Page 178 - josephus volume one
P. 178
םיעבשה םוגרת
שנמסרו בעל־פה ,ולפי שתיהן היה התרגום מושלם .יוספוס בקדמוניות התבסס על גרסת איגרת
אריסטיאס הכתובה( .ב) הייתה מסורת ארץ־ישראלית קדומה שהטילה ספק בשלמות תרגום
התורה ליוונית .עדויות והדים למסורת זו מצויים הן בתרגום בן סירא ליוונית והן אצל יוספוס עצמו.
(ג) במקורות חז"ל הארץ־ישראליים המוקדמים (מכילתא ,ירושלמי וב"ר) משתקף היחס הארץ־ישראלי
העתיק והחשדני כלפי התרגום .בספרות חז"ל המוקדמת הובאה גרסה מצומצמת של אגדת התרגום
יחד עם מסורת השינויים .גרסה מלאה של אגדת תרגום זו יחד עם אזכור מסורת השינויים מופיעה
אצל יוסטינוס( .ד) בארץ־ישראל נוצרה גם מסורת נפרדת לאגדת התרגום ,שכבר התבססה במובהק
על גרסת אריסטיאס (משם הגיע מספר המתרגמים -שבעים ושניים) ,וגרסת פילון (משם הגיע מוטיב
הנס).על אלו הורכב מוטיב חדש והוא מוטיב החדרים הנפרדים .גרסה זו מוכרת הן מהברייתא בבבלי
והן מאבות הכנסייה באלכסנדריה ,ליון וארץ־ישראל( .ה) בארץ־ישראל התפתחה מסורת מאוחרת
(סופרים ,ס"ת ,מגילת תענית בתרא) שהכניסה באופן עצמאי לאגדת התרגום מוטיבים של גינוי וקינה.
באופן מפתיע ,ניכר שמסורת זו השתמשה ישירות בחומר האלכסנדרוני או במתווכיו הארץ־ישראליים,
יוספוס או מחברים נוצרים.
אף שמקורה הראשון של אגדת התרגום הוא באלכסנדריה ,ניכר כי ארץ־ישראל היא הצומת הגאוגרפי
והתרבותי שבו נפגשו הגרסות השונות של אגדת התרגום ,והצמיחו ענפים ועיבודים חדשים .כך הוא
לגבי הקו הארץ־ישראלי שראשיתו במכילתא ,כך הוא לגבי הברייתא המצוטטת בבבלי ,שמקורה ארץ־
ישראלי ,וכך הוא גם בגרסות הארץ־ישראליות המאוחרות ,המשלבות מוטיבים שמקורם המובהק הוא
בחוגים חוץ־רבניים.
במקרה של אגדת השבעים מתברר שלא ענף א הארץ־ישראלי ולא ענף ב שנשמר בבבלי (שאף
הוא כנראה ארץ־ישראלי במקורו) ,תלויים ביוספוס .אם יש דמיון בהיבטים מסוימים (למשל זיהויו של
תלמי המלך) ,הוא נובע משימוש במסורות שקדמו גם ליוספוס ,כפי שמעידים עדים אחרים שבידנו ,כגון
איגרת אריסטיאס וכתבי פילון .וכן בולט במיוחד ,שעל אף קדמות מקורותיה של גרסת הבבלי ,ולמרות
ייחודיותה ,גם גרסה קדומה זו אינה נובעת מתלות ביוספוס .תמונה זו דומה לממצא שעלה בעניין סיפור
ניצחונו של יהודה המקבי על ניקנור .גם שם התברר שהדמיון בין מסורות יוספוס וחז"ל נובע משאיבה
ממסורות שקדמו לשניהם ובהן ספר מקבים א 1 .
רק במדרשים מאוחרים ,בשלב אחרון של השתלשלות אגדת השבעים בספרות חז"ל ,עולה האפשרות
שיוספוס היה מקור מתווך שממנו ינקו חכמים .אם אכן התהוו הגרסות הבתר־תלמודיות של אגדת
השבעים על סמך יוספוס ,הדבר משתלב עם עוד כמה מקרים שנידונו בספר זה ,שבהם מסתמנת תלות
אפשרית בין ספרות חז"ל המאוחרת לבין יוספוס 1 .
1 24ראו הערך הניצחון על ניקנור.
1 25ראו בערכים גיבורי המלחמה ברומא; מועצת המלחמה של טיטוס ,התאבדות הכוהנים בעת שרפת המקדש; ולשיטת
אילן גם ימי הדמים בראשית המרד הגדול .על התלות בין הספרות הארץ־ישראלית המאוחרת לבין יוספוס ראו במבוא
לכרך ב ,ו.
167
