Page 263 - josephus_volume_two
P. 263
רחש ןב ריאמ
במקום שם אדם ,והן בתיאור התפקיד 1 .יש ביכולתנו להסביר מדוע אצל אישים אלו דווקא יש חריגה
מהנוסחה הרווחת .מתברר שכל הכינויים החריגים מופיעים באותה הלשון במקומות אחרים בספרות
התנאית.
.1נחוניה חופר שיחים ' -כך היה נחוניא חופר 1שיחין עושה חופר ופותח ומוסר לרבים' (תוספתא,
בבא קמא ו ,ה)
.2גביני כרוז ' -מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז .מיריחו היו שומעין קול החליל' (משנה ,תמיד
ג ,ח) 1 .
. 3בית גרמו על מעשה לחם הפנים ' -בית גרמו היו עושין מעשה לחם הפנים' (תוספתא ,שקלים ב ,ו).
. 4בית אבטינס על מעשה הקטורת ' -בית אבטינס היו עושין מעשה הקטרת' (תוספתא ,שקלים ב ,ו).
.5פנחס המלביש ' -לשכת פנחס המלביש' (משנה ,מידות א ,ד).
משנוכחנו שחלק לא מבוטל מרשימת המשנה אינו אלא הרכבה של שמות וכינויים ממקורות אחרים,
שומה עלינו לבחון את האפשרות שמא גם באותם מקומות שבהם המשנה מקיימת את הנוסחה
הבסיסית Xעל ,Yמיוסדים דבריה על מקורות אחרים .המשנה מזכירה את 'בן ארזה על הצלצל'
וברשימת התוספתא (שקלים ב ,יד) נמצא 'בן ארזא על הדוכן' .ואולם במשנת תמיד (ז ,ג) נאמר' :והקיש
בן ארזא בצלצל' .היות שה'צלצל' נזכר במשנת תמיד ,גרסתה הייחודית של התוספתא 'על הדוכן' נראית
מקורית 1 ,ואילו המשנה התאימה את הכלי שבו השתמש בן ארזא על פי המסופר במסכת תמיד .שימוש
נוסף בנתונים של מסכת תמיד כרוך גם בשמו של מתיא בן שמואל ,שהיה ממונה ,על פי משנת שקלים,
על הפייסות -חלוקת תפקידי ההקרבה בין הכוהנים על פי גורל .פרק שלישי במסכת תמיד עוסק
בסדרי ההקרבה והוא נפתח כך' :אמר להם הממונה בואו והפיסו' (ג ,א) .המשנה הבאה (ב) מציינת את
תפקידי הממונה' :אמר להם הממונה :צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה ,הרואה אומר ברקאי .מתיא בן
שמואל אומר :האיר פני כל המזרח ,עד שהוא בחברון?' .מקריאה פשוטה של המשנה עולה שמתיא בן
שמואל היה הממונה ,ועל פי ההנחה שמשניות א ו־ב מדברות באותו 'ממונה' ,הרי הוא שהיה ממונה
על הפייסות.
1 30נוה הבחין בחריגה הראשונה (שם בית האב ולא שם האדם) ,והסביר שלגבי שני אלו מדובר בתפקיד שבני המשפחות
הללו מילאו כמה דורות ,בעוד יתר התפקידים הם של אנשים שחיו סמוך לחורבן (נוה ,אנשים ללא שמות ,עמ' .)3הסטייה
השנייה מהתבנית המקובלת היא בתיאור התפקיד .על פי דרכה של המשנה היה צריך לשנות 'בית גרמו על לחם הפנים',
אך במקום זה נאמר 'על מעשה לחם הפנים' ,וכן 'על מעשה הקטורת' .נוכח הסטיות הללו אין לקבל את טענתו של
פינצ'ובר ,ששני הפריטים מנוסחים על פי הנוסחה הקבועה (ראו לעיל ,הערה .)128
131כך על פי כ"י ארפורט .בכ"י וינה 'נחוניא פותח וחופר' ,אבל כינוי זה מושפע מהלכת התוספתא ,העוסקת בפותח בור
(ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ט ,עמ' .)52
1 32אפשטיין ,תנאים ,עמ' ,30טען שמשנה זו אינה מעיקרה של משנת תמיד ,אלא ברייתא שנוספה על עיקר המשנה ,אם כי
השם 'גביני כרוז' עצמו הוא ככל הנראה מזמן הבית .בירושלמי מסופר על המתנות שנתן אגריפס לגביני כרוז (שקלים
ה ,א [מח ע"ד] ,עמ' ,619והשוו לבבלי ,יומא כ ע"ב) .נראה ששם זה היה מוכר מתוך מאגר סיפורים כלשהו על המקדש,
וממנו הוכנס לתוך רשימת הממונים .אילו היה השם גביני מוכר באופן עצמאי ללא זיקה למשנה זו הייתה המשנה גורסת
'גביני על הכרוז'.
133ואכן כך משתמע כבר מדברי הירושלמי (שקלים ה ,ב [מח ע"ד] ,עמ' ,)619המסביר שגרסת המשנה נשענת על האמור
במסכת תמיד ,וכבר רמז לכך ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ד ,עמ' .692–691
802
