Page 200 - josephus volume one
P. 200

‫רונקינ לע ןוחצינה‬

          ‫מדווחים גם מקורות חז"ל האחרים‪   1 .‬למסורת זו יש רע במק"ב ואצל יוספוס‪   1 .‬לדעת בר־כוכבא‪,‬‬
          ‫מקורו של חילוק זה בתיקון תנייני שחל הן בפרפרזה של יוספוס הן בזו של הירושלמי‪ ,‬תיקון הנובע‬

                                                                                            ‫מקושי בדיווחו של מק"א‪  1 .‬‬
          ‫לפי הירושלמי ניקנור נהרג דווקא ביד 'אחד מבית חשמונאי' (השוו גם סכוליון א)‪ .‬כינוי ייחודי‬
          ‫זה מסקרן מאוד‪ ,‬שהרי אינו מצוי בשום מקור אחר‪ .‬אנו מורגלים ב'בית חשמונאי' או 'מלכות בית‬
          ‫חשמונאי'‪ ,‬ולעולם לא בהזכרתו של 'אחד' מתוכם‪ .‬מיהו אותו 'אחד' מסתורי? התחושה המתעוררת‬
          ‫למקרא רמיזה זו היא של השמטה מכוונת‪ ,‬כאילו היה כאן שם שצונזר‪ .‬הייתכן שבמקור שעמד לפני‬
          ‫מסורת זו נזכר במפורש יהודה המקבי‪ ,‬והריגתו של הצורר יוחסה דווקא לו? ואם כן‪ ,‬האין המסקנה‬
          ‫המתבקשת כאן שמעבד כלשהו‪ ,‬בן תרבותם של חכמים‪ ,‬ביקש להימנע מהזכרתו של יהודה‪ ,‬כשם‬
          ‫שספרות חז"ל בכללותה נמנעת בעקיבות מכל אזכור של גיבור זה ובני דורו? ‪   1‬אם נכון שחזורנו זה‪ ,‬הרי‬
          ‫הוא נושא השלכות מרחיקות לכת על השאלה הוותיקה 'ההשכיחה האומה וחכמיה את החשמונאים'‪  1 .‬‬
          ‫אכן מסתבר‪ ,‬כדעת גדליה אלון‪ ,‬שאת הניצחון במרד ואת השושלת החשמונאית לא השכיחה האומה‪,‬‬
          ‫אבל את זכרם של האחים החשמונאים‪ ,‬מנהיגי המרד‪ ,‬אכן ביקשו חכמים לטשטש‪ .‬שאלה נכבדה זו עוד‬

                                                                      ‫זוקקת בירור‪ ,‬ולא ביקשנו אלא לפתוח לה פתח‪.‬‬
          ‫אם נסכם את קוויה הייחודיים של מסורת הירושלמי‪ ,‬כי אז לשיטתה התקיים מרדף מכוון של 'אחד‬
          ‫משלבית חשמוניי' אחרי ניקנור‪ .‬הלה נפגע רק אחרי שנהרגו רבים מצבאו‪ ,‬והגיבור החשמונאי הוא שהרגו‬
          ‫בעודו יושב במרכבתו‪ .‬לבסוף הוקעו איבריו על מוט דווקא‪ ,‬וכתובת התנוססה תחת האיברים המוקעים‪.‬‬
          ‫כל הפרטים האלה אינם נובעים מספר מק"א‪ ,‬ועדיין אין הכרע אם מקור כולם בעיבוד מאוחר‪ ,‬אותו‬
          ‫עיבוד שמחק מן הסיפור את גיבורו‪ ,‬יהודה המקבי‪ ,‬ותחב אליו מרכבה רומית‪ ,‬או שמא לפנינו מסורת‬
          ‫חלוקה מיסודה‪ ,‬אחות לזו ששוקעה במק"א‪ ,‬שהייתה קרובה לה מאוד אך נבדלת מלכתחילה במקצת‬

