Page 30 - עת-מול 281
P. 30
רציונאלי" — כתב הרצל ביומנו .מצד שני "הוא [הכלר] רוצה הפרנציסקני בטבריה שאותו פגש הרצל על האונייה בדרכו
לשלוח את החיבור שלי [מדינת היהודים] אל כמה נסיכים חזרה מביקורו בארץ ב־ 1898בדרך לנפולי .הרצל תיאר אותו
גרמנים .הוא שימש מחנך בביתו של הגרוסהרצוג [הדוכס כ"אדם חביב וחכם" שקיבל את הסברו של הרצל על התנועה
הגדול] מבאדן ,מכיר את הקיסר הגרמני ,ומאמין שיוכל להשיג הציונית ובייחוד נראה לו הרעיון "לנקות את כל ירושלים
בשבילי ראיון" (שם ,עמ' .)283ואכן פגישה מוזרה זו הובילה העתיקה מזוהמתה ,לאסור בה את המסחר ולעשותה
את הרצל לפגישות עם דודו של הכלר ,פרידריך הראשון,
הדוכס הגדול מבאדן בעיר קרלסרוהה ואחיינו קיסר גרמניה, משכית קדושה בתוך מסגרת יקרה" (שם ,עמ' .)66
וילהלם השני (באיסטנבול ובירושלים) ולהתכתבות בנושא הדמות השנייה שמשתתפת בסעודת סדר הפסח היא הכוהן
הציונות עם הצאר הרוסי ,ניקולאי השני .מכאן ואילך הפך הרוסי מציפורי ,חברו של דוד ליטבק ,המייצג את הנצרות
הרצל מודע מאוד לאפשרות התמיכה של מי שכינה "נוצרים הרוסית האורתודוקסית .נצרות זו הקימה מושבה רוסית,
ידידים" בעיקר פרוטסטנטים מגרמניה ומאנגליה בתנועה שגם היא חלק מן "החברה החדשה" המתוארת ברומן,
שלו .ההיכרות של הרצל עם הכלר והפגישות והקשרים סמוך לציפורי ולכנסייה היוונית של יואכים ואנה (הוריה
שנוצרו בעקבותיה הפכו אותו למנהיג הנושא ונותן עם
ראשי מדינות — דבר שהפך אותו למדינאי ולדמות חשובה של מרים ,אמו של ישוע).
הדמות הנוצרית השלישית המשתתפת בסעודה היא
הן בזירה הבין־לאומית ,הן בזירה היהודית הפנימית. המעניינת ביותר ויש לה תפקיד מפתח בשליחותו הציונית
הרצל סיכם ביומנו את התרשמותו מהכלר במילים אלה: של הרצל ובפעילותו בעולם הפרוטסטנטי .שני גיבורי
הכלר זה מכל מקום הוא אדם מוזר ומורכב .יש אצלו אלטנוילנד ,האינטלקטואל היהודי ד"ר פרידריך לבנברג,
דקדקנות יתר בקטנות ,ענווה מוגזמת וגלגול עיניים, והאציל הפרוסי הנוצרי שהפך לאנגלי ,מיסטר קינגסקורט,
אבל הוא נותן עצות יוצאות מן הכלל ,המצטיינות בלי פוגשים באולם המלון בטבריה באיש "לבוש מעיל שחור ללא
ספק ברצון טוב אמיתי .הוא פיקח ומיסטי ,ערמומי דשים כמנהג הכוהנים האנגליקנים [ ]...זקן נביאים לבן וארוך
ונאיבי .עד כה הוא מסייע בידי באורח פלא .עצותיו היה לו ,ועיני תכלת יפות והוזות והוא שמח ,לתימהונו הרב
ולקחיו עד עתה הם מצוינים ,ואם לא יתברר באחד של קינגסקורט ,על שהלה חשבו תחילה ליהודי" (ר' אלבוים
הימים שאין תוכו כברו ,הייתי רוצה שהיהודים יכירו דרור ,ב' ,עמ' .)133הרצל כינה את האיש באלטנוילנד "המטיף
ויליאם ה' הופקינס ,כוהן לעדה האנגלית שבירושלים" אבל
לו הרבה טובה( .שם ,עמ' )306 מאחורי הדמות הספרותית הסתתרה דמותו של ויליאם
ומה חשב הכלר על הרצל? ממכתביו של הכלר לדוכס הגדול הנרי הכלר ( ,)William Hechler ,1845-1931ידידו של הרצל,
של באדן ניתן ללמוד כיצד נראו הדברים מנקודת מבט שלאחר הופעת ספרו של הרצל ,צירף בגאווה לשמו את
נוצרית־מילינריסטית. השם "הופקינס".
מי היה הכלר? הרצל תיאר ביומנו את פגישתו הראשונה
קברו של הכלר ויליאם הנרי הכלר עם האיש ,שהיה הכוהן האנגליקני של השגרירות האנגלית
בווינה ,ב־ 11במרס ,1896זמן קצר לאחר פרסום ספרו
"מדינת היהודים" .הוא תיאר אותו כ"איש סימפטי ,אנין, עת־מול 281
בעל זקן נביאים אפור ארוך" (עניין היהודים :ספרי יומן ,א' ,עמ' )283
הכלר הפתיע את הרצל בטענה ש"בישר עליו לפני שנתיים"
ו"על פי נבואה מימי [החליף] עומר ( ,)638-637חישב ומצא
שכעבור ארבעים ושניים ירחים נבואיים ,דהיינו כעבור אלף
מאתיים ושישים שנים ,תוחזר ארץ ישראל לידי היהודים
ותוצאת החישוב — ."1898-1897נבואה שהתגשמה על פי
הכלר בכינוס הקונגרס הציוני הראשון בבזל ב־ .1897לאחר
הפגישה עם הרצל פנה הכלר מיד לשגריר הבריטי בווינה
מונסון ואמר לו "התנועה שבישרתי עליה ,הנה היא כאן!"
(שם).
הרצל התלבט כיצד להתייחס להכלר ,שנמנה עם החוגים
המילנריסטים באנגליה שצידדו בשיבת היהודים לארץ
המובטחת כמהלך מקדים להתגלותו השנייה של ישוע
וראשית מלכות אלף השנים" .הכלר מפרש את תנועתי
כתנועה תנ"כית ,אף על פי שאני נוהג בכול באורח
(״הארץ״)3.02.1931 , 28