Page 199 - josephus volume one
P. 199

‫נעם ורד‬

‫'וחרף'‪' ,‬ואמר' וכו')‪ ,‬ללשון רבים‪' :‬שהן מניפין ידיהן'‪ .‬עילגותה של לשון זו מוכחת מיד מתוך ההמשך‪,‬‬
                                                           ‫המוסב על אדם יחיד‪' :‬ופסק ראשו‪ ...‬פה‪ ...‬ידיים'‪.‬‬

‫גם בסכוליון פ ובבבלי ניכרים שיבושי מסירה‪ .‬כפי שהעיר קיסטר‪ ,‬ולפניו רומן וילק‪    ,‬הלשונות‬
‫'וכשתקפה יד בית חשמונאי' (פ)‪/‬וכשגברו מלכי בית חשמנאי ונצחום' (בבלי) אינן מתאימות לסיפור על‬
‫קרב אחד מסוים בימיו של יהודה המקבי‪ .‬גם הביטוי 'וכשתקפה יד' הוא מאפיין קבוע של סכוליון פ‪    .‬על‬
‫כן לשונות אלה 'אינם מקוריים‪ ,‬והם מלמדים על שחיקת הנוסח המקורי של הביאור למועד זה‪ .‬תחתיו‬
‫הושלט המטבע הרגיל בביאורי המגילה'‪    .‬לדעת קיסטר‪' ,‬הלשון הגמישה והייחודית'‪ ,‬שעניינה פעולות‬
‫הגבורה של 'אחד משלבית חשמוניי'‪'/‬אחד מבית חשמונאי' בעת הקרב המדובר‪ ,‬היא זו שהשתמרה‬

                                                       ‫בירושלמי ובסכוליון א‪ ,‬והיא המקורית במסורת זו‪   .‬‬
‫אשר לגרסת הירושלמי‪ ,‬אם היא אמנם תלויה בספר מק"א העברי‪ ,‬יש לתרץ כמה פרטים מוספים ואף‬
‫סותרים לתיאורו של חיבור זה‪ .‬בניגוד לנאמר שם‪ ,‬הירושלמי מספר שניקנור ישב במרכבתו ('קרוכין   ‬
‫שלו') בשעה שנהרג‪ .‬לדעת בר־כוכבא‪ ,‬היקרותה של מילה לטינית זו בירושלמי מלמדת על מקור מאוחר‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬גם עצם אזכורה של מרכבה כאן הוא אנכרוניזם‪ ,‬שכן מאז התקופה הפרסית לא השתמשו‬
‫הצבאות במרכבות‪ .‬המפקדים הסלווקים נלחמו כפרשים בקדמת חיל הפרשים‪ .‬מרכבות מלחמה נקראו‬
‫‪ ,δρεπανηφόρα‬נושאות חרמשים‪ ,‬ואילו מרכבה אזרחית או טקסית נקראה קרון‪ .‬אפשר שה'קרוכין'‬
‫נוסף בתקופה הרומית על רקע דימוי של קיסר הנוסע ממקום למקום במרכבה‪ .‬הירושלמי מוסיף גם‪,‬‬

                                     ‫שראשו וידו של ניקנור נתלו 'בקונטס'‪ ,‬שהוא ‪ ,κοντός‬מוט מחודד‪   .‬‬
‫עוד פרט ייחודי לירושלמי הוא הכתובת מתחת לאיברים המוקעים‪ .‬לדעת בר־כוכבא ייתכן שיש כאן‬
‫עדות אמינה על הקמה של אנדרטת ניצחון בסגנון המקובל בעולם היווני‪ ,τρόπαιον :‬שהייתה מורכבת‬
‫לרוב מנשק שלל על גבי צלב של עץ‪    .‬הבדל חשוב אחר הוא בתיאור הקרב‪ .‬בעוד במק"א ניקנור נפל‬
‫'ראשון במלחמה' (‪   1 ,)43‬הרי לפי הירושלמי נלחם 'אחד משל בית חשמוניי והיה הורג בחיילותיו‪ ,‬עד‬
‫שהגיע‪ '...‬אל ניקנור עצמו‪ .‬מכאן שתחילה נהרגו רבים אחרים‪ ,‬ורק אחר־כך נהרג ניקנור‪ ,‬ובדומה לכך‬

