Page 271 - josephus_volume_two
P. 271
ןליא לט
גם את הפסוק מישעיהו י ְ ' :34ו ִנ ַּקף ִס ְב ֵכי ַהַּי ַער ַּבַּב ְר ֶזל ְו ַהְּל ָבנֹון ְּב ַא ִּדיר ִיּפֹול' דרשו חז"ל בזיקה לחורבן
המקדש ,ורבן יוחנן בן זכאי השתמש בו בנבואתו לאספסיינוס כדי להצדיק את עלייתו לשלטון של
מחריב המקדש .יש לשים לב שבאדר"נ נו"ב מופיע מדרש הפסוק על זכריה יא 1בקשר לפתיחת שערי
ההיכל ,אך אין הוא מיוחס לרבן יוחנן בן זכאי כמו בבבלי .דווקא בחיבור זה ,ממש באותו הפרק ,שורות
אחדות לפני כן ,מנבא ריב"ז את נבואתו לאספסיינוס ודורש את הפסוק מישעיהו .נראה אפוא שהנוסח
הקושר את פתיחת שערי המקדש לפסוק בזכריה ,אך איננו משלבו עם אותות אחרים ואינו מקשרו לרבן
יוחנן בן זכאי ,הוא הגרסה הראשונית האותנטית של מסורת זאת .אם כך ,המסורת על האות המבשר
את החורבן בפתיחת שערי המקדש הייתה קיימת באופן עצמאי מהמסורת על שאר האותות ,ויש לראות
בה חלק מן הזיכרון המשותף ליוספוס ולחז"ל .לפיכך אפשר להציע ששילוב שמו של ריב"ז בדרשה על
פתיחת שערי המקדש בירושלמי ובבבלי כבר הסתמך על היכרות עם נבואתו לאספסיינוס ,ועם הזיהוי
שם של 'הלבנון' עם בית המקדש .
היחס בין יוספוס וחז"ל
פתיחת שערי המקדש משתלבת היטב ברשימת האותות המבשרים את החורבן אצל יוספוס ,ומופיעה
גם בשתי מקבילותיו הרומיות (טקיטוס וקסיוס דיו) ,אבל אצל חז"ל היא זרה וייחודית בין האותות
שמקורם במסורות מקדש יהודיות ועניינן המובהק בעבודת המקדש (גורלות השעירים של יום הכיפורים,
לשון הזהורית בקרני השעיר ,הנר המערבי במנורת המקדש) .במקור הרומי (כפי שהדבר מופיע במפורש
אצל טקיטוס ,אך גם במרומז אצל קסיוס דיו) נפתחו שערי המקדש כדי שיוכלו האלים השוכנים בו
לצאת בטרם יעלה המקדש באש .יוספוס שימר בדבריו את המוטיב הזה ,שכן גם אצלו מסתיימת שורת
האותות בקול האומר 'אנו הולכים מכאן'; אבל הוא הפריד הפרדה טכנית בין פתיחת השערים לבין
האמירה המוזרה בשלבו ביניהן את האות על קרבות בשמים .וכן את פתיחת השערים הוא פירש לא
כאות ליציאת האל/ים אלא כסימן לכניסתו של האויב' :וכי פתיחת השער אינה אלא מתנה לאויב'
ְּב ַא ֲח ִרית ַהָּי ִמים ָנכֹון ִי ְה ֶיה ַהר ֵּבית ה ' " (ישעיהו ב ;)2גוים קראו אותו הר ,שנאמרְ " :ו ָה ְלכּו ַע ִּמים ַרִּבים ְו ָא ְמרּו ְלכּו ְו ַנ ֲע ֶלה ֶאל 26
ַהר ה ' " (ישעיהו ב ְ " .)3ו ַהְּל ָב ֹנן" (דברים שם) .מנין שאין לבנון אלא מקדש? שנאמרִּ" :ג ְל ָעד ַא ָּתה ִלי רֹאׁש ַהְּל ָבנֹון" (ירמיהו 2 7
כב ;)6ואומרְ " :ו ִנ ַּקף ִס ְב ֵכי ַהַּי ַער ַּבַּב ְר ֶזל ְו ַהְּל ָבנֹון ְּב ַא ִּדיר ִיּפֹול" (ישעיהו י .)34ולמה נקרא שמו לבנון? שמלבין עונותיהם
של ישראל ,שנאמרִ " :אם ִי ְהיּו ֲח ָט ֵאי ֶכם ַּכָּׁש ִנים ַּכׁ ֶּש ֶלג ַי ְלִּבינּו" (ישעיהו א ( ')18ספרי דברים כח [עמ' .)]45–44גם במכילתא 2 8
דר"י מופיע מדרש על אותו הפסוק בספר דברים ,והוא אפילו כורך זה בזה את שני הפסוקים המעניינים אותנו ,זכריה יא
1וישעיהו י ָ " ' :34ה ָהר ַהּטֹוב ַה ֶּזה" (דברים ג )25זה הר המלך" ,והלבנון" (שם) זה בית המקדש ,שנ'ְּ" :פ ַתח ְל ָבנֹון ְּד ָל ֶתיָך"
(זכריה יא ,)1וכתיב ' ְו ַהְּל ָבנֹון ְּב ַא ִּדיר ִיּפֹול' (ישעיהו י ( ')34מכילתא דר"י בשלח ,מסכתא דעמלק ב [עמ' .)]183–182עוד
על דרשות אלה ראו בערך הנבואה לאספסיינוס.
ראו בערכים הנבואה לאספסיינוס והניצחון על ניקנור ,בכרך א.
אדר"נ נו"א ד אכן מייחס את המדרש לריב"ז ,כמו התלמודים ,אף שאין הוא קושר את הדברים לאותות מבשרי חורבן,
אפילו לא לפתיחת שערי המקדש ,אלא לחורבן ממש' :היה בן זכאי יושב ומצפה ,כדרך שהיה עלי יושב ומצפה ,שנ':
" ַוָּיבֹוא ְו ִהֵּנה ֵע ִלי יֹ ֵׁשב ַעל ַהִּכ ֵּסא יך [ ַיד] ֶּד ֶרְך ְמ ַצֶּפה" (שמואל א ד )13ששמע יוחנן בן זכאי שהחריבו את ירושלים ושרפו
את בית המקדש באש ,קרע בגדיו ,וקרעו כל תלמידיו את בגדיהם .והיה בוכה וסופד ,ועונין אחריוְּ" :פ ַתח ְל ָבנֹון ְּד ָל ֶתיָך
ְו ֹתא ַכל ֵאׁש ַּב ֲא ָר ֶזיָך" ' (זכריה יא .)1
הצעה זו מניחה שאף שבירושלמי נעדר סיפור הנבואה ,שזו הייתה בעצם ידועה לעורכיו .על הירושלמי וסיפורי החורבן
ראו עוד בערך הנבואה לאספסיינוס.
810
