Page 269 - josephus_volume_two

‫ןליא לט‬

‫מתעמולה פרו־פלאווית‪ ,‬ששמה לה למטרה להציג את עליית אספסיינוס לשלטון כבחירת האלים ובהם‬
‫גם אלוהי ישראל‪ .‬הסימנים ‪ -‬שעיקרם הופיעו בגרמי השמים ‪ -‬בישרו את נפילתו של הקיסר ויטליוס‬
‫ואת עלייתו של אספסיינוס‪ ,‬וכן את ניצחונו של טיטוס‪ ,‬בנו של אספסיינוס בירושלים‪ ,‬במלחמה שהחל‬
‫בה האב‪ ,‬ושימשה קרש קפיצה עבורו למעמדו החדש‪ .‬אין להתפלא שהן ההיסטוריונים הרומים והן‬

‫יוספוס‪ ,‬שהיה בן ביתם של הפלאווים‪ ,‬השתמשו בתעמולה זו בתיאוריהם‪.‬‬

‫המקור של חז"ל‬

‫המקור של חז"ל‪ ,‬מופיע באופן דומה מאוד הן בירושלמי והן בבבלי‪ ,‬בתוך אותו רצף סיפורים ממש; ‬
‫בשניהם הוא מוצג כברייתא תנאית‪ ,‬ומונה אותות שבישרו את בוא החורבן‪ .‬בשונה מיוספוס‪ ,‬המתארך‬
‫את רוב האותות לשנה שקדמה לחורבן‪ ,‬ואת נבואותיו של ישוע בן חנניה לארבע שנים לפני החורבן‪,‬‬
‫מציינים חז"ל שהאותות החלו להופיע ארבעים שנה לפני החורבן‪ .‬ארבעים שנה הוא זמן טיפולוגי‬
‫המייצג שנות דור כבר במקרא וגם אצל חז"ל‪ .‬האותות המבשרים את החורבן אצל חז"ל הם ארבעה‪:‬‬
‫נר מערבי בבית המקדש (שהיה אמור לדלוק כל הלילה) היה כבה‪ ,‬לשון של זהורית (שהיו קושרים לשעיר‬
‫המשתלח בין קרניו ואם היו חטאי ישראל מתמרקים היה מלבין) לא היה מלבין‪ ,‬גורל של שם (כלומר‬
‫הגורל שהצביע על השעיר שיקרב לה' ביום הכיפורים‪ ,‬בעוד על האחר עלה הגורל להישלח לעזאזל)‬
‫היה עולה (ביד הכוהן) ביד שמאל (ולא ביד ימין כפי שהיה עולה כשהיה מבשר טובות)‪ ,‬ודלתות המקדש‬

‫היו נפתחות מעצמן‪.‬‬
‫לא קשה להתחקות אחר מקורות ההשראה של שלושת האותות הראשונים ברשימה זאת‪ .‬הם‬
‫מופיעים ברשימה אחרת המוצעת לעיל הן בירושלמי‪ ,‬והן כברייתא בבבלי‪ ,‬בהקשר להתמעטות הברכה‬
‫במקדש לאחר מות הכוהן שמעון הצדיק‪ ,‬ואחד מהם מופיע כבר בספרות התנאית‪ ,‬בתוספתא‪ ,‬סוטה‬
‫יג‪ ,‬ז‪' :‬כל זמן שהיה שמעון הצדיק קיים‪ ,‬היה נר מערבי תדיר‪ .‬משמת‪ ,‬הלכו ומצאוהו שכבה‪ .‬מיכן ואילך‬
‫מוצאין אותו פעמים כבה פעמים דולק'‪ .‬הן בירושלמי והן בבבלי נוספים מסביב לדברי התוספתא‬
‫האלה אותות נוספים‪ ,‬ובהם שלושת האותות האחרים (נוסף על פתיחת הדלתות) הנזכרים במסורת על‬

‫הסימנים מבשרי החורבן‪ .‬‬

‫בבלי‪ ,‬יומא לט ע"א‬ ‫ירושלמי ‪ ,‬יו מא ו‪ ,‬ג ( מג ע" ג ) ‪ ,‬ע מ ' ‪ 5 90‬‬

‫תנו רבנן‪ :‬ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק היה גורל עולה‬ ‫כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים‪ ,‬היה גורל שלשם עולה‬
‫בימין‪ .‬מכאן ואילך‪ ,‬פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל‪.‬‬ ‫בימין‪ .‬משמת שמעון הצדיק פעמים בימין פעמים בשמאל‪.‬‬

‫שוורץ‪ ,‬סימני החורבן‪ ,‬עמ' ‪.*6–*3‬‬ ‫‪1 5‬‬
‫וראו עוד על רצף סיפורים זה בערך בית חוניו‪ ,‬בכרך א‪.‬‬ ‫‪1 6‬‬
‫על מקור זה בירושלמי ועל הקשר שלו לחורבן ראו עוד בן שחר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.143–142‬‬ ‫‪ 17‬‬
‫ראו שוורץ‪ ,‬סימני החורבן‪ ,‬עמ' ‪ ,*11‬הערה ‪ .36‬שוורץ גם מציע שיש כאן מדרש על תהלים צה ‪ַ )10(' :11–10‬א ְרָּב ִעים ָׁש ָנה‬ ‫‪ 18‬‬
‫ָאקּוט ְּבדֹור ָו ֹא ַמר ַעם ּ ֹת ֵעי ֵל ָבב ֵהם ְו ֵהם ֹלא ָי ְדעּו ְד ָר ָכי‪ֲ )11( :‬א ֶׁשר ִנ ְׁשַּב ְע ִּתי ְב ַאִּפי ִאם ְיבֹאּון ֶאל ְמנּו ָח ִתי‪':‬‬
‫‪ 19‬‬
‫ירושלמי‪ ,‬על פי כ"י ליידן; בבלי‪ ,‬על פי כ"י מינכן ‪.6‬‬

‫‪808‬‬