Page 29 - עת-מול 281
P. 29
תיאור סדר פסח בבית הוריו של דוד ליטבק נשיא "החברה
החדשה" בעיר טבריה הפורחת ,מרכז של תיירות בין־
לאומית ,שבה בולטים "מסגדים הדורים ,בתי כנסייה
ועליהם צלבים רומיים ויווניים ,ובתי כנסת בתפארת של
אבן" (שם ,עמ' )132הוא אחד משיאי הרומן אלטנוילנד .הרצל
בחר לשלב את אנשי הדת הנוצרים דווקא בתיאור ליל הסדר,
אחד הטקסים החשובים ביותר במסורת היהודית ונושא
מרכזי בפולמוס היהודי־נוצרי .הרצל שילב את המפגש הבין־
דתי כאן כדי להדגיש את הפיוס ואת ההרמוניה שמאפיינים
את ה"חברה החדשה" העומדת במרכז האוטופיה .כל זאת
בהקשר של החזון הכללי המוצג בספר ,של חברה יהודית
סובלנית ביותר כלפי עמים שונים וכלפי דתות שונות —
ובתוכה גם הנצרות על פלגיה השונים .חזון זה עורר את
ביקורתו של אחד העם ואישים ציונים נוספים שביקרו
את אופיה הקוסמופוליטי האוניברסלי ואת הסובלנות
ג’וזף ל’ ליין (״איגנציוס״) המופרזת המאפיינת את "החברה החדשה" באלטנוילנד .האפיפיור פיוס העשירי
אולם לענייננו ,חושפים המשתתפים בסעודת ליל הפסח את עם נציגי הכנסייה הקתולית כדי לגייס מהם תמיכה שקטה
היכרותו המעמיקה של הרצל עם שלושת הזרמים המרכזיים או לפחות אי־התנגדות לחזונו על קבלת צ'רטר (זיכיון)
של העולם הנוצרי :הזרם האורתודוקסי שמיוצג על ידי להתיישבות יהודית בארץ ישראל .אולם כל מפגשיו של
הכוהן הרוסי ,הזרם הקתולי המיוצג על ידי האב הפרנציסקני הרצל עם נציגי הכנסייה הקתולית הסתיימו במפח נפש.
והזרם הפרוטסטנטי המיוצג של ידי הכוהן האנגליקני .בפגישתו ברומא עם האפיפיור פיוס העשירי ב־ 25בינואר
האישים היושבים ליד שולחן הסדר מייצגים דמויות של ( 1904חצי שנה לפני מותו של הרצל) אמר לו האפיפיור:
אנשי דת נוצרים ,שתמכו ברעיון הציוני של שיבת העם "אין אנו יכולים לעודד תנועה זו [ ]...אני ,כראש הכנסייה,
היהודי לארצו ,ונראו להרצל ראויים להיות שותפים ל"חברה איני יכול לומר לך דבר אחר .היהודים לא הכירו באדוננו,
ולכן אין אנו יכולים להכיר בעם היהודי [ :]...אם אדוני יבוא החדשה" שקמה בארץ ישראל.
הרצל ראה את תפקידה של התנועה הציונית כמשכינת לפלשתינה ויישב שם את עמו ,נכין אנו כנסיות וכוהני דת
שלום בין ישראל ובין העמים וגם בין הזרמים הנוצריים כדי להטביל את כולם" (יומן הרצל ,26.1.1904 ,מצוטט אצל י׳ מינרבי,
השונים והמעצמות האירופיות שהתחרו ביניהם על ,1985עמ' .)123
השליטה במקומות הקדושים .בספרו מדינת היהודים
( )1896הוא אף התחייב ש"אנו [היהודים במדינת היהודים] הנוצרים בסדר פסח
נהווה משמר כבוד סביב המקומות הקדושים [שיהיו במעמד מיהם אפוא הדמויות הנוצריות ה"חיוביות" ,שזכו להשתתף
אקסטריטוריאלי] ,ובקיומנו נערוב בעד מילוי חובה זו" בסדר פסח החגיגי בטבריה ,שמסתיים בסיפור תולדות בניין
ו"משמרת כבוד זו תהיה הסמל הגדול לפתרון שאלת הארץ המתחדשת?
היהודים ,לאחר אלף ושמונה מאות שנות ייסורינו" (מדינת דמותו של האב איגנציוס מבוססת כנראה על שילוב שעשה
היהודים ,ידיעות אחרונות ,עמ' .)28את התסכול מכישלון ניסיונותיו הרצל בין שתי דמויות :ג'וזף ל' ליין ( ,)1908-1837מטיף
לזכות בתמיכה של הממסדים הנוצריים ברעיונותיו ,ובעיקר אנגלי קתולי שבחר לעצמו את השם "איגנציוס" ופעל
את התסכול מסירובם של ראשי הכנסייה הקתולית לתמוך לחידוש הנזירות באנגליה .איגנציוס היה אוהד של הרעיון
הציוני באנגליה ,שנפגש עם הרצל והתלהב מחזונו .הרצל בהם ,הוא הותיר מחוץ לאלטנוילנד.
כמי שגדל והתחנך בבודפשט ובווינה ,הערים המרכזיות תיאר אותו ביומנו כך" :דמות ציורית מאוד .גלימת הקפלים
של האימפריה ההבסבורגית והיה מעורה כל כך בתרבות של המסדר שלו ,העוויות כשל מטיף כנסייה ,חוצב להבות
האירופית ,הכיר הרצל בחשיבותה של הנצרות ובהשפעתה בנוסח ימי הביניים ,פניו יפות ונקיות ,תענוג היה להביט
הגדולה ברוב המדינות החשובות באירופה .הוא היה המנהיג בו ולהאזין לו .בעת שגמר עלי את ההלל התבוננתי בו
שהתעמק יותר מכל מנהיג ציוני אחר בנושא היחסים בין בהתפעלות כאילו היה שכיית חמדה וכאילו דיבר על משהו
התנועה הציונית לכנסייה הקתולית ולעולם הנוצרי בכלל .אחר" (עניין היהודים :ספרי יומן ,א' ,עמ' .)665 ,554הדמות הנוספת
מראשית פעילותו הציונית הוא ניסה שוב ושוב להיפגש שמרכיבה את דמותו של האב איגנציוס היא ראש המנזר
עת־מול 281
27
