Page 174 - josephus volume one
P. 174

‫םיעבשה םוגרת‬

          ‫המשנאית שבה היא מופיעה בבבלי‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬אין צורך לטעון שחכמי בבל הכירו את כתבי אפיפניוס‬
                                                       ‫דווקא‪ ,‬ולא את גרסתו של קירילוס בישוף ירושלים שקדם לו‪.‬‬

          ‫ריצ'רד קלמין התנגד הן לטענה שהברייתא בבבלי נוצרה בבבל (ולטרי) והן לטענה שהיא מסורת‬
          ‫יהודית קדומה שעמדה בבסיס הגרסות הנוצריות (וסרשטיין‪ ,‬הדס)‪   1 .‬לשיטתו‪ ,‬את מקורותיה של‬
          ‫הברייתא הבבלית יש לחפש מחוץ לחוגי חכמים‪ ,‬יהודים או לא יהודים‪ ,‬באחת מן הפרובינקיות‬
          ‫המזרחיות של האימפריה הרומית‪ ,‬בארץ־ישראל אולי‪ .‬הבבלי מציג מסורת זו כברייתא אף שאין זו‬
          ‫מסורת חז"ל‪   1 .‬לדידו‪ ,‬ניכרת במאה הד' מגמה של 'פלסטיניזציה' או 'התמערבות' של בבל התלמודית‪  1 ,‬‬

                                       ‫שאחד ממאפיניה הוא הצגה של חומרים זרים כאילו היו מסורות תנאיות‪  1 .‬‬
          ‫אשר למקורן ולתיארוכן של מסורות חז"ל המאוחרות‪ ,‬המקוננות על תרגום התורה ליוונית ‪ -‬דעות‬
          ‫החוקרים חלוקות‪ .‬חילוקי דעות אלה נובעים ממחלוקות עקרוניות בדבר זמנן של מסכתות סופרים‬
          ‫וס"ת‪ ,‬וזמנן של המסורות שהן מביאות‪ .‬סימון־שושן ביקש להקדים את 'מסורת הקטסטרופה'‪ ,‬כלשונו‪,‬‬
          ‫לזמנם של התנאים‪   1 ,‬בעקבות שיטתו של מירון ב' לרנר‪   1 ,‬או לזמן אמוראי ארץ־ישראל‪ ,‬בעקבות‬
          ‫מ' היגער‪   1 .‬מסורת הקטסטרופה הופכת על פיה את מגמתה של אגדת השבעים כפי שהיא מוכרת לנו‬
          ‫מאיגרת אריסטיאס‪ ,‬אך בעיני סימון־שושן אין סיבה להאמין שמסכתות סופרים וס"ת הכירו את החיבור‬
          ‫ההלניסטי באופן בלתי אמצעי‪ ,‬והוא מעדיף לטעון שהמסורת שאותה הן מביאות קשורה לפולמוס‬
          ‫עם הנוצרים‪ ,‬ו ִמִּכתביהם שאבה את המוטיבים השייכים במקורם לאיגרת‪ .‬ולטרי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חשב‬
          ‫שהמקורות הללו הם בתר־תלמודיים‪   1 .‬זוהי ככלל גם העדפתי‪ ,‬אך אני סבורה ששורשיה של עמדה‬

                                                                                                   ‫(מאוחרת) זו קדומים‪.‬‬

                                     ‫הצעה חדשה לשחזור התפתחותה של אגדת השבעים‬

          ‫אגדת התרגום נולדה באלכסנדריה במאה הב' לפה"ס מתוך צורך לקבוע את עליונותו של התרגום‪,‬‬
          ‫שנודע לימים בשם 'תרגום השבעים'‪ ,‬על פני תרגומים אחרים של התורה ליוונית‪ ,‬שרווחו כנראה כבר‬
          ‫אז‪ .‬איגרת אריסטיאס‪ ,‬מן המחצית השנייה של המאה הב' לפה"ס‪ ,‬וחיי משה של פילון מן המאה הא'‬
          ‫לספירה הם מייצגיה המוקדמים ביותר של האגדה הזאת‪ .‬לפי איגרת אריסטיאס הזמין תלמי השני‬
          ‫פילדלפוס שבעים ושניים מתרגמים יהודים כדי לתרגם יחד את התורה בעבור הספרייה באלכסנדריה‪,‬‬
          ‫תוך דיון והסכמה על התרגום‪ .‬לדברי פילון‪ ,‬אותו תלמי הזמין את התרגום‪ .‬אבל אין פילון מציין את‬
          ‫מספר המלומדים שעסקו בתרגום‪ ,‬ואינו מתאר את התרגום כמפעל סכולסטי אלא כנבואה קיבוצית‬

                                                                                                                          ‫‪ 	107‬קלמין‪ ,‬נס השבעים‪.‬‬
                                                                                                                              ‫‪ 1	 08‬ראו המבוא‪ ,‬ח‪.2‬‬

            ‫‪ 	109‬קלמין‪ ,‬נס השבעים‪ ,‬עמ' ‪ ;253-252‬הנ"ל‪ ,‬בבל היהודית‪ ,‬עמ' ‪ .174-173 ,10-3‬וראו הדיון בדעתו של קלמין על יחסי‬
                                                                                                                 ‫התלמוד ויוספוס במבוא‪ ,‬ה‪.‬‬

                                                                                                  ‫‪ 	110‬ראו גם בר־אשר סיגל‪ ,‬ספרות מונאסטית‪.‬‬
                                                                                                            ‫‪ 	111‬סימון־שושן‪ ,‬מעשה המתרגמים‪.‬‬

                       ‫‪ 1	 12‬לרנר‪ ,‬המסכתות החיצוניות‪ ,‬עמ' ‪ ;410‬אך השוו אפטוביצר‪ ,‬התהוות השבעים; איגרת אריסטיאס‪ ,‬עמ' ‪.83–82‬‬
                                                                                                              ‫‪ 	113‬ראו מסכת ספר תורה‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬
                                                                                                               ‫‪ 1	 14‬ולטרי‪ ,‬ספריות‪ ,‬עמ' ‪.142 ,140‬‬

‫‪163‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179