                                                                                               ‫‪ 	101‬כבר העיר על כך גולדשטיין‪ ,‬מק"א‪ ,‬עמ' ‪.342‬‬
            ‫‪ 	102‬במקורות חז"ל האחרים‪' :‬נכנסו לחיילות שלו' (בבלי); 'ירדו לתוך חילותיו' (סכוליון פ); בסכוליון א‪' :‬וקבע אחד מבית‬
            ‫חשמונאי'‪ .‬קיסטר הציע להגיה כאן 'ובקע'‪ ,‬שמשמעו פריצה אל תוך מחנה האויב‪ ,‬בדומה לתיאור זה שבסכוליון פ ובבבלי‪.‬‬
            ‫הוא גם הציע לשחזר 'ופסק ראשו <וידו>'‪ ,‬לאור ספרי מקבים והמקבילות‪ ,‬ולאור ההמשך של סכוליון זה‪ ,‬המדבר בלשון‬
            ‫רבים‪' :‬ותלאום'‪ ,‬והמזכיר פה וגם ידיים (קיסטר‪ ,‬אחור וקדם‪ ,‬עמ' ‪ ,236‬ום הנ"ל‪ ,‬על הסכוליה‪ ,‬עמ' ‪ .)463‬על רצף הקרב‬

                                 ‫לפי מק"ב טו ‪ 28‬ולפי יוספוס‪ ,‬להבדיל מהתיאור במק"א‪ ,‬ראו הדיון לעיל‪ ,‬בסעיף 'בין מק"א ויוספוס'‪.‬‬
            ‫‪ 1	 03‬בדברים שבעל־פה‪ .‬שם‪ ,‬ז ‪ ,43‬נאמר‪' :‬וינגף מחנה ניקנור‪ ,‬ויפול הוא ראשון במלחמה'‪ .‬סדר האירועים מעורר תמיהה‪ ,‬שכן‬
            ‫מחד גיסא מתברר שקודם ניגף המחנה ורק אחר־כך נפל ניקנור‪ ,‬ומאידך גיסא נאמר באותה נשימה שניקנור נפל ראשון!‬
            ‫(ראו בר־כוכבא‪ ,‬מלחמות החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪ ,278‬ושם הסביר שהקביעה 'וינגף מחנה ניקנור' היא סיכום כללי לתוצאות‬
            ‫הקרב)‪ .‬לאור זאת תוקן הפועל המתייחס לניקנור בקבוצת כתבי יד מאוחרים של מק"א מ'נפל' ל'נהרג'‪ ,‬ככל הנראה כדי‬
            ‫לתרץ שבהינגף המחנה היו רבים שנפצעו או ברחו‪ ,‬וניקנור הוא הראשון שנהרג ממש‪ .‬אף מק"ב (טו ‪ )28‬הוסיף שניקנור‬
            ‫נמצא מת לאחר הקרב‪ ,‬כדי לתרץ את הסתירה שבין ההצהרה על נפילתו בראשונה לבין תיאורה באחרונה‪ .‬לדעת בר־‬
            ‫כוכבא‪ ,‬אותו קושי עצמו הוביל את יוספוס ואת מנסח המסורת ששוקעה בירושלמי לשנות מדעת מ'נפל ראשון' ל'נפל‬

                                                                                                                                        ‫אחרון'‪.‬‬
            ‫‪ 	104‬כבר רמז בכיוון זה יוסף קלוזנר‪ ,‬שקונן‪' :‬לחרפתנו‪ ,‬נזכרו בתלמוד ובמדרש ובתפילות לחנוכה מתתיהו‪ ,‬יוחנן הורקנוס‪,‬‬
            ‫ינאי אלכסנדר‪ ...‬אבל לא ‪ -‬יהודה המכבי‪ .‬אפילו כשנזכר בתלמוד "יום ניקנור" לא נזכר שמו של המנצח הגדול'‪ ,‬קלוזנר‪,‬‬
            ‫היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .47‬ראו גם וילק‪ ,‬ההתעללות‪ ,‬עמ' ‪ .56‬אילן ציינה כי 'המקורות התלמודיים אינם מדברים כלל על דור‬
            ‫בני חשמונאי' (אילן‪ ,‬שמות החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪ ,240‬ראו גם עמ' ‪ ,241‬הערה ‪ .)27‬תופעה זו בולטת במיוחד על רקע התפוצה‬

                 ‫הרחבה של שמות האחים החשמונאים בקרב האוכלוסייה היהודית בימי הבית השני‪ ,‬כפי שהיא מתארת במאמרה‪.‬‬
                                         ‫‪ 	105‬אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ;25–15 ,‬אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪ ;40–15‬נעם‪ ,‬נס פך השמן‪.‬‬

‫‪189‬‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205