Page 182 - josephus volume one

‫רונקינ לע ןוחצינה‬

‫חילופים לירושלמי תענית‪ ,‬מירושלמי מגילה‪ 0 :‬יום תלת] בתלת ‪ 3‬עובר] היה עובר ‪ 5‬וגידף וניאץ] וניאץ וגידף ‪ 7‬אליו]‬
‫חסר משלבית חשמוניי] משלחשמוניי ‪ 10‬ידו] ידיו‬

‫חילופים לבבלי תענית‪ 0 :‬ניקנור] ‪ +‬ומאי טוריינוס ג (טורינוס) דפ ו ד ‪ 1‬מהפרכי] מאפרכי דפ ו ד ‪ 2‬בכל יום ויום] ובכל‬
‫יום וט‪ 1‬חסר וט‪ 2‬וכל יום ויום ל ‪ 6‬אימתי] אמתי וט‪ 2‬מתי מ יפלו] תפול ספ פ א דפ ו ד תפל ל יפול מ ואהרגם] ונהרגם‬
‫מב ואעשה בה מה שלבי חפץ ספ א וארמסנה ל מ דפ ו ד ‪ 7‬וכשגברו מלכי] וכשגברו ?מ?לכי ג וכשגברה מלכות‪/‬מלכו' וט‪1‬‬
‫וט‪ 2‬ל מ דפ ו ד וכשגברו ספ ונצחום] ונצחוהו מב ‌ו[נ‌]צחום ספ נפל זה בידן והרגוהו פ [ונצחום] וט‪ 1‬חסר וט‪ 2‬נצחום א –חום‬
‫ל ‪ 8‬נכנסו‪/‬ניכנסו לחילות‪/‬לחיילות שלו] נכנסו בחיילות שלו וט‪ 1‬חסר דפ ו ד ‪ 12‬שהיה מדבר] שהיתה מדבר' וט‪ 1‬שדבר‬
‫רב בגאוה] בגיאות ל ‪ 13‬שהיו מניפות] שהיה מניף מב על יהודה‪/‬יהוד' וירושלם‪/‬וירושל'‪/‬וירושלים] על ירושלים‬
‫ויהודה וט‪ 1‬על ירושלם‪/‬ירושלים דפ ו ד ‪ 14‬תיעשה] תעשה ג מב ספ וט‪ 1‬א ל דפ ו ד יעשה מ נקמה זו תעשה וט‪ 2‬זאת‪/‬זו]‬

‫חסר ספ וט‪ 2‬מ דפ ו ד‬

‫רקע היסטורי‬

‫בימי שלטונו של אנטיוכוס הרביעי (‪ 164–175‬לפה"ס) נגזרו גזרות הדת על היהודים וחולל המקדש (‪167‬‬
‫לפה"ס)‪ ,‬ופרץ מרד החשמונאים‪ ,‬ששיאו היה בכיבוש ירושלים בידי יהודה המקבי ובטיהור המקדש (סוף‬
‫שנת ‪ 164‬לפה"ס‪ ,‬מק"א א‪-‬ד; מק"ב ד ‪–7‬י ‪ ;8‬קדמ' יב ‪ .)326-287‬לאחר מותו של אנטיוכוס הרביעי‬
‫במזרח בסוף אותה השנה‪ ,‬ירש את המלוכה בנו הילד אנטיוכוס החמישי אוופאטור‪ ,‬והמצביא ליסיאס‪,‬‬
‫הממונה על מערב האימפריה‪ ,‬שהיה מופקד על גידולו‪ ,‬שימש מעתה גם עוצר הממלכה בשמו (מק"א‬
‫ו ‪ ;17‬ראו גם מק"א ג ‪ ;33-32‬מק"ב י ‪ ,11-10‬יא ‪ ,1‬יג ‪ ;2-1‬קדמ' יב ‪ .)361-360‬ניצחונותיו של יהודה‬
‫המקבי איימו לנתק את יהודה מן הממלכה הסלווקית‪ ,‬וליסיאס‪ ,‬עם המלך הצעיר‪ ,‬יצא בראש צבא גדול‬
‫לכבוש מחדש את יהודה‪ .‬לאחר קרבות בבית צור ובבית זכריה שם הצבא הסלווקי מצור על הר הבית‪,‬‬
‫אולם בשל ניסיונות של בכיר אחר בממלכה הסלווקית‪ ,‬פיליפוס‪ ,‬למנות עצמו לעוצר במקום ליסיאס‪,‬‬
‫נאלץ הלה לסגת‪ .‬הוא חתם הסכם של פשרה עם היהודים‪ ,‬שעל פיו ניתן להם חופש דת ובוטלו הגזרות‬

‫(מק"א ו ‪ ;62-28‬מק"ב יג; קדמ' יב ‪.)382-367‬‬
‫שנתיים אחר כך‪ ,‬בשנת ‪ 162‬לפה"ס‪ ,‬תפס את השלטון בממלכה דמטריוס הראשון‪ ,‬נכדו של אנטיוכוס‬
‫השלישי‪ ,‬אחיינו של אנטיוכוס הרביעי ובן דודו של המלך הנער אנטיוכוס החמישי‪ .‬עד שנה זו הוחזק‬
‫מתחרה זה על המלוכה בן ערובה ברומא‪ ,‬אולם עתה מצא שעת כושר לחמוק מרומא ולהגיע לסוריה‪.‬‬
‫הצבא עבר לצדו‪ ,‬והוא הוציא להורג את ליסיאס ואת אנטיוכוס החמישי וזכה במלוכה (מק"א ז ‪;4-1‬‬
‫מק"ב יד ‪ ;2-1‬קדמ' יב ‪ .)390-389‬המלך החדש ביקש לסייע לכוהן הגדול אלקימוס‪ ,‬נאמנו של השלטון‬
‫הסלווקי‪ ,‬ולחסל את העליונות החשמונאית ביהודה‪ .‬לשם כך שיגר כוח צבאי גדול ליהודה והפקיד על‬

‫הפעולה את בקכידס‪ ,‬שהיה‪ ,‬לפי מק"א ז ‪ ,8‬ממונה על חלקה המערבי של האימפריה הסלווקית‪.‬‬
‫לפי מק"א‪ ,‬תחילה ניאותו חוגים יהודיים מסוימים לכרות שלום עם נציגי השלטון ולהכיר בכהונה‬
‫הגדולה של אלקימוס‪ ,‬אולם מעשי אכזריות של בקכידס ואלקימוס קוממו עליהם רבים והקרבות‬

‫קרב שני זה מתואר רק במקבים א‪.‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫לתיאורו של אירוע זה אצל פוליביוס ולספרות משנית ראו מק"א‪ ,‬מהדורת רפפורט‪ ,‬עמ' ‪ ;205‬מק"ב‪ ,‬מהדורת שוורץ‪,‬‬ ‫‪ 13‬‬

‫עמ' ‪.258‬‬ ‫‪ 14‬‬
‫מן המקורות לא ברור אם אלקימוס התמנה לכוהן גדול כבר בימי ליסיאס או רק עתה‪ ,‬בימי דמטריוס‪ .‬ראו גולדשטיין‪,‬‬

‫מק"ב‪ ,‬עמ' ‪.481‬‬

‫‪171‬‬