Page 172 - josephus volume one
P. 172

‫םיעבשה םוגרת‬

                                                      ‫מגילת תענית בתרא ורשימות הצומות   ‬

          ‫מגילת תענית בתרא היא רשימת צומות עתיקה שצורפה לספר הלכות גדולות‪ ,‬שהתחבר בבבל במאה‬
          ‫הט'‪ ,‬אף שהצומות המתועדים בה משקפים מסורות ארץ־ישראליות במקורן‪ .‬רשימות רבות של צומות‬
          ‫נשמרו בפיוט ובגניזה‪ .‬ברוב עדי הנוסח של מגילת תענית בתרא וברשימות הצומות הקשורים אליה‬
          ‫מצוין י"ח או ח' בטבת כיום צום על כתיבת התורה ביוונית בימי תלמי‪' :‬בשמונה בטבת נכתבה תורה‬
          ‫בימי תלמי המלך יוונית והחשך בא לעולם שלשה ימים'‪    .‬יום הצום והאבל קשור ליום החג שאותו תיאר‬
          ‫בפירוט פילון‪ ,‬ושנרמז גם באיגרת אריסטיאס ובעקבותיה אצל יוספוס‪    .‬היפוך יום החג לציון התרגום‬
          ‫ליום אבל‪    ,‬משתלב עם מגמתה העקרונית של הספרות הארץ־ישראלית המאוחרת‪ ,‬שהתפלמסה עם