Page 197 - josephus volume one
P. 197
נעם ורד
זאת ועוד ,כפי שהעירו רבים וכפי שהדגמנו לעיל ,האפשרות להשוות את יוספוס אל מקורו -
במקרה זה מקור יהודי מובהק -מלמדת על דרכו בעיבוד מקורות שלא שרדו בידינו ,ובכלל זה כל
המסורות היהודיות שאנו מתחקים אחר עקבותיהן .גם האפשרות להשוות את מסורות חז"ל אל טקסט
מסוף המאה הב' לפה"ס (גם אם בכסות יוונית ולא במקורו) עשויה ללמד על מידת הקדמות והמקוריות
של מסורות חז"ל מהסוג הזה ,מצד הסגנון והתוכן כאחד .אם אמנם מסורות חז"ל על ניקנור תלויות
בספר מק"א ,הרי לפנינו מקרה אחד לפחות שבו אפשר לעקוב במידה של ודאות אחר דרכי שימורן
ועיבודן של מסורות עתיקות בתוך ספרות חז"ל.
ובכן ,האומנם תלויה מסורת חז"ל במקורו העברי של ספר מק"א? בין הנוסחים השונים של הסיפור
במקורות חז"ל ,הדמיון הבולט ביותר למק"א הוא בירושלמי .רק בירושלמי נזכר הביטוי' :בשובי
בשלום אתוץ את המגדל הזה' ,המקביל כמעט במדויק ללשון מק"א ,ורק בירושלמי מבין מקורות חז"ל
נזכרים כריתת הראש והיד כאחד ,כמו בספרי מקבים (להבדיל משאר המקורות המזכירים ראש בלבד
[סכוליון א] ,ראש ואיברים [סכוליון פ] ,או קציצת בהונות ידיים ורגליים [בבלי ,שאינו אלא עיבוד על פי
אסוציאציה מקראית ]) .רק הירושלמי גורס את הלשון 'היד שפשטה בגאוה' (להבדיל מניסוחים שונים
של הנפת יד בשאר המקורות) ,הקרובה כל כך לניסוח 'ימינו אשר פשט בגאון' (,ἐξέτεινεν ὑπερηφάνως
פס' )47במק"א .בירושלמי נתלו הראש והיד 'נגד' ירושלים ,בדומה לניסוחו של מק"אπαρὰ τῇ :
( Ιερουσαλημובשונה משאר המקורות ,הגורסים 'בשערי ירושלם' או 'כנגד בית המקדש' ) .קרבה זו
גרמה לבר־כוכבא ולקיסטר להניח תלות ספרותית בין הירושלמי למק"א במקורו העברי .בעקבות זה
סברו חוקרים כי הירושלמי מוסר את הנוסח האותנטי ביותר ,והבבלי ושני הסכוליה מוסרים עיבודים
ראו למשל פלדמן ,דיוקן החשמונאים ,עמ' .43-41 78
שופטים א .7-6ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' .300קיסטר (אחור וקדם ,עמ' )236סבר שגרסת הבבלי 'וארמסנה' בדברי 79
ניקנור -איום הקשור ברגליים -נובעת מהחדרת העונש של בהונות מקוצצים ,אף כאן מידה כנגד מידה (וכבר קדמו
המהרש"א ,חידושי אגדות תענית יח ע"ב' :ידיו ע"ש שהניף ידו על יהודה כו' ורגליו ע"ש שאמר וארמסנה דמשמעו ברגל', 8 0
תודתי לדפנה ברץ על הפניה זו) .ואולם גרסה זו היא גרסת מיעוט המייחדת את הדפוסים ואת כתבי היד הנחותים ,בעוד 81
רוב עדי הנוסח ובהם קטע גניזה וכתבי היד המשובחים גורסים 'ואהרגם''/ונהרגם' (לגרסה תניינית נוספת המתועדת 82
באופן שולי בלבד' :ואעשה בה מה שלבי חפץ' ראו בחילופי הנוסח לעיל) ,ועל כן נראה שגם אם תיקון זה ('וארמסנה') 8 3
אכן הושפע מקיצוץ הבהונות בסוף הסיפור ,מדובר בתיקון תנייני ומאוחר.
על הפועל היווני ,ἐκτείνωשמשמעו נוטה/פורש/פושט ,ראו בר־כוכבא ,מלחמות החשמונאים ,עמ' =( 280יהודה המקבי,
עמ' .)370
ראו בר־כוכבא ,שם ,המעריך שנוסחים אלה מדויקים פחות .לעומת זאת הצביע קיסטר (אחור וקדם ,עמ' ,236הערה
)22על המקבילה במק"ב טו ,33שלפיה נתלתה הזרוע מול ההיכל ,ויהושע שוורץ (שוורץ ,שער ניקנור) אף ראה בגרסה
זו עדות היסטורית אמינה יותר.
לאור כל זה מתמיהה ביותר ההשערה העולה במאמרה של הז'ר( ,אי) חשיבות ירושלים ,עמ' ,15-14שהסיפור על ניקנור
בירושלמי אינו אלא בדיה נטולת בסיס היסטורי ,שאינה קשורה כלל למעשה הנמסר בספרי מקבים.
בר־כוכבא ,מלחמות החשמונאים ,עמ' '( 280הירושלמי ...הושפע במישרין או בעקיפין מספר מקבים א' ,ואפשר שהכירו
בלשונו המקורית' ,והשוו יהודה המקבי ,עמ' ;)370קיסטר ,אחור וקדם ,עמ' '( 235מתבקש להניח תלות ספרותית
ביניהם') .ראו גם נעם ,מגילת תענית ,עמ' .299השקפתו של רפפורט (מק"א ,עמ' )219בעניין היחס בין 'מגילת תענית'
לבין מק"א עמומה במקצת .מחד גיסא הוא טוען שאין תלות בין סיפור ניקנור בסכוליון (שאת לשונו הוא מצטט בשם
'מגילת תענית') לבין ספרי מקבים ,ומאידך גיסא הוא מעיר שלהבדיל ממגילת תענית ,שאינה תלויה בספרי מקבים ,הרי
הסכוליון תלוי בהם .דומה שביסוד הדברים עומד טשטוש בהבחנה בין המגילה לבין הסכוליון.
186
