Page 194 - josephus volume one
P. 194
רונקינ לע ןוחצינה
שניים מהם [מלכים ב ,ישעיהו] קשורים למפלת אשור ואחד נדרש בכיוון זה [דניאל]) .מן המפורסמות
היא שמק"א במקורו העברי נשא אופי פסוודו מקראי ומליצי .כאן ראינו בעליל כיצד שובצה החטיבה
הנידונה בשפעה של רמיזות מקראיות ,כמין פיוט קדמון ,אולי כחלק מסוגה יהודית בת הזמן .ואילו
יוספוס הוריד את ֶע ְדי ׂו המקראי של הטקסט מעליו והפך אותו לדיווח יבש וענייני .אפשר כמובן לטעון
שהדבר התרחש משום שהשתמש בתרגום היווני שבו ההדהוד המקראי מתמעט ממילא ,ומשום שהוא
עצמו כתב יוונית ,אבל לטענתי מקרה ניקנור מלמד שאין זה הסבר מספיק ,שכן כאן נעשתה פעולה זו
שלא במסגרת תרגום מעברית ליוונית ,כי אם בטקסט שכבר היה מונח לפני יוספוס ביוונית ,אף שעדיין
שימר רבות מסגולותיו המקוריות ,ילידות הסגנון העברי .יכולנו לצפות שבמקרה כזה ישאיר יוספוס
את מקורו בעינו ,אבל עינינו הרואות שהקפיד למחוק את האסוציאציות המקראיות ואת שרידי הסגנון
העברי גם מן התרגום שלפניו .כלומר ,לא מעשה התרגום הוא שהביאו לידי כך ,כי אם מגמה עצמאית
שאינה תלויית שפה.
מה טעמן של פעולות המחיקה האלה? ודאי שליוספוס לא הייתה התנגדות כלשהי לסיפורי המקרא.
להפך ,הרי הוא טורח לספרם בהרחבה בספרים הראשונים של קדמוניות היהודים .לדעת בר־כוכבא
הדבר נובע בפשטות ממגמתו של ההיסטוריון לכתוב לנמעניו יוונית תקנית ,ולסלק מליצות ומבנים
לשוניים ילידי העברית ,שאינם טבעיים לה .אפשר גם שיוספוס ביקש להבחין הבחנה חדה בין הפרפרזה
שלו לסיפורי המקרא לבין הדיווח על המאורעות ההיסטוריים הבתר־מקראיים .את אלה ביקש לתאר
באופן ענייני ,מעשה היסטוריון .למניע כללי זה יש להוסיף ,במקרה שלנו ,את השערתו של קיסטר,
שסיפור המצור האשורי ונבואת ישעיהו בפרק י שימשו עידוד ליושבי ירושלים בעת המרד ברומאים,
ואילו יוספוס נאבק באסמכתא מקראית זו והציע לה חלופות אופטימיות פחות .אם נכון הדבר ,לא
ייפלא שיוספוס ביקש למחוק מדיווחו הסתמכות דומה מן העבר על אותן פרשיות מקראיות.
במבוא לספר זה נמנו עוד מקרים שבהם משמרת המקבילה בספרות חז"ל משהו מסגולות הלשון
והשימושים המקראיים שאפיינו מקור יהודי עתיק בעוד שאצל יוספוס הוכחדו .כפי שהערנו שם,
מהיבט זה עדיפות המקבילות שבפי חז"ל מעדותו של יוספוס לשחזור מסורות יהודיות מימי הבית -
וזאת למרות נחיתותן מצד התאריך והסוגה.
בין מקבים א ומקורות חז"ל
לאור הנאמר לעיל ,ברי שאין כאן מקבילה ישירה בין יוספוס למקורות חז"ל .שלילה זו פועלת בשני
הכיוונים .מחד גיסא אין סיפורו של יוספוס עיבוד של מסורת קדומה ועלומה שעמדה ביסוד מסורות
חז"ל ,כי אם עיבוד של מקור ידוע ומוכר ,ספר מק"א ,ומאידך גיסא ניכר שהמסורת בספרות חז"ל
לגווניה אינה תלויה במסופר אצל יוספוס ,שכן היא קרובה דווקא לספר מק"א ולא לעיבוד בקדמוניות.
בלוח להלן מוצגים זה מול זה הקטעים המקבילים בין מק"א למסורות שבסכוליה ובתלמודים .ביטויים
מקבילים למק"א במקורות חז"ל השונים סומנו באות בולטת.
קיסטר ,ביאורים ,עמ' .517-512 7 4
סעיף ה3 75
7 6
ראו להלן ,הערכים הקרע עם הפרושים; צוואת ינאי.
183
