Page 180 - josephus volume one

‫רונקינ לע ןוחצינה‬

‫אלא יתנו דעתם על כך‪ ,‬מי הם ומה הפרס שעליו הם מסתכנים‪ ,‬וייצאו בגבורה כאיש אחד נגד האויב‪.‬‬
‫והוא חילץ אותם למערכה והתנגש עם ניקנור‪ ,‬וקרב עז התחולל‪ .‬ויהודה גבר על יריביו והרג רבים מהם‪.‬‬
‫לאחרונה נפל ניקנור בקרב מפואר‪ )410 .‬משנפל‪ ,‬לא החזיק אף הצבא מעמד‪ ,‬אלא עם אבדן שר־הצבא‬
‫פנו לברוח והשליכו גם את כלי־זינם (מידיהם)‪ .‬ויהודה רודף והורג (בהם) ותוקע בחצוצרות‪ ,‬אות לכפרים‬
‫סביב‪ ,‬כי ניצח את האויבים‪( )411 .‬ו)‌כששמעו תושביהם (את הדבר) יצאו מזוינים במרוצה והתייצבו נגד‬
‫הבורחים פנים אל פנים‪ ,‬והרגו בהם עד שלא נמלט אף אחד מן הקרב הזה והם היו תשעת אלפים (איש)‪.‬‬
‫‪ )412‬ניצחון זה אירע בשלושה־עשר בחודש הקרוי אדר בפי היהודים‪ ,‬ובפי המוקדונים דיסטרוס‪ .‬בכל‬
‫שנה חוגגים חג־ניצחון ביום זה ועושים אותו יום טוב‪ .‬ואמנם‪ ,‬מאותו זמן נח עם היהודים מן המלחמה‬

‫לשעה קלה והתענג על השלום‪ ,‬אחר־כך שוב באו עליו קרבות וסכנות‪.‬‬

‫מגילת תע נית ‪ ,‬י " ג ב אד ר ‬
‫‌ב[ת]‌לת עשר ביה ניקנור‬

‫ב‌[ת‌]לת עשר] התי"ו נוספה בין השטין פ בתליסר אא ק ד בתלת עשר ו ביה] חסר ו נוסף‪ :‬יום ק ו ד ניקנור] נקנור אא ד‬

‫ה ס כוליה למגילת תע נית ‪ ,‬י " ג ב אד ר ; ירו ש למי ‪ ,‬תע נית ב ‪ ,‬יג ( ס ו ע " א ) ‪ ,‬ע מ ' ‪717‬‬
‫[ = מגילה א ‪ ,‬ו ( ע ע " ג ) ‪ ,‬ע מ ' ‪ ; ]743‬ב בלי ‪ ,‬תע ני ת יח ע " ב ‬

‫בבלי‪ ,‬תענית‬ ‫ירושלמי‪ ,‬תענית‬ ‫סכוליון א‬ ‫סכוליון פ‬
‫בתליסר ביה נקנור‬ ‫‪‌ 0‬ב[ת]‌לת עשר ביה ניקנור‬
‫יום תלת עשר ביה יום ניקנור מאי ניקנור‬

‫דתניא‪:‬‬ ‫מהו יום ניקנור‬

‫ניקנור אחד מהפרכי‪2‬‬ ‫שלטון משלמלכות יוון‬ ‫‪< 1‬אמרו> ניקנור פולמורדוס‪ 1‬ומלכותא דיונאי‬
‫יונים היה‬ ‫של מלכי יון היה‬

‫נראה שזהו שיבוש של המונח המוכר מתרגומי מקרא שונים‪ :‬פולימרך‪ ,‬פולימרכוס‪ ,πολέμαρχος ,‬שמשמעו ביוונית שר מלחמה‪ ,‬ובספרות‬ ‫ ‪1‬‬
‫חז"ל לוחם‪ .‬לדעת בצלאל בר־כוכבא‪ ,‬בעל הסכוליון ידע יוונית טוב יותר ממקבילותיו‪ ,‬וברצותו להאדיר את ניקנור‪ ,‬כדי להאדיר גם את‬ ‫ ‪2‬‬

‫מפלתו‪ ,‬הפך אותו לשר המלחמה ‪ -‬פולמרכוס‪ ,‬ואחד המעתיקים שיבש לפולמורדוס‪.‬‬
‫איפרכוס‪ ,‬איפרך‪ ,‬ובספרות חז"ל לעתים בטעות בה"א ‪ -‬הפרכא ‪ ,ἔπαρχος -‬הוא מושל‪ ,‬ממונה על איפרכיה‪ .‬איפרכיה הייתה יחידת‬

‫ראו נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ .47‬עדי הנוסח‪ :‬נוסח הפנים על פי כ"י פארמה‪ ,‬פלטינה ‪( 2298‬די־רוסי ‪ =)117‬פ; אא =‬ ‫‪ 8‬‬
‫אוקספורד‪ ,‬בודליאנה‪ ,‬אוסף מיכאל ‪( 388‬נויבאואר ‪ ;)867‬ק = קמברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה ‪ ;Add. 648.9‬ו = ניו יורק‪,‬‬ ‫‪ 9‬‬

‫בית המדרש לרבנים ‪( 10484.6‬לשעבר כ"י וינה); ד = דפוס ראשון מנטובה רע"ד‪.‬‬ ‫‪1 0‬‬
‫‪ 11‬‬
‫ראו נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ .119-118‬לעדי הנוסח ראו ההערה הקודמת‪ .‬בביאור זה כתבי היד פ ו־אא הם המייצגים‬

‫היחידים של הסכוליה פ ו־א‪ ,‬בהתאמה‪ .‬העדים ק ו ד מוסרים את נוסח הכלאיים של הסכוליון‪ ,‬המבוסס כאן על נוסחי‬

‫שני הסכוליה המקוריים בתוספת עיבודים ניכרים על פי שני התלמודים‪ .‬על כן‪ ,‬בביאורו של מועד זה קשה להיעזר בהם‬

‫לשחזורם של שני הסכוליה לגופם אלא בנקודה אחת (ראו התיקון וחילופי הנוסח לסכוליון פ‪ ,‬שורה ‪.)1‬‬

‫חילופי הנוסח מהמקבילה בירושלמי מגילה הובאו בתחתית הטבלה‪.‬‬
‫נוסח הפנים על פי כתב יד תימני הרב הרצוג ‪ .1‬עדי הנוסח‪ :‬ג = קטע גניזה אוקספורד ‪ ;3–2 )2673( 1‬מב = מינכן ‪;140‬‬
‫ספ = דפוס ספרד גודלחרה [‪ ;]?1480‬פ = פטרסבורג ‪ ;RNL Evr. I C2‬וט‪ = 1‬וטיקן ‪ ;134‬וט‪ = 2‬וטיקן ‪ ;487‬א = אוקספורד‬

‫‪ ;366‬ל = לונדון ‪ ;BL 400 Harl. 5508‬מ = מינכן ‪ ;95‬דפ = דפוס פיזארו; ו = דפוס ונציה; ד = דפוס וילנה‪.‬‬

‫‪169‬‬