Page 27 - עת-מול 281
P. 27
עץ איקליפטוס עקור,
נטוע
עדן ספיבק
הרישום ״עץ איקליפטוס עקור ,נטוע״ נוצר בהשראת
פסקה מתוך אלטנוילנד ,המפארת את תרומתו של
האיקליפטוס להתיישבות בארץ ישראל :״והחל לשבח
את תכונותיו של עץ האקליפטוס הנהדר ,שמקורו
באוסטרליה ושמאות זנים שלו הובאו לפלשתינה
באוניות מייד עם תחילת מימוש המפעל החקלאי
הגדול המתוכנן .בלי האקליפטוס ,שצומח במהירות,
מייבש את הביצות כבמטה קסם ,מעניק צל ומצטיין
ביופי ובעוד תכונות ,ייתכן שלא היו מגיעים כאן בכלל
להישגים ,בטח לא במהירות כזו״( .אלטנוילנד ,תרגמה מ'
קראוס ,2002 ,עמ' )171
האיקליפטוס ,שבמקור אינו עץ ישראלי ,הוא לא סמל
ארץ ישראלי מובהק כמו הצבר ,הברוש או הזית .עם
זאת ,עם קום המדינה הוא שיחק תפקיד מכריע בייבוש
הביצות ,והפך לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי
ולסימבול ציוני־חלוצי חשוב .הוא הגיע לפלשתינה
באוניות מאוסטרליה ויכול לשמש כמטפורה לעליית
יהודי התפוצות שהגיעו לארץ ישראל בספינות
ובמטוסים ושאליהם הרצל כיוון את האוטופיה שלו .במובן מסוים ,הקשר שלהם לאדמת הארץ מזכיר את האיקליפטוס יותר מאשר את
הצבר ,וכמוהו גם הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף.
ברישום נראה עץ בוגר שעקרו אותו והוא לבדו בלב ים במסע לעבר יבשה זרה וחדשה כמטפורה להגירה .דימוי זה מכיל בתוכו תלישות
רבה ,אבל גם את התקווה הציונית כל כך להגיע לבית שאפשר יהיה להכות בו שורשים.
הדימוי של העץ המפליג בלב ים מכיל בתוכו גם את האלמנט הפנטסטי שבחזונו של הרצל" ,אם תרצו אין זו אגדה״ .החזון להקמת מדינת
היהודים היה בזמנו מופרך כמעט כאגדה ,והאיור מתחקה אחר התחושה האגדתית — בין אם במשחק החלומי בקנה המידה ,ובין אם
בטכניקה הפיוטית שלו .
הציור נוצר בטכניקת רישום עיפרון על נייר ,על ידי קווקווים קטנים שיוצרים משטחי צבע של גוונים שונים של אפור .הופיע במקור בספר:
Y. I. Abramowitz et al, Herzl’s Vision Today, Artists Choice Editions, 2022
עת־מול 281
(איור :עדן ספיבק)
עדן ספיבק — מאיירת ספרי ילדים ועיתונות .בוגרת בצלאל — האקדמיה לאמנות ועיצוב.
היהודים ואלטנוילנד ,משתקפת גם בחיינו .יש בנו הרואים עם אחד" ( .)Wir sind Ein volik, Ein Volkלא כך באלטנוילנד.
במדינת ישראל הריאלית "מדינה יהודית" שאופייה וסגנון על פי הגדרתו של הרצל עצמו ,במסעו האישי ממדינת
החיים שבה אמורים להיות ניזונים מהמסורת ומהתרבות היהודים אל אלטנוילנד ,שנמשך מחצית עשור בלבד ,הוא
היהודית .כנגדם ,מופיעה תפיסה שלפיה על מדינת ישראל בחר למצב עצמו בעמדה של הוזה יפה נפש ,שאבק עצמותיו
להתפשט מזהותה היהודית וללבוש מלבושים ליברליים מסרב להתנדף .במקום אחוות אחים הוא מציע את אחוות
אוניברסליים ולהיות "מדינת כל אזרחיה" .או אז ,הם האנושות ,ורעיון המולדת מוחלף בחברת מניות .במדינת
סוברים ,המרחב הציבורי יהיה ניטרלי וסממני הזהות יבואו היהודים ,כשהרצל חושב על פרוגרמה ריאלית ,הוא נדרש
לידי ביטוי רק במרחב האישי או במרחב קהילתי וולונטרי. למרכיבי זהות פרטיקולריים .באלטנוילנד ,כשהרצל מפליג
מדינת ישראל היום קרובה יותר למודל הפרטיקולרי שעומד אל מחוזות האוטופיה משאת נפשו החדשה ,הוא נוטש
ביסודה של מדינת היהודים ורחוקה מרחק רב מהאוטופיה אותם .מדינת היהודים התגלגלה באלטנוילנד ל"קהילת כל
האוניברסלית של אלטנוילנד .מאה שנות ציונות לא יישבו
את המתח שבו חי גם הרצל .חלק מרכזי מבעיותיה של אזרחיה".
המדינה — המאבק בין דת למדינה ,בין מיעוטים לאומיים ,בין
אתוס ליברלי לאתוס רפובליקני־יהודי — משקף את המתח אפילוג
בין היותה מדינה יהודית לבין היותה מדינה ככל המדינות.
ההתרוצצות של הרצל בין שתי תפיסות עולם בלתי
מתיישבות ,המתגלמות בשתי יצירותיו הגדולות מדינת
לעיון נוסף
.1א' שגיא ,י"צ שטרן (עורכים) ,הרצל אז והיום :יהודי ישן ,אדם חדש? ,מכון הרטמן ואוניברסיטת בר־אילן.2008 ,
. 2א' שגיא ,י"צ שטרן (עורכים) ,הרצל אז והיום' :מדינת היהודים' במדינת היהודים ,מכון הרטמן ואוניברסיטת בר־אילן.2008 ,
.3א' שגיא ,עם מולדת וספר ,כרמל ,תשפ"א25 .
