Page 270 - josephus_volume_two
P. 270
המקדש שערי פתיחת
בבלי ,יומא לט ע"א ירושלמי ,יו מא ו ,ג ( מג ע" ג ) ,ע מ ' 5 90
והיה לשון של זהורית מלבין .מכאן ואילך כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים ,היה נר מערבי דולק.
פעמים מלבין ,פעמים אינו מלבין. משמת שמעון הצדיק פעמים כבה פעמים דלק.
והיה נר מערבי דולק .מכאן ואילך פעמים כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים ,היה לשון שלזהורית
דולק ,פעמים אינו דולק. מלבין .משמת שמעון הצדיק פעמ' מלבין פעמ' מאדים.
ואולם האות הרביעי -פתיחת שערי המקדש -מופיע כאמור ,רק ברשימת האותות שקדמו לחורבן.
אות זה הוא גם היחיד המקביל בין האותות שמונים חז"ל לאלה שמונה יוספוס ,וסביר שהגיע אל
חז"ל באופן עצמאי .והנה באדר"נ נו"ב ז ,מופיע מקור המתעד אות זה בנפרד מן האותות המופיעים
יחד בירושלמי ובבבלי:
חנניה סגן הכהנים אומר :קודם לארבעים שנה עד שלא חרב בית המקדש ונשרף ההיכל היו נועלין
הדלתות מבערב ומשכימים ומוצאין אותן פתוחין ,שנאמר' :פתח לבנון דלתיך' (זכריה יא .)1
גם בתלמודים וגם באדר"נ נו"ב מלווה אות פתיחת שערי המקדש במדרש על פסוק מן הנביא זכריה:
'ְּפ ַתח ְל ָבנֹון ְּד ָל ֶתיָך ְו ֹתא ַכל ֵאׁש ַּב ֲא ָר ֶזיָך' (זכריה יא .)1בגלל אופיו הפיוטי של הפסוק ,ומכיוון שהוא
פותח פרק חדש בספר זכריה ,פירושו קשה ,שכן המוטיב השירי תמוה .הרי מדובר בדלתות הלבנון -
חבל ארץ מקראי מוכר -ולארצות כידוע אין דלתות .עם זאת ,מקובל במחקר שאין פסוק זה אלא חלק
מנבואת חורבן על הגויים .לעומת זאת פירשו אותו חז"ל ,כמו גם נבואות אחרות במקרא שנזכר בהן
הלבנון ,כמכוון למקדש .הבבלי מסביר את הדברים במפורש מיד לאחר הבאת הטקסט על ארבעת אותות
החורבן והדרשה על הפסוק הנידון' :אמ' ר' יצחק בן טבלאי :למה נקרא שמו לבנון? שמלבין עונותיהן
של ישראל .אמ' רב זוטרא בר טוביה ,אמ' רב :למה נקרא שמו יער? דכת' "בית יער הלבנון" (מל"א י
( ')17בבלי ,יומא לט ע"ב) .מסתבר אפוא שמקור הזיהוי בין שני המונחים (בית המקדש והלבנון) נעוץ
בתיאורו של מבנה שבנה שלמה (יחד עם המקדש ויחד עם ארמונו ואולי זהה לזה האחרון ,וראו מלכים
א ז )2הנקרא 'בית יער הלבנון' .מכיוון שבניית מבנה זה מתוארת סמוך לבניין מקדש שלמה ,זיהו חז"ל
בין השניים והשתמשו בזיהוי כדי לדרוש את המילה 'לבנון' שוב ושוב בזיקה למקדש .
אבל ראו דבריו של קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,523–522הטוען שמקבילה מאוחרת לאות הכוכב דמוי החרב מצויה במדרש 2 0
מאוחר ,וראו לעיל ,הערה .5 2 1
על פי כ"י פארמה די־רוסי .327אמנם קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,510זיהה בנוסח זה בעיות שונות' :לא נאמר שמדובר בדלתות 2 2
ההיכל ,והדברים מיוחסים ל"אנשי ירושלים" בעלמא' ,אולם נראה לי שבכל אופן נשתמרה כאן המסורת הגרעינית שאותה
23
עיבד עורך קדם־תלמודי ,ונוסחה השתמר בצורה קרובה מאוד הן בירושלמי והן בבבלי. 24
על השימוש בפסוק זה כדי לדרוש את החורבן הקרב כתב מאיר בן שחר ,היסטוריה ,עמ' ' :255ריב"ז דורש את דברי 25
הנביא ,אלא שלהבנתו נביא הבניין היה גם נביא החורבן' ,ורואה בדרשה זו אישוש לטענתו ,שלדעת הבבלי חורבן הבית
השני כבר היה גלום בבניינו.
ראו למשל מאיירס ומאיירס ,זכריה ,14–9עמ' .242–238
על מקור זה ראו גם הערך גפן־גן של זהב בבית המקדש ,בכרך א.
מקורו של מדרש זה הוא תנאי ,ומופיע כבר בספרי דברים על הפסוק ' ָה ָהר ַהּטֹוב ַה ֶּזה ְו ַהְּל ָב ֹנן' (דברים ג ' :)25הכל קראו
אותו הר .אברהם קראו הר ,שנאמרֲ " :א ֶׁשר ֵי ָא ֵמר ַהּיֹום ְּב ַהר ה' ֵ ָר ֶאה" (בראשית כב ;)14משה קראו הר ,שנאמרָ " :ה ָהר ַהּטֹוב
ַה ֶּזה ְו ַהְּל ָב ֹנן" (דברים ג ;)25דוד קראו הר ,שנאמרִ " :מי ַי ֲע ֶלה ְב ַהר ה'?" (תהלים כד ;)3ישעיה קראו הר ,שנאמרְ " :ו ָה ָיה
809
