Page 175 - josephus volume one
P. 175
פיש יעל
שהניבה תרגום זהה מיד כל המתרגמים .ייתכן ששני המחברים ינקו ממסורות קדומות ,בכתב או בעל
פה ,שמהן נולדו ההבדלים ביניהם .גרסותיה המוקדמות של האגדה עוסקות בתרגום החומש ליוונית,
ונראה שהדבר משקף את תולדות התהוותו של תרגום השבעים עצמו :ראשית תורגמו ספרי התורה,
ולימים -הנביאים והכתובים 1 .יוספוס אמנם השתמש במסורת איגרת אריסטיאס האלכסנדרונית,
אך בשלהי המאה הא' לספירה כבר ידע לטשטש פרט זה ולהתייחס בגרסתו לאגדה כאילו תיארה את
תרגום כל כתבי הקודש .בחוגים יהודיים ונוצריים זכתה אגדה זו לתהודה רבה ,ונפוצה בגרסות שונות
ומגוונות ,תוך שמירה על נתון מתמיד אחד :התורה תורגמה בעבור תלמי המלך .קביעותו של נתון זה
בכל גרסות האגדה מלמדת שכולן צמחו מתוך שורש אלכסנדרוני משותף.
בספרותם של חכמי ארץ־ישראל עד סוף תקופת האמוראים ,נמסרה אגדת השבעים אך ברמז -
בעבור תלמי המלך הכניסו כמה וכמה שינויים מכוונים בתורה .גרסה זו אינה מציינת מפורשות שמדובר
בתרגום של התורה ,שהתרגום היה ללשון היוונית ומי הם אלה שעשו את השינויים .אף שפרטי המעשה
אינם נמסרים לנו בחיבוריהם ,ברי לנו שחכמינו הכירו סיפור תרגום כלשהו ,שאת פרטיו בחרו שלא
למסור .תכניו של סיפור זה אינם זהים לנמסר בברייתא שבתלמוד הבבלי ,ואני מבקשת לשחזרם מתוך
רמזים בב"ר וויק"ר ,ובעיקר מתוך עדותו של יוסטינוס ב'דיאלוג עם טריפון היהודי' ,המתאימה בכל
פרטיה ַל ְמ ַעט שנמסר על מסורת זו בספרות החכמים .לפי אגדת התרגום של יוסטינוס פירשו שבעים
זקנים את התורה לתלמי המלך ,ויוסטינוס מעיד שאגדה זו היא נרטיב שמוסרים מורים יהודים .לפי
גרסתו ,המורים היהודים מספרים גם שהפרשנות שפירשו שבעים הזקנים בהיותם אצל תלמי המלך
במצרים אינה נכונה בנקודות מסוימות .מסורת זו אינה מצויה במקורות נוצריים אחרים מזמן התנאים 1 ,
אבל היא מוכרת מספרות חז"ל לדורותיה .במחקר נשמעה זה כבר הטענה ,שליוסטינוס הייתה היכרות
מסוימת עם התורה שבעל־פה 1 .לאור כל זה דומה שיוסטינוס שמע את גרסת החכמים לאגדת תרגום
השבעים ,הנרמזת ואינה מתפרשת במקורות התנאיים והאמוראיים הארץ־ישראליים ,ושימר אותה
בספרו .מסורת זו גרסה ששבעים זקנים תרגמו את התורה ליוונית בעבור תלמי המלך ,אך הכניסו בה
במכוון שינויים.
שורשיה של המסורת התנאית בדבר השינויים שהוכנסו בתרגום התורה לתלמי המלך הם עתיקים,
וזמנם קרוב לזמנה של איגרת אריסטיאס .סימוכין לכך נמצא בהקדמה לבן סירא היווני (סמוך לשנת
132לפה"ס) ,שבה מופיעה בקשה שנועדה לקוראי התרגום ,אנשי אלכסנדריה:
לכן ,מתבקשים אתם לקרא את הקריאה ברצון ובתשומת לב ולסלוח אם נראה שלא הצלחנו
במלים ידועות שעמלנו באהבה לתרגם אותן .כי הנאמרים בעברית אין כחם שווה כשהם
מעתקים ללשון אחרת .ולא אלו בלבד אלא אף לתורה ולנביאים ושאר ספרים יש הבדל לא
מעט כשהם נאמרים בשלהם [כלומר בלשון שלהם -י"פ 1 .].
נראה אפוא שלהבדיל מפילון ,שסבר שתרגום התורה הוא מושלם מפני שאיננו מעשה אדם ,לדעת
1 15שירר (ורמש-מילר) ,היסטוריה ,ג ,עמ' .476
1 16ראו לעיל ,הערה ,77על מסורות נוצריות מאוחרות יותר המזכירות את הרעיון הזה.
117ראו יוסטינוס ,טריפון היהודי ,עמ' .20-16רוקח דווקא ביקש לצמצם את חלותה של הטענה הזאת.
118ספר בן סירא ,עמ' א.
164
