Page 176 - josephus volume one
P. 176
םיעבשה םוגרת
המתרגם של ספר בן סירא נעשה התרגום ביד אדם 1 ,ועל כן הוא נבדל משמעותית מן התורה בלשונה
המקורית .יש להדגיש שאין בתרגום היווני של בן סירא גרסה נבדלת של אגדת תרגום השבעים ,אך הוא
מלמד על קווי המתאר היסודיים של התפיסות השונות לגביו .מכאן אפשר לשרטט שני קווים נבדלים,
ששורשיהם במאה הב' לפה"ס( :א) עמדה אלכסנדרונית במקורה ,שלפיה תה"ש הוא מופתי ומושלם
בכול ,בין שנעשה ברוח הקודש ,כשיטת פילון ,ובין שהוא מעשה ידי אדם ,כגרסת איגרת אריסטיאס;
(ב) עמדה ארץ־ישראלית במקורה ,שלפיה התרגום נבדל מן המקור .עמדה זו מופיעה בראשונה בהקדמה
היוונית לבן סירא ,שם נקשרה למאפייניו המהותיים של כל מעשה תרגום באשר הוא .רעיונות אלו
נזכרים גם אצל יוסטינוס ב'דיאלוג עם טריפון היהודי' ,ואני סבורה שאפשר לשחזר באמצעותם את
סיפור המסגרת האבוד של הגרסה התנאית הארץ־ישראלית לאגדת השבעים .אף אצל יוספוס עצמו
יש הד לעמדה ארץ־ישראלית זו ,וזאת למרות שהוא נסמך על הגרסה האלכסנדרונית לאגדת השבעים.
לפי תיאורו של יוספוס ,בתום קריאת תרגום התורה לתלמי פילדלפוס ולקהל היהודים ,הכריזו הכול על
יופיו ועל המחויבות שלא לשנות בו דבר (קדמ' כ - )108מוטיב הלקוח כאמור מאיגרת אריסטיאס .מיד
אחריו מוסיף יוספוס הסתייגות שאין לה מקור אלכסנדרוני ,והיא ייחודית ליוספוס :אם בעתיד 'יראה
איש (בתרגום) דבר נוסף על התורה או חסר (בו) יחזור ויעיין בדבר ויגלהו ויתקנהו' (שם .)109האפשרות
לשינוי התרגום בעתיד רחוקה מאוד מהאידאולוגיה האלכסנדרונית בנוגע לתרגום ,אך מתקרבת במידת
מה לקו האידאולוגי הארץ־ישראלי ,שלפיו עשויים להיות/יש הבדלים בין תרגום השבעים לבין המקור.
במובן זה ,דברי יוספוס נטועים הן בגרסה האלכסנדרונית והן באידאולוגיה הארץ־ישראלית.
קשה לדעת מתי התחברה אגדת השבעים שבבבלי ,הגרסה המקיפה ביותר של מסורת זו בספרות
חז"ל .נראה בעיני שאין עדויות לכך שהברייתא התחברה בבבל ,כפי שטענו כמה חוקרים ,אף שאין
לה מקבילות בספרות הארץ־ישראלית .דומה שיש לקבל את עדות הבבלי כפשוטה ולומר שהברייתא
משקפת מסורת ארץ־ישראלית עצמאית ,שלא תועדה במכילתא ,בירושלמי ובב"ר .האגדה שבבבלי
מתאימה לכמה מגרסות אבות הכנסייה ,שחיו באזורים שונים של האימפריה הרומית :ליון (אירנאוס),
אלכסנדריה (קלמנט מלאכסנדריה) 1וארץ־ישראל (קירילוס בישוף ירושלים) 1 .קשה להאמין שבבבל
הכירו את המסורות הנוצריות ,הכתובות יוונית ,אך סביר בהחלט שמקורה של הברייתא הוא במסורת
119אמנם בן סירא אינו מציין שמדובר בתרגום התורה ליוונית או שמדובר בתרגום השבעים דווקא ,אך זוהי דעת החוקרים,
שכן הקדמה זו נמצאת בתרגום היווני לבן סירא ,שהוא עצמו חלק מאוסף החיבורים הנקרא תרגום השבעים .ראו ולטרי,
ספריות ,עמ' ;42-40סגל ,בן סירא ,עמ' ב.
1 20קלמנט מאלכסנדריה ( 250-150לספירה לערך) מביא גרסה קרובה לזו של אירנאוס לאגדת השבעים (קלמנט
מאלכסנדריה ,סטרומאטה ,)149-148 ,Iוחוקרים זיהו קשרים שונים בין שתי הגרסות .בגרסת קלמנט מופיע מוטיב הנס,
בלא מוטיב ההפרדה לחדרים .ראו על כך עוד אצל וסרשטיין ווסרשטיין ,אגדת התרגום ,עמ' .104-103
1 21העדות הארץ־ישראלית של קירילוס בישוף ירושלים ( 386-313לספירה בערך) משלבת את כל המוטיבים העיקריים של
אגדת השבעים ובהם גם הפרדת המתרגמים לבתים ,שנועדה לוודא שהתרגום אלוהי ולמנוע תחבולה מצד המתרגמים
(קירילוס מירושלים ,קטכיזם .)34 ,4אצל קירילוס מופיעים אפוא מוטיבים שמקורם במסורת איגרת אריסטיאס/יוספוס
(מספר המתרגמים והייצוג לכל שבט) ,יחד עם תמות שמקורן במסורת פילון ,ועם מוטיב ההפרדה לחדרים המוכר
מאירנאוס (מליון) ,מן החיבור הטפה ליוונים ( 311–221לספירה ,שמקום חיבורו לא נודע ולכן לא הוזכר לעיל) ,מן הבבלי
וממסכת סופרים .גרסתו של קירילוס איש ירושלים ,מאמצע המאה הד' ,היא אפוא את העדות הארץ־ישראלית הראשונה
למוטיב ההפרדה לחדרים.
165
