Page 281 - josephus_volume_two
P. 281

‫פיש יעל‬

‫מוצמדת אליו בדומה לבבלי‪ ,‬הפעם בסיפא ולא ברישא ובלא אזכור הלל הזקן‪ .‬לפי גרסה זו‪ ,‬רק לפסח‬
‫שנרמס בו אדם בעזרה קראו 'פסח מעוכין'‪    .‬כן נתחבו במעשה המפקד באיכ"ר מימרות של ר' חייא‬
‫ושל בר קפרא‪ ,‬המפריזות בגודל החבורות שאכלו את קרבן הפסח ('אפי' ארבעים ואפי' חמשים‪ ...‬אפי'‬
‫מאה')‪ ,‬ובכך מגדילות מאוד ‪ -‬ולּו היפותטית ‪ -‬את מספר הנמנים במפקד אגריפס‪/‬קסטיוס‪ .‬גרסת‬

                         ‫איכ"ר היא אולי גרסת ביניים בין התוספתא לבבלי‪    ,‬ואולי עוצבה לאור הבבלי‪.‬‬
‫אף שגרסת הבבלי משתמשת בביטוי בעל ההקשר השלילי 'לתת עינים' גם כלפי אוכלוסי ישראל וגם‬
‫כלפי הפסחים עצמם‪ ,‬מפקד האוכלוסין עצמו אינו מופיע בספרות חז"ל לשלילה‪ ,‬אלא נועד לספר בחיוב‬
‫על ריבוי האוכלוסייה בירושלים ובמקדש בעת חגיגת הפסח‪ .‬גם הכינוי לאותו החג‪' ,‬פסח מוכין‪/‬מעוכין'‪,‬‬
‫אינו נזכר במסורת חז"ל לשלילה‪ .‬אמנם המעשה ב'פסח מעוכין' בימי הלל אינו נמצא בתוספתא‪ ,‬אך‬
‫מפקד אגריפס מופיע סמוך לברייתא הידועה על דרשות הלל על 'פסח שחל להיות בשבת'‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כבר בתוספתא יש סמיכות בין מעשה על הלל למעשה על אגריפס‪ .‬יש מקום לשער כי שתי הברייתות‬
‫על פסח מעוכין היו בקובץ אחד‪ ,‬אחת מהן הושמטה בתוספתא ונותר בה רק המעשה בפסח אגריפס‪.‬‬
‫לחלופין קיימת האפשרות שהסיפור על פסח מעוכין מימי הלל התעצב לאור עריכת התוספתא‪ :‬פסח‬

                                                                                  ‫הלל ואחריו פסח אגריפס‪   .‬‬

                                                ‫היחס בין גרסת יוספוס לגרסות חז"ל‬

‫בכל מה שנוגע למפקד קסטיוס‪/‬אגריפס‪ ,‬מלבד הבדלים בודדים מספרים יוספוס וחכמים את אותו‬
‫הסיפור שפרטיו מאורגנים באותו הסדר בדיוק‪ .‬לפנינו אפוא מקבילה ספרותית נדירה בין יוספוס לבין‬
‫התוספתא‪    ,‬ונדירה אף יותר בין מלחמת היהודים של יוספוס למקור חז"לי‪    .‬עקרונית אפשר להניח‬
‫שהמקבילה נולדה ממקור שהיה זמין הן ליוספוס והן לחז"ל‪ ,‬או לחלופין שחז"ל הכירו את יוספוס בגרסה‬
‫כלשהי ועיבדו אותה‪    .‬ואולם קשה להאמין שהתוספתא נסמכה במקרה זה על יוספוס‪ ,‬בעיקר בגלל‬
‫הביטוי המצוי בה‪' :‬הטמא ושהיה בדרך רחוקה'‪ .‬אילו הייתה גרסה כלשהי של מלחמת היהודים מונחת‬
‫לפני עורכי התוספתא‪ ,‬היה צריך לפרש שהם קיצרו את הטיעון הארוך במלחמת על הטמאים והנכרים‬
‫('כי הרי למצורעים ולזבים‪ ...‬המתכנסים מן החוץ'‪ ,‬מלח' ו ‪ )427–426‬לכדי מטבע הלשון הקצר והמהודק‬
‫'טמא ושהיה בדרך רחוקה'‪ ,‬הקרוב מאוד ללשון המקרא‪ .‬האפשרות ההפוכה היא הסבירה יותר‪' :‬טמא‬
‫ושהיה בדרך רחוקה' הוא הניסוח הראשוני יותר‪ ,‬החורג אך במעט מלשון המקרא בבמדבר ט‪ .‬נראה‬

                       ‫גרסת איכ"ר מבהירה שמדובר בפסח אחר מזה שהוזכר בתוספתא באמצעות הפתיח 'פעם אחת'‪.‬‬                              ‫‪	48‬‬
‫בכמה מקרים בספר זה הראינו גרסות של איכ"ר שקדמו לגרסת הבבלי‪ ,‬ראו ביטול הקרבן לשלום הקיסר; הנבואה‬                                   ‫‪	49‬‬

                                                                                                                     ‫לאספסיינוס‪.‬‬  ‫‪5	 0‬‬
‫על צמדי מסורות כאלה המופיעות סמוכות זו לזו במקורות חז"ל מסוימים ובאחרים לא ראו הערכים יוחנן ובת הקול;‬
                                                                                                                                  ‫‪	51‬‬
                                              ‫נס הגשם בימי הורדוס; וכן הנספח על שמעון בן קמחית בערך יוסף בן אילם‪.‬‬                 ‫‪	52‬‬
                                                         ‫ראו גם יוחנן ובת הקול; יוסף בן אילם‪ .‬ראו גם המבוא לכרך א‪ ,‬ח‪.2‬‬
                                                                                                                                  ‫‪5	 3‬‬
‫וראו מקבילה נוספת מעין זו בערך פנחס איש חבתה‪ ,‬וראו המבוא‪ ,‬שם‪ ,‬ח‪ .1‬ראו הערך מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‬
                                                       ‫שם מדובר במקבילה למלחמת‪ ,‬אולם התופעה הספרותית שם שונה‪.‬‬

                                           ‫שוורץ‪ ,‬יוספוס ופוליטיקה יהודאית‪ ,‬עמ' ‪ ,195‬העלה את שתי האפשרויות הללו‪.‬‬

                                                                                                                                        ‫‪820‬‬
   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286