Page 193 - josephus volume one
P. 193
נעם ורד
מקומראן משמשים פסוקים אלה בדניאל לתיאור מלחמה אפוקליפטית בעתיד ,אבל גם שם נקשרים
הכתובים מדניאל ל'אשור' ,ככינוי מקראי סמלי לממלכה הסלווקית ,כשם שהאסוציאציה המקראית
של אשור נוכחת במקורות דידן על ניקנור .כמו במקרים הקודמים ,אף במקרה זה המליצה המקראית
של מק"א -גם בגלגולה היווני -נעדרת מהפרפרזה של יוספוס.
ח ' .ויבואו הכוהנים ויתייצבו לפני המזבח וההיכל ויבכו ויאמרו' (καὶ εἰσῆλθον οἱ ἱερεῖς καὶ ἔστησαν
,κατὰ πρόσωπον τοῦ θυσιαστηρίου καὶ τοῦ ναοῦ καὶ ἔκλαυσαν καὶ εἶπονפס' .)36כבר העירו על
הקשר ההדוק של ניסוח זה ליואל ב ֵּ' :17בין ָהאּו ָלם ְו ַל ִּמ ְזֵּב ַח ִי ְבּכּו ַהּ ֹכ ֲה ִנים ְמ ָׁש ְר ֵתי ה' ְויֹא ְמרּו .'...אצל
יוספוס נמחק ציון מקומם המדויק של הכוהנים בעת התפילה -לפני המזבח וההיכל -ובכך אבד
הרמז לפסוק.
ט ' .אתה בחרת את הבית הזה להיקרא שמך עליו ,להיות בית תפילה ותחינה לעמך' ( .)37כפי שהעירו
ַאֶּבל וגולדשטיין ,תפילה זו קרובה מאוד אל תפילת שלמה בעת חנוכת המקדשִ ' :ל ְהיֹות ֵעי ֶנָך ְפ ֻתחֹות ֶאל
ַהַּב ִית ַה ֶּזהֶ ...אל ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר ָא ַמ ְר ָּת ִי ְה ֶיה ְׁש ִמי ָׁשם ִל ְׁשמֹ ַע ֶאל ַה ְּת ִפָּלה ֲא ֶׁשר ִי ְתַּפֵּלל ַע ְב ְּדָך ֶאל ַה ָּמקֹום ַה ֶּזה:
ְו ָׁש ַמ ְע ָּת ֶאל ְּת ִחַּנת ַע ְב ְּדָך ְו ַע ְּמָך ִי ְׂש ָר ֵאל ֲא ֶׁשר ִי ְתַּפ ְללּו ֶאל ַה ָּמקֹום ַה ֶּזה' (מלכים א ח .)30-29גם במקרה זה
השמיט יוספוס את לשון התפילה כולה והסתפק בפרפרזה קצרה ויבשה' :והתחננו אל אלוהים ,שיחלצם
מיד אויביהם' (סעיף .)407
י' .ותשקוט ארץ יהודה ימים מעטים' ( .)50כפי שהעיר בצלאל בר־כוכבא ,פסוק זה ,ובעיקר מקומו
בחיתום המעשה ולאחר התשועה והשמחה ,רומז אל הכתוב ' ַו ִּת ְׁש ֹקט ָה ָא ֶרץ ַא ְרָּב ִעיםְׁ /שמֹו ִנים ָׁש ָנה',
החותם סיפורי ניצחון ותשועה בספר שופטים .יצוין כי סיפורנו כבר מכיל רמז אחד למעשה גדעון
(לעיל ,ו) .אמנם במקרה זה משפט מקביל מצוי גם אצל יוספוס ,אבל הסגנון המקראי המקורי שלו שונה
בלא הכר' :מאותו זמן נח עם היהודים מן המלחמה לשעה קלה והתענג על השלום'.
מעשה ניקנור יצא ללמד הן על טיבן של מסורות יהודיות מימי הבית והן על אחת מדרכי העיבוד
הבולטות שהחיל יוספוס על מקורותיו היהודיים .לעיל נמנו לא פחות משמונה הקשרים מקראיים ברקעו
של סיפור קצר זה במק"א (שני הקשרים בשופטים ,שמואל א ,מלכים א ,מלכים ב ,ישעיהו ,יואל ,דניאל,
על שימושה של מגילת המלחמה בפסוקי דניאל ראו ידין ,מגילת המלחמה ,עמ' ;258-254פלוסר ,יהדות בית שני ,קומראן, 6 7
.137–119ספרות נוספת אצל אשל ,מגילות קומראן ,עמ' ,150הערות .21-20 68
אשל ,מגילות קומראן ,עמ' .151 6 9
מסקרנת העובדה שכמה הקשרים מקראיים מרכזיים משותפים לתיאור שלנו במק"א ולמגילת המלחמה ו'ספר המלחמה' 7 0
הקרוב אליה ( .4Q285על חיבור זה ראו תגליות מדבר יהודה ,36 ,עמ' ;248-228אשל ,מגילות קומראן ,עמ' 152והערה
- )19הפסוקים האמורים בדניאל יא (מגילת המלחמה א ,)12-1 ,מלחמת דוד וגלית (שם יא )3-1ונבואת ישעיהו בפרק 7 1
72
י (ספר המלחמה .)3-1 ,7 73
כך נראה לשחזר בעקבות הפסוק (להלן) .ודאי לא 'והדביר' ,וראו מק"א ,מהדורת רפפורט ,עמ' ,217הערה .6פשיטא
שהכוהנים עמדו בין ההיכל לבין המזבח החיצון ,ולא בין קודש הקודשים למזבח הזהב ,בתוך המקדש עצמו .כך גם
במהדורת כהנא (עמ' קלג).
ראו מק"א ,מהדורת רפפורט ,עמ' ,217הערה .6
ראו אבל ,מקבים ,עמ' ;141גולדשטיין ,מקבים א ,עמ' ,340לפס' ( 37הוא מפנה גם למלכים א ח ,43ט .)3
שופטים ג ;30 ,11ה ;31ח .28לדעת בר־כוכבא ,מלחמות החשמונאים ,עמ' =( 283יהודה המקבי עמ' ,)375-374רמיזה זו
היא על דרך הניגוד .בעוד המושיעים בספר שופטים זיכו את עמם בשנים של שלווה ,בימי יהודה לא זכתה הארץ לתקופת
רגיעה ממושכת .על הניסיון של מק"ב דווקא ,לעצב את מאורעות המרד בתבניתו של ספר שופטים ראו ההפניות אצל
בר־כוכבא ,מלחמות החשמונאים ,עמ' =( 160יהודה המקבי ,עמ' .)199
182
