Page 175 - josephus volume one
P. 175

‫פיש יעל‬

‫שהניבה תרגום זהה מיד כל המתרגמים‪ .‬ייתכן ששני המחברים ינקו ממסורות קדומות‪ ,‬בכתב או בעל‬
‫פה‪ ,‬שמהן נולדו ההבדלים ביניהם‪ .‬גרסותיה המוקדמות של האגדה עוסקות בתרגום החומש ליוונית‪,‬‬
‫ונראה שהדבר משקף את תולדות התהוותו של תרגום השבעים עצמו‪ :‬ראשית תורגמו ספרי התורה‪,‬‬
‫ולימים ‪ -‬הנביאים והכתובים‪   1 .‬יוספוס אמנם השתמש במסורת איגרת אריסטיאס האלכסנדרונית‪,‬‬
‫אך בשלהי המאה הא' לספירה כבר ידע לטשטש פרט זה ולהתייחס בגרסתו לאגדה כאילו תיארה את‬
‫תרגום כל כתבי הקודש‪ .‬בחוגים יהודיים ונוצריים זכתה אגדה זו לתהודה רבה‪ ,‬ונפוצה בגרסות שונות‬
‫ומגוונות‪ ,‬תוך שמירה על נתון מתמיד אחד‪ :‬התורה תורגמה בעבור תלמי המלך‪ .‬קביעותו של נתון זה‬

                               ‫בכל גרסות האגדה מלמדת שכולן צמחו מתוך שורש אלכסנדרוני משותף‪.‬‬
‫בספרותם של חכמי ארץ־ישראל עד סוף תקופת האמוראים‪ ,‬נמסרה אגדת השבעים אך ברמז ‪-‬‬
‫בעבור תלמי המלך הכניסו כמה וכמה שינויים מכוונים בתורה‪ .‬גרסה זו אינה מציינת מפורשות שמדובר‬
‫בתרגום של התורה‪ ,‬שהתרגום היה ללשון היוונית ומי הם אלה שעשו את השינויים‪ .‬אף שפרטי המעשה‬
‫אינם נמסרים לנו בחיבוריהם‪ ,‬ברי לנו שחכמינו הכירו סיפור תרגום כלשהו‪ ,‬שאת פרטיו בחרו שלא‬
‫למסור‪ .‬תכניו של סיפור זה אינם זהים לנמסר בברייתא שבתלמוד הבבלי‪ ,‬ואני מבקשת לשחזרם מתוך‬
‫רמזים בב"ר וויק"ר‪ ,‬ובעיקר מתוך עדותו של יוסטינוס ב'דיאלוג עם טריפון היהודי'‪ ,‬המתאימה בכל‬
‫פרטיה ַל ְמ ַעט שנמסר על מסורת זו בספרות החכמים‪ .‬לפי אגדת התרגום של יוסטינוס פירשו שבעים‬
‫זקנים את התורה לתלמי המלך‪ ,‬ויוסטינוס מעיד שאגדה זו היא נרטיב שמוסרים מורים יהודים‪ .‬לפי‬
‫גרסתו‪ ,‬המורים היהודים מספרים גם שהפרשנות שפירשו שבעים הזקנים בהיותם אצל תלמי המלך‬
‫במצרים אינה נכונה בנקודות מסוימות‪ .‬מסורת זו אינה מצויה במקורות נוצריים אחרים מזמן התנאים‪  1 ,‬‬
‫אבל היא מוכרת מספרות חז"ל לדורותיה‪ .‬במחקר נשמעה זה כבר הטענה‪ ,‬שליוסטינוס הייתה היכרות‬
‫מסוימת עם התורה שבעל־פה‪   1 .‬לאור כל זה דומה שיוסטינוס שמע את גרסת החכמים לאגדת תרגום‬
‫השבעים‪ ,‬הנרמזת ואינה מתפרשת במקורות התנאיים והאמוראיים הארץ־ישראליים‪ ,‬ושימר אותה‬
‫בספרו‪ .‬מסורת זו גרסה ששבעים זקנים תרגמו את התורה ליוונית בעבור תלמי המלך‪ ,‬אך הכניסו בה‬

                                                                                               ‫במכוון שינויים‪.‬‬
‫שורשיה של המסורת התנאית בדבר השינויים שהוכנסו בתרגום התורה לתלמי המלך הם עתיקים‪,‬‬
‫וזמנם קרוב לזמנה של איגרת אריסטיאס‪ .‬סימוכין לכך נמצא בהקדמה לבן סירא היווני (סמוך לשנת‬

                          ‫‪ 132‬לפה"ס)‪ ,‬שבה מופיעה בקשה שנועדה לקוראי התרגום‪ ,‬אנשי אלכסנדריה‪:‬‬

‫לכן‪ ,‬מתבקשים אתם לקרא את הקריאה ברצון ובתשומת לב ולסלוח אם נראה שלא הצלחנו‬
‫במלים ידועות שעמלנו באהבה לתרגם אותן‪ .‬כי הנאמרים בעברית אין כחם שווה כשהם‬
‫מעתקים ללשון אחרת‪ .‬ולא אלו בלבד אלא אף לתורה ולנביאים ושאר ספרים יש הבדל לא‬

                                 ‫מעט כשהם נאמרים בשלהם [כלומר בלשון שלהם ‪ -‬י"פ‪  1 .].‬‬

‫נראה אפוא שלהבדיל מפילון‪ ,‬שסבר שתרגום התורה הוא מושלם מפני שאיננו מעשה אדם‪ ,‬לדעת‬

                                                              ‫‪ 1	 15‬שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.476‬‬
                 ‫‪ 1	 16‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,77‬על מסורות נוצריות מאוחרות יותר המזכירות את הרעיון הזה‪.‬‬
‫‪ 	117‬ראו יוסטינוס‪ ,‬טריפון היהודי‪ ,‬עמ' ‪ .20-16‬רוקח דווקא ביקש לצמצם את חלותה של הטענה הזאת‪.‬‬

                                                                                       ‫‪ 	118‬ספר בן סירא‪ ,‬עמ' א‪.‬‬

                                                                                                                                ‫‪164‬‬
   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180