                                                                                                      ‫‪ 9	 3‬וילק‪ ,‬ההתעללות‪ ,‬עמ' ‪.57‬‬
                                                       ‫‪ 	94‬ראו רוזנטל‪ ,‬דף חדש‪ ,‬עמ' ‪ 370‬והערה ‪ ,55‬וכן קיסטר‪ ,‬ההערה הבאה‪.‬‬
‫‪ 	95‬קיסטר‪ ,‬על הסכוליה‪ ,‬עמ' ‪ ;463‬הנ"ל‪ ,‬אחור וקדם‪ ,‬עמ' ‪ ,236‬הערה ‪ .23‬על הדמיון החריג בין נוסח הבבלי לבין נוסח סכוליון‬
‫א דווקא בנקודה זו ראו בדבריו 'על הסכוליה'‪ ,‬עמ' ‪ ,464‬והערה ‪ .60‬בעקבות גילויו של הדף החדש של סכוליון א למגילת‬
                                      ‫תענית‪ ,‬התברר שנוסח הבבלי קרוב דווקא לענף אא‪ ,‬וראו רוזנטל‪ ,‬דף חדש‪ ,‬עמ' ‪.370‬‬

                                                                    ‫‪ 	96‬קיסטר‪ ,‬שם‪ .‬הציטוט מ'על הסכוליה'‪ ,‬עמ' ‪ ,464‬הערה ‪.60‬‬
‫‪ 	97‬מילה לטינית שפירושה מרכבה‪ .carruca ,‬להיקרויות נוספות אצל חז"ל ראו סוקולוף‪ ,‬ארמית א"י‪ ,‬עמ' ‪ .503‬בנוסח‬
‫הכלאיים של הסכוליון שובשה מילה זו ל'קרובין'‪ ,‬ונתפרשה על דרך [אנשים] קרובים לניקנור‪ ,‬ולפיכך הוקדמה לנקמה‬
‫בניקנור‪ ,‬נקמה זהה בלשון רבים‪' :‬חתכו את ראשם‪ '...‬וכו'‪ .‬ראו דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;28‬נעם‪ ,‬מגילת תענית‪,‬‬
‫עמ' ‪ .298 ,119-118‬פרשנות משובשת זו מוסיפה לצוץ גם במחקרים בני ימינו‪ ,‬וראו הז'ר‪( ,‬אי) חשיבות ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬

                                                                                   ‫‪ 	98‬בר־כוכבא‪ ,‬מלחמות החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪.280‬‬
‫‪ 9	 9‬בר־כוכבא‪ ,‬יהודה המקבי‪ ,‬עמ' ‪( 370‬ראו גם הנ"ל‪ ,‬מלחמות החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪ .)305‬וילק‪ ,‬ההתעללות‪ ,‬עמ' ‪ ,56‬העמיד על‬
‫ההקבלה של תיאור זה אל תקוותו של ניקנור להקים אנדרטה לניצחונו העתידי על יהודה‪ ,‬מק"ב טו ‪ .6‬לדעת קיסטר‪,‬‬
‫אחור וקדם‪ ,‬עמ' ‪ ,236‬הערה ‪ ,22‬כתובת זו משקפת נוהג רומי‪ ,‬ועל כן יש לראות בפרט זה בירושלמי תוספת אנכרוניסטית‪.‬‬
‫‪ 1	 00‬אבל במק"ב טו ‪ 28‬נאמר שרק לאחר הקרב זוהתה גופת ניקנור‪ .‬גם יוספוס תיאר תחילה את נפילתם של רבים מן האויבים‬
‫ורק אחר־כך את הרג ניקנור (‪ ,)410-409‬אולם לדעת בר־כוכבא אין זה אלא עיבוד מוטעה הנובע מאי־הבנה של מקורו‪.‬‬

                                                       ‫ראו מלחמות החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪=( 279-278‬יהודה המקבי‪ ,‬עמ' ‪.)367‬‬

                                                                                                                                    ‫‪188‬‬
   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204