Page 189 - josephus volume one
P. 189
נעם ורד
השמטה מכוונת של רמיזות מקראיות
אל המגמות האלה של יוספוס נוסיף מאפיין ,שדומה שטרם הואר דיו במחקר ,ויש לו השלכות על שאר
המסורות הנידונות בספרנו .מקורו העברי של מק"א היה זרוע מליצות ורמיזות מקראיות שעדיין ניכרות
היטב מבעד לתרגום היווני .דומה שבכל הנוגע לסיפור ניקנור טרם הובחנו כמה מהן בספרות המחקר.
בולטת העובדה שיוספוס הפשיט את המחלצות המקראיות של מקורו .אפתח אפוא בהצבעה על
הרמזים המקראיים במק"א ז.
א .ההקשר המקראי הגלוי והברור ביותר בסיפורנו מתפרש בתפילת יהודה' :כאשר אנשי המלך חירפוך,
יצא מלאכך ויך בהם מאה ושמונים וחמישה אלף .כך הכה את המחנה הזה לפנינו היום' ( .)41ניקנור וצבאו
מושווים אל צבא אשור בפיקוד רבשקה ,שליחו של סנחריב ,שעלה 'בחיל כבד ירושלים' וסופו שניגף ביד
'מלאך ה' ' בדרך נס (מלכים ב יח-יט; ישעיהו לו-לז) .ההשוואה בין הסיפורים אינה מפתיעה -האיום
על ירושלים מצד ממלכה חזקה מצפון־מזרח ,שליחותו של מפקד צבאי בכיר לירושלים מטעם המלך,
היתרון המספרי של האויב ,דברי הלעג והאיום של השליח והישועה הנסית משמים -כל אלה יצרו
את האסוציאציה המקראית .יש גם לזכור כי 'זהו המקרה היחיד במקרא שבו מציל האל את עירו ,את
מקדשו ואת עמו ממעצמה שולטת' .זאת ועוד ,בתקופת הבית השני נהגו להצמיד לסוריה ולממלכה
הסלווקית את התואר המקראי 'אשור' .גם במק"ב שולבה בתפילתו של יהודה תזכורת למפלת אשור
בימי חזקיהו ,במקום הנידון כאן (מק"ב טו ,)22וגם בתפילתו לפני קרב אמאוס (שם ,ח ,)19וסיפור
מקראי זה מהדהד בהקשרים נוספים בספרות הבית השני .
ראיה נוספת לקישור בין מפלת אשור המקראית לבין הניצחון על הסלווקים עולה מהעובדה שפרשה
מקראית אחת -הנבואה בישעיהו פרק י -התפרשה בעת העתיקה בעת ובעונה אחת על שני
ההקשרים ההיסטוריים הרחוקים האלה .מנחם קיסטר הראה ,שכבר בתקופה קדומה התפרשה נבואה
זו על המצור האשורי ,שכן בספר בן סירא (מח )18צורפו לשונות מישעיהו י 32אל לשונות ממלכים
ב יח-יט לתיאור המאורעות מימי חזקיהו .על כך יש להוסיף שבעל פשר ישעיהו ומחברים נוספים
על השמטה מכוונת של רמיזות לדוד המלך ביד יוספוס כבר העיר פלדמן ,דיוקנם של החשמונאים ,עמ' ,58והערה ,18 3 9
והציע לכך הסבר פוליטי .ואולם לדעתי התופעה רחבה בהרבה ,ואינה נוגעת רק לרמיזות לסיפורי דוד במקרא ,אלא 40
4 1
לרמיזות מקראיות בכלל.
קיסטר ,ביאורים ,עמ' .513 42
אשל ,מגילות קומראן ,עמ' ,151והספרות בהערה .26ראו גם להלן על שימוש זה במגילת המלחמה מקומראן ,המזכירה 43
במפורש את הצירוף' :כתיי אשור' ,דהיינו ,לדעת דוד פלוסר ורבים בעקבותיו ,הסלווקים היושבים בסוריה (כנגד 'כתיי 4 4
מצרים' ,התלמיים ,וראו מגילת המלחמה ,א .2ידין ,מגילת המלחמה ,עמ' .)254לדיון בזהותם של הכתים במגילות ראו
אשל ,שם ,עמ' .158-145
לדעת קיסטר ,במק"ב מובלעת גם דחייה של הקבלה אפשרית בין הקרב עם ניקנור לבין המצור הבבלי על ירושלים
שסופו מפלה וחורבן ,ולכן דווקא ירמיהו הוא שמסר ליהודה בחלומו את החרב שבה ינוצחו האויבים (קיסטר ,ביאורים,
עמ' .)520
ראו מק"ג ו 5והערת בר־כוכבא ,מלחמות החשמונאים ,עמ' 278לפס' =( 41יהודה המקבי ,עמ' ,)365וראו עוד להלן.
לדעת גולדשטיין ,מק"א ,עמ' ,264 ,261גם הפסוק המוקשה מק"א ג 48וכן ד 11נשענים על ההקשר המקראי של סיפור
חזקיהו וסנחריב.
קיסטר ,אחור וקדם ,עמ' .235גם חוקרי זמננו נוטים לפרש את הנבואה בדרך זו ,וראו אשל ,מגילות קומראן ,עמ' ,88-87
הערה .11
178
