Page 181 - josephus volume one

‫בבלי‪ ,‬תענית‬ ‫ירושלמי‪ ,‬תענית‬ ‫סכוליון א‬ ‫נעם ורד‬
‫בכל יום ויום‬
‫עובר לאלכסנדריאה‬ ‫שהן מניפין ידיהן על‬ ‫סכוליון פ‬
‫היה מניף ידו על‬ ‫וראה את ירושלם‬ ‫ירושלם והר ציון‬ ‫‪2‬‬
‫יהודה וירושלם‬ ‫‪3‬‬

‫‪ 4‬והיה מניף ידו כנגד ירוש'‬
‫וכנגד בית המקדש‬

‫וחירף וגידף וניאץ‬ ‫‪ 5‬ומחרף ומגדף‬
‫‪ 6‬מתי תפול בידי ואהרסנה‬
‫ואומר‬ ‫ואמר בשובי בשלום‬
‫אימתי יפלו בידי ואהרגם‬ ‫אתוץ את המגדל הזה‬

‫וכשגברו מלכי בית‬ ‫ויצא אליו אחד‬ ‫‪ 7‬וכשתקפה יד בית חשמונאי וקבע אחד מבית חשמונאי‬
‫חשמנאי ונצחום‬ ‫משלבית חשמוניי‬

‫נכנסו לחילות שלו‬ ‫והיה הורג בחיילותיו‬ ‫‪ 8‬ירדו לתוך חילותיו‬
‫‪9‬‬
‫עד שהגיע לקרוכין שלו‬
‫וכיון שהגיע לקרוכין שלו‬

‫קטע את ידו וחתך את ראשו וקיצצו בהונות ידיו ורגליו‬ ‫ופסק ראשו‬ ‫‪ 10‬וחתכו את ראשו‬
‫וקצצו את איבריו‬

‫ותלאום בשערי ירושלם‬ ‫ותחבן בעץ‬ ‫‪ 11‬ותלאום כנגד בית המקדש ותלאום בשער ירושלם‬
‫אמרו פה שהיה מדבר בגאוה‬ ‫וכתב מלמטן הפה‬
‫ואמר פה שדבר בגאיה‬ ‫‪ 12‬אמרו פה שדבר בגאיות‬
‫וידים שהיו מניפות‬ ‫שדיבר באשמה‬ ‫תעשה בו נק ׄמ ׄה‬
‫על יהודה וירושלם‬ ‫והיד שפשטה בגאוה‬
‫תיעשה בהן נקמה זאת‬ ‫וידים המניפות על ירושלם‬ ‫‪ 13‬ויד שהניפה כנגד‬
‫ותליין בקונטס נגד ירושלם‬ ‫בית המקדש‬

‫ׄתק ׄצצנה‬ ‫‪ 14‬נקמות יעשה בהן‬

‫‪ 15‬יום שעשו כן‬
‫עשאוהו יום טוב‬

‫‪ 1‬אמרו] תוקן על פי נוסח‬
‫הכלאיים (ק ו ד) אמר על פ‪3‬‬

‫מנהל סלווקית המקבילה ל'מדינה' או ל'פחווה' הפרסית‪ ,‬והכינוי הזה מוסיף ומופיע במדרשי ארץ־ישראל ואף בבבלי גם בתקופה הרומית‪,‬‬ ‫ ‪3‬‬
‫ראו סוקולוף‪ ,‬ארמית א"י‪ ,‬עמ' ‪ ;53‬הנ"ל‪ ,‬ארמית בבלית‪ ,‬עמ' ‪ .389‬לדברי בר־כוכבא אין כינוי זה הולם את יהודה בעת ההיא‪ ,‬ואף לא את‬
‫מעמדו של ניקנור‪ ,‬שהיה מרידרכס ולא איפרכוס‪ ,‬אבל מקורות אלה‪ ,‬החפצים כאמור להגדיל את יוקרתו‪ ,‬מציגים אותו כראש האזור‪,‬‬
‫מעין מושל צבאי ואזרחי של יהודה‪ .‬ראו אבי־יונה‪ ,‬גאוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ ;33‬בר־כוכבא‪ ,‬מלחמות החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪=( 268‬יהודה המקבי‪,‬‬

‫עמ' ‪.)353-352‬‬
‫ראו נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ ,118‬שורה ‪ .1‬על הביטוי 'אמרו' בספרות חז"ל‪ ,‬מקורו הקדום ותלותו האפשרית בביטוי יווני מקביל ראו‬

‫במבוא‪ ,‬ד‪.8‬‬

‫‪170‬‬