Page 172 - josephus volume one
P. 172
םיעבשה םוגרת
מגילת תענית בתרא ורשימות הצומות
מגילת תענית בתרא היא רשימת צומות עתיקה שצורפה לספר הלכות גדולות ,שהתחבר בבבל במאה
הט' ,אף שהצומות המתועדים בה משקפים מסורות ארץ־ישראליות במקורן .רשימות רבות של צומות
נשמרו בפיוט ובגניזה .ברוב עדי הנוסח של מגילת תענית בתרא וברשימות הצומות הקשורים אליה
מצוין י"ח או ח' בטבת כיום צום על כתיבת התורה ביוונית בימי תלמי' :בשמונה בטבת נכתבה תורה
בימי תלמי המלך יוונית והחשך בא לעולם שלשה ימים' .יום הצום והאבל קשור ליום החג שאותו תיאר
בפירוט פילון ,ושנרמז גם באיגרת אריסטיאס ובעקבותיה אצל יוספוס .היפוך יום החג לציון התרגום
ליום אבל ,משתלב עם מגמתה העקרונית של הספרות הארץ־ישראלית המאוחרת ,שהתפלמסה עם
המסורות המהללות את תרגום השבעים .בעדי הנוסח של המגילה מובא הרעיון שכשתורגמה התורה
ליוונית בא חושך לעולם לשלושה ימים .אסון זה מזכיר את מכת החושך במצרים בימי פרעה .אף רב
סעדיה גאון הכיר את הדברים' :כלתה רוחי בחדש זה כנכתבה דת יונית/לכן וימש חשך שלושת ימים
וגזרתים תענית' 1 .במקור ארץ־ישראלי זה ניכר אפוא היפוך נוסף של סיפור יציאת מצרים בגרסתם של
החיבורים ההלניסטיים :כתיבת התורה ביוונית באלכסנדריה לא דמתה ליציאת מצרים ,כי אם לחושך
מצרים .מוטיב זה תואם גם את מגמתם של מחברי מסכתות סופרים וס"ת.
תולדות המחקר
מוסכם שאיגרת אריסטיאס היא המקור הכתוב הראשון של אגדת השבעים ,ושיוספוס הביא בקדמוניות
היהודים פרפרזה ארוכה שלה כדי לשפר את סגנונה היווני 1 ,אך כמעט שלא שינה את גרסתה .פילון
לעומתו חרג מגרסת אגדת אריסטיאס ,ולפי גרסתו תרגום התורה ליוונית נעשה בדרך נס תחת השגחה
אלוהית.
מוטיב הנס הגיע הן לגרסת הבבלי ומסכת סופרים והן למרבית הגרסות הנוצריות הקדומות ,ולכן
העלו כמה חוקרים את האפשרות שפילון התבסס בתיאורו השונה ובמוטיב הנס על מקור קדום שלא
שרד ,ושעל מסורותיו התבססו גם חכמים 1 .ייתכן שההשערה בדבר קיומו של מקור קדום נעלם נולדה
מן ההנחה כי סיפורי נסים ,כדוגמת גרסת פילון ,פרימיטיביים יותר מסיפורים רציונליים או ראליסטיים,
9 5הדיון במגילת תענית בתרא מבוסס על אליצור ,למה צמנו ,עמ' .199-197
9 6כך הוא הנוסח במגילת תענית בתרא ,על פי כ"י מילנו של הלכות גדולות ,וראו אליצור ,למה צמנו ,עמ' .65יום צום
זה מופיע בכל רשימות הצומות שבהן דנה אליצור ,חוץ מהקינה הקלירית ,וראו שם ,עמ' .199-197נראה שברשימות
הצומות שבפיוטים מופיעים איזכורים לצום זה במאה הח' ,בפיוטי קידוש ירחים לר' פינחס הכהן ,וגם בגניזה .ראו אליצור,
שם ,עמ' .8
9 7איגרת אריסטיאס ;188 ,יוספוס ,קדמ' יב .116-103
9 8למקרה נוסף של היפוכו של יום אבל לחג ראו הערך מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי.
9 9אליצור ,למה צמנו ,עמ' ,198הערה .11
100מתוך הסליחה לעשרה בטבת .ראו עוד אצל אליצור ,שם ,עמ' ,199הערה .12
101על 'היציאה מהאופנה' של הפרוזה האלכסנדרונית ראו הוניגמן ,תרגום השבעים ,עמ' .13
1 02הדס ,איגרת אריסטיאס ,עמ' ;73הוניגמן ,תרגום השבעים ,עמ' ;3עמיר ,שתי פנים לאגדת הנס ,עמ' ;183וסרשטיין
ווסרשטין ,אגדת השבעים.
161
