגיור אלא בצעד פוליטי חסר משמעות דתית .ראו את ההתלבטות של פלוסר ,יהדות בית שני, 79
חכמיה ,עמ' .57שטרן ,סופרים יוונים ורומים ,ב ,עמ' ,61-60סבר שההתגיירות נבעה מנבואות יהודיות בסגנון הנבואה 8 0
81
על השליט מן המזרח (ראו בערך הנבואה לאספסיינוס) ,שחלחלו למחנה הרומי.
לכך נוטה פלוסר ,יהדות בית שני ,חכמיה ,עמ' ,57הערה .47ראו גם לוי ,עולמות נפגשים ,עמ' ,154והערה .170
ראו למשל מלח' ד ;48-41ה .125-121
במיוחד יש לזכור שאספסיינוס וטיטוס עשו שימוש ניכר באותות כאלו ואחרים ליצירת לגיטימציה אלוהית לשלטונם
(לעיל ,הערות .)71-69עוד יש להוסיף ,שכאשר הלגיון ה־ 22עמד על סף ייאוש וכניעה למורדים הגרמנים בשנת ,69נאם
מפקד הלגיון גאיוס דיליוס ווקולא ( )Gaius Dillius Voculaנאום נרגש לחייליו ופנה בתפילה ליופיטר ,ואף הזכיר לחיילי
הלגיון את שבועת הנאמנות והמחויבות לאלים (טקיטוס ,היסטוריה ד.)58 ,
756
