Page 276 - josephus_volume_two
P. 276
ספירגא/סויטסק ימיב ןיסולכואה דקפמ
לביקורו של קסטיוס בירושלים בשנת 66לסה"נ ,תיארוך המתיישב גם עם גרסות התוספתא ,הבבלי
ואיכ"ר ,אם נניח שכיוונו כאן לאגריפס השני .חוקרים ביקשו לפשר בין המקורות באמצעות ההשערה
שבמפקד ההיסטורי פנה קסטיוס גאלוס לאגריפס השני כדי לבצע אותו .כך או כך ,יוספוס מדגיש,
בהתאם לנמעניו ,את תפקידו של השלטון הרומי במפקד ,ואילו התוספתא ,בהתאם לנמעניה ,מדגישה
את תפקידו של אגריפס המלך .
ב .אוכלוסיית המפקד :לדברי יוספוס נועד המפקד למנות את מספר הנפשות בירושלים בזמן הרגל,
ואילו לפי התוספתא נועד המפקד למנות את 'מניינן של אכלוסין' ,וכך גם לפי הבבלי ('באכלוסי ישראל').
לעומת זאת מטרת המפקד לפי איכ"ר קרובה לזו שאצל יוספוס ('מנין אוכלוסין שבירושלים') .ההבדל
בין שתי האפשרויות אינו גדול משום שהמספר הגדול בכל הגרסות מלמד שבכולן הושתת מעשה
המפקד על ההנחה שרוב היהודים עלו לרגל ושהו בירושלים בזמן החג.
ג .מטרת המפקד :הגרסות בספרות החכמים אינן מספרות על שום מה ביקש אגריפס לקיים מפקד,
ואילו לפי קדמוניות נועד המפקד להראות לנירון קיסר את שגשוגה של ירושלים .זו סיבה מפתיעה
לקיומו של מפקד (מדוע היה צורך להוכיח לנירון את שגשוגה של העיר?) ,ולכן קשה לדעת אם זו הייתה
הסיבה האמתית לביצוע מפקד בשנת .66
ד .המפקד נערך בפסח בביצוע כוהנים שספרו את הזבחים :כך על פי כל גרסות האגדה .בשונה מרוב
ההקשרים במלחמת ,שבהם השתמש יוספוס בכינוי 'חג המצות' ,הוא השתמש בסיפור המפקד בשם
הארמי של החג ( πάσχα -פסחא) -המופיע במלחמת עוד במקום אחד בלבד .שימוש חריג זה עשוי
להעיד שיוספוס השתמש במקור הכתוב עברית או ארמית ,ועל כך עוד להלן.
יוספוס מציין כי לצורך המפקד פנה קסטיוס 'לכוהנים הגדולים' ( .)τοὺς ἀρχιερεῖςבהקשרים אחרים
יוספוס משתמש בצורת הרבים כדי לציין גם כוהנים גדולים לשעבר ואת בני המעמד באופן כללי ,
ושימוש דומה מוכר גם מהברית החדשה ,אך בהקשר שלנו נראה שאין הצדקה לצירוף הזה .לפי גרסות
חיבורי חז"ל הארץ־ישראליים העדיפות ,פנה אגריפס לכוהנים סתם .לעומת זאת ,ברוב עדי הנוסח
לבבלי נכתב שאגריפס פנה 'לכהן גדול' .להבדיל מעבודות מקדש אחרות ,בהקרבת הפסח עסקו כוהנים
רבים ,ולכן יש קושי לדמיין שהכוהן הגדול מנה לבדו קרבנות רבים כל כך ,ועולה על הדעת האפשרות
שגרסת הבבלי התהוותה מגרסה מעין זו של יוספוס שלשונה היה 'כוהנים גדולים' ,והעורך תיקן אותה
מלשון רבים ליחיד ,אך לא התאים אותה למסורת ההלכתית המשנאית ,שלפיה כוהנים רבים עסקו
בקרבן הפסח.
ככלל ,מסורות חז"ל אינן מבחינות בין אגריפס הראשון לשני .ראו שוורץ ,אגריפס הראשון ,עמ' .181 1 0
ראו גרץ ,היסטוריה ,כרך שני ,חלק שלישי ,נספח ,28עמ' ;817-816ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ד ,עמ' .568 11
על יחסה של ספרות חז"ל לאגריפס ראו שוורץ ,אגריפס הראשון ,עמ' ;184-171טריפון ,אגריפס השני .ראו גם הערך 12
אגריפס/ינאי וקרבנות הנזירים. 13
מילולית אצל יוספוס' :חג הקמח שלא תפח' .ראו מלח' ב ;280 ,244 ,224 ,10ד ;420ו .421 ,290 1 4
15
מלח' ב .10על כך ראו עוד להלן ,בדיון על היחס שבין יוספוס לחז"ל. 16
ראו למשל קדמ' כ .251 ,247 ,207 ,181 17
ראו למשל מתי ב ;4טז ;21כו ;3כז ;41מרקוס ח ;31יד ; טו .1 18
כמתואר במשנה (פסחים ה ,ה)' :והכוהנים עומדין שורות שורות ...שחט ישראל וקיבל הכוהן ,נתנו לחברו וחברו לחברו
...והכוהן הקרוב אצל המזבח זורקו ,זריקה אחת כנגד היסוד'.
לדרכו של הבבלי לתקן את מקורותיו ראו במבוא לכרך א ,ח.
815
