Page 196 - josephus volume one
P. 196
רונקינ לע ןוחצינה
מק"א ז בבלי תענית ירושלמי תענית סכוליון א סכוליון פ
והיד שפשטה בגאוה
וידים שהיו מניפות וידים המניפות 13ויד שהניפה כנגד
על יהודה וירושלם ותליין בקונטס על ירושלם בית המקדש
נגד ירושלם
תיעשה בהן נקמה זאת ׄתק ׄצצנה 14נקמות יעשה בהן
)49ויקבעו לעשות 15יום שעשו כן
מדי שנה בשנה את עשאוהו יום טוב
היום הזה בשלושה
עשר באדר
היסודות הקרובים בין מסורת חז"ל ,בכל גרסותיה ,לבין מק"א דווקא (להבדיל מגרסת יוספוס!) ,ניכרים
היטב.
א .מסורת חז"ל מדגישה את מעשה ההתעללות בגופת ניקנור ,הנעדר מגרסת יוספוס אך מובלט בספרי
מקבים (שורות 14-10במקורות חז"ל ,השוו מק"א ז .47ראו גם התיאור השונה במקצת במק"ב טו ,30
.)35 ,33-32
ב .פשיטת/הנפת היד של ניקנור משמשת הצדקה לכריתת ידו והוקעתה לראווה במק"א כמו גם
בסכוליה ובתלמודים (שורות 13 ,4במקורות חז"ל ,השוו מק"א ז .)47מוטיב זה נעדר מגרסת יוספוס.
ג .כמה ביטויים עבריים ,כגון 'הר ציון' (סכוליון א שורה ,4השוו מק"א ז ' ;)33מחרף''/וחרף' (סכוליון
פ וירושלמי ,שורה ,5השוו מק"א ז ' ;)41 ,38בשובי בשלום אתוץ את המגדל הזה' (ירושלמי שורה ,6
השוו מק"א ז ' ,)35וידבר בגאווה' (סכוליון פ ,בבלי שורה ,12ירושלמי שורה ,13השוו מק"א ז )47 ,34
משותפים בלי ספק למסורות חז"ל ולנוסח העברי הנשקף מבעד ליוונית של מק"א שבידנו .שתי מליצות
מאלפות במיוחד' :בשובי בשלום' הוא ביטוי המיוחד למק"א ונעדר ממק"ב ,ועל כן מלמד על קשר דווקא
בין גרסת מק"א לירושלמי ,וכן הלשון 'וידבר בגאוה' ,שכן אין היא נובעת מהתשתית המקראית על מפלת
אשור במלכים ב ובישעיהו -שם אין זכר ללשונות 'גאון' ו'גאוה' .לעומת זאת ,כפי שהראה קיסטר,
ביטוי זה תלוי במסורת חוץ־מקראית קדומה שייחסה דיבור ב'גאון' לרבשקה ,כעולה מדברי בן סירא
(מח ' :)18ויגדף אל בגאונו' .כל הביטויים האלה לא שרדו בדיווחו של יוספוס ,גם לא בגרסתם היוונית.
לכאורה די בכך כדי להוציא דוגמה זו אל מחוץ לגדר דיוננו בספר זה ,שהרי לא מקבילה בין יוספוס
וחז"ל לפנינו ,כי אם שימוש של יוספוס במק"א מזה ,וקרבה -שטיבה יידון להלן -בין גרסות חז"ל
לבין מק"א מזה .ואולם דווקא הוודאות בדבר מקורו של יוספוס במקרה הזה ,הימצאות המקור וקרבתו
אל מסורות חז"ל ,עשויים ללמדנו הרבה על טיב המסורות המעסיקות אותנו ועל יחסיהן ההדדיים .ואכן
המקרה הזה ללמד על הכלל כולו יצא ,שהרי בשאר המקרים שאין לפנינו אלא גרסת יוספוס וגרסת חז"ל,
קשה להכריע אם זו תלויה בזה ,או שמא לפנינו שאיבה מווריאציות של מקור שקדם לשניהם .ואולם
במקרה דידן שרד המקור שקדם ליוספוס ולחז"ל ,וכאן מתברר מעבר לכל ספק שהדמיון של גרסת חז"ל
לזו של יוספוס אכן אינו נובע מקשר ישיר כי אם מתלות במקור שקדם לשניהם.
7 7קיסטר ,אחור וקדם ,עמ' .235
185