Page 186 - josephus volume one

‫רונקינ לע ןוחצינה‬

‫קדמ' יב‬ ‫מק"א ז‬

‫יצאו לקראתו אחדים מן הכוהנים והזקנים‬ ‫ויצאו מן הכוהנים מבית המקדש ומזקני‬
‫ובירכוהו‪ ,‬והראו לו את הקרבנות שאמרו‬ ‫העם לקבל את פניו בשלום ולהראות לו‬

‫להקריב לאלוהים בעד המלך‪.‬‬ ‫את העולה המועלית בעד המלך‬

‫‪ 34‬וילעג להם וישחק להם ויטמא אותם וידבר בגאווה ואולם הוא חירפם‬

‫ואיים עליהם‪ ,‬שיחריב את בית־המקדש‬ ‫וישבע בחימה לאמור‪ :‬אם לא תסגירו את‬ ‫‪35‬‬
‫כשיחזור‪ ,‬אם לא יסגיר העם את יהודה לידו‪.‬‬ ‫יהודה ואת מחנהו בידי עתה‪ ,‬והיה כאשר‬

‫אשוב בשלום‪ ,‬אשרוף את הבית הזה‬

‫לאחר (שהשמיע דברי) איום אלה יצא מירושלים‪407 .‬‬ ‫ויצא בחימה גדולה‪.‬‬

‫והכוהנים פרצו בבכי מתוך צער על הדברים (האלה)‬ ‫ויבואו הכוהנים ויתייצבו לפני‬ ‫‪36‬‬
‫המזבח וההיכל ויבכו ויאמרו‬

‫והתחננו אל אלוהים‪ ,‬שיחלצם מיד אויביהם‪.‬‬ ‫אתה בחרת את הבית הזה להיקרא שמך‬ ‫‪37‬‬
‫עליו להיות בית תפילה ותחינה לעמך‪.‬‬

‫עשה נקמה באיש הזה ובמחנהו ויפלו בחרב‪.‬‬ ‫‪38‬‬
‫זכור את נאצותיהם ואל תיתן להם תקומה‪.‬‬

‫וכשיצא ניקנור מירושלים נזדמן ליד כפר ‪408‬‬ ‫ויצא ניקנור מירושלים ויחנה בבית‬ ‫‪39‬‬
‫אחד הקרוי בית־חורון וחנה שם‪( ,‬ושם)‬ ‫חורון‪ ,‬ויפגוש בו צבא ארם‪.‬‬
‫נוסף עליו עוד חיל אחד מסוריה‪.‬‬
‫‪ 40‬ויהודה חנה באדסה‪ 1‬בשלושת אלפים איש‪.‬‬
‫ויהודה חנה באדסה‪ ,‬כפר אחד רחוק מבית־‬
‫חורון שלושים ריס‪ ,‬ואתו אלפיים איש צבא‪.‬‬

‫‪409‬‬ ‫הוא עודד אותם‪,‬‬ ‫ויתפלל יהודה ויאמר‪:‬‬

‫שלא ייבהלו מפני המון צריהם ולא יהרהרו‬ ‫כאשר אנשי המלך חירפוך‪ ,‬יצא מלאכך ויך‬ ‫‪42–41‬‬
‫בדבר‪ ,‬נגד כמה אנשים הם עומדים להילחם‪ ,‬אלא‬ ‫בהם מאה ושמונים וחמישה אלף‪ ,‬כך הכה את‬

‫יתנו דעתם על כך‪ ,‬מי הם ומה הפרס שעליו הם‬ ‫המחנה הזה לפנינו היום‪ ,‬וידעו הנשארים כי‬
‫מסתכנים‪ ,‬וייצאו בגבורה כאיש אחד נגד האויב‪.‬‬ ‫רעה דיבר נגד מקדשך‪ ,‬ושפוט אותו כרשעתו‪.‬‬

‫והוא חילץ אותם למערכה והתנגש עם ניקנור‪ ,‬וקרב‬ ‫ויאסרו המחנות מלחמה בשלושה עשר לחודש אדר‪,‬‬ ‫‪43‬‬
‫וינגף מחנה ניקנור‪ ,‬ויפול הוא ראשון במלחמה‪.‬‬
‫עז התחולל‪ .‬ויהודה גבר על יריביו והרג רבים מהם‪.‬‬
‫לאחרונה נפל ניקנור בהילחמו באופן מזהיר‪2.‬‬

‫משנפל‪ ,‬לא החזיק אף הצבא מעמד‪410 ,‬‬ ‫וכאשר ראה מחנהו כי נפל ניקנור‪,‬‬ ‫‪44‬‬
‫אלא עם אבדן שר־הצבא פנו לברוח‬ ‫השליכו את כלי מלחמתם ונמלטו‪.‬‬
‫והשליכו גם את כלי־זינם (מידיהם)‪.‬‬

‫כאן ובמקבילה בקדמ' שינינו מן התעתיק של המתרגמים לעברית‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.4‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫כך לדעת בר־כוכבא (בדברים שבעל־פה)‪ ,‬ואילו שליט תרגם‪' :‬בקרב מפואר'‪ ,‬ככל הנראה מפני שהתקשה להאמין שהמחבר חולק מחמאה‬ ‫ ‪2‬‬
‫זו לאויב השנוא‪ .‬בר־כוכבא העלה את האפשרות שתיאור זה כוון בראשיתו ללחימה של יהודה‪ ,‬ועקב תקלה טקסטואלית הוסט ממקומו‪.‬‬

‫‪175‬‬