Page 266 - josephus_volume_two
P. 266

‫המקדש שערי פתיחת‬
                       ‫ירו ש למי ‪ ,‬יו מ א ו‪ ,‬ג ( מג ע " ג ‪ -‬ע " ד ) ‪ ,‬ע מ ' ‪ ;    590‬ב בלי ‪ ,‬יו מ א לט ע " ב   ‬

                                               ‫בבלי‪ ,‬יומא‬                                                ‫ירושלמי‪ ,‬יומא‬
                                                           ‫[תני‪ ]:1‬ארבעים שנה עד שלא חרב בית המקדש היה נר מערבי‬
                 ‫תנו רבנן‪ :‬ארבעים שנה קודם חורבן הבית‬
                ‫לא היה גורל לה' בימין‪ 2‬ולא היה לשון של‬       ‫כבה ולשון של זהורית מאדים וגורל של שם עולה בשמאל‪.‬‬

                  ‫זהורית מלבין‪ 3‬ולא היה נר מערבי דולק‪.‬‬                                ‫והיו נועלין דלתות ההיכל מבערב‬
                                                                                       ‫ומשכימין ומוצאין אותן פתוחין‪.‬‬
                      ‫והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן‪,‬‬
                                                                              ‫אמ' לו רבן יוחנן בן זכיי‪ :‬היכל‪ ,‬למה אתה‬
     ‫עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי ואמ' לו‪ :‬היכל‪ ,‬היכל‪,‬‬                ‫מבהלינו? יודעין אנו שסופך ליחרב‪[ ,‬שנ'‪' ]:4‬פתח‬
        ‫מפני מה אתה מבעת את עצמך? יודעין אנו שסופך‬
           ‫ליחרב‪ ,‬שכבר נתנבא עליך זכריה בן עדו‪' :‬פתח‬                        ‫לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך' (זכ' יא ‪.)1‬‬
               ‫לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך' (זכ' יא ‪.)1‬‬

                                                                 ‫תוספת של מגיה א‪.‬‬                                                      ‫	‪1‬‬
                         ‫רוב כתבי היד כאן מוסיפים את המילים 'אלא בשמאל'‪.‬‬                                                               ‫	‪2‬‬
     ‫בכתב יד פטרבורג ‪ RNL Evr. II A 293/1‬נוספו כאן המילים 'אלא מאדים'‪.‬‬                                                                 ‫	‪3‬‬
                                                                                                                                       ‫‪	4‬‬
                                                     ‫ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ 1‬באפרט זה‪.‬‬

                                              ‫אד ר " נ נו " ב ז ( ע מ ' ‪   )332‬‬

     ‫ר' חנניה סגן הכהנים אומ'‪ :‬קודם לארבעים שנה עד שלא חרב בית המקדש ונשרף ההיכל היו אנשי ירושלם‬
            ‫נועלין הדלתות מבערב ומשכימים ומוצ ‌א(ן‌)[י]‌ן אותן פתוחין‪ ,‬שנ'‪' :‬פתח לבנון דלתיך' (זכ' יא ‪.)1‬‬

                                                                             ‫המקור של יוספוס‬

     ‫לאחר שתיאר את שרפת המקדש פנה יוספוס לדון בשני נושאים קרובים ‪ -‬מצד אחד נבואות‪ ,‬שהוא‬
     ‫מזהה כנבואות שקר‪ ,‬שנאמרו סמוך לחורבן עצמו ושכנעו את הנצורים שאם יעברו את משוכת הסבל‬
     ‫האחרונה יופיע אלוהים ויציל את מקדשו (מלח' ו ‪ ;)287–285‬ומצד אחר סימנים שנתן האל עצמו לכך‬
     ‫שהוא מתעתד להחריב את המקדש‪ ,‬אך הנצורים פירשו אותם שלא כהלכה וחשבו שאף הם מעידים‬
     ‫שישועה קרבה ובאה‪ .‬סימנים אלה כללו (כפי שאפשר לראות בטקסט לעיל) גרמי שמים מוזרים (כוכב‬
     ‫הדומה לחרב‪ ,‬כוכב שביט‪ ,‬מרכבות מלחמה ומערכות של חמושים עוברות ביעף בינות לעננים)‪   ,‬בהמה‬
     ‫שהמליטה גור של מין בהמה אחר‪ ,‬שערי המקדש שנפתחו מאליהם ולבסוף ההכרזה המוזרה‪' :‬אנו‬

                                                                                                                ‫נוסח הפנים כ"י ליידן‪.‬‬  ‫	‪2‬‬
                                                                                                             ‫נוסח הפנים כ"י מינכן ‪.6‬‬   ‫	‪3‬‬
                                                                                        ‫נוסח הפנים על פי כ"י פארמה די־רוסי ‪.327‬‬        ‫	‪4‬‬
     ‫מנחם קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ ,522‬העמידנו על מקור חז"לי אחר (אם כי מאוחר מאוד) שבו נזכר כוכב בצורת חרב‪:‬‬                               ‫	‪5‬‬
     ‫'בראשונה היה כוכב עולה מן המזרח ובראשו חרב והיו ישראל רואים אותו ואומרין זה לזה‪ :‬מהוא זה? והיו אומות העולם‬
     ‫שואלין לאיסטגנינין שבהם ואומרין להן‪ :‬מה טיבו של כוכב זה? והיו אומרין להן‪ :‬זהו כוכבן של ישראל‪( '...‬מדרש הגדול‬
     ‫לבמדבר כד‪ .)19 ,‬ידוע שמדרש הגדול משמר מסורות עתיקות אותנטיות רבות‪ ,‬וייתכן שקטע זה משמר זיכרון לאותו‬
                      ‫אות שנראה בשמי ירושלים סמוך למלחמת החורבן‪ ,‬ואף את הפירוש האופטימי שרווח בקרב היהודים‪.‬‬

‫‪805‬‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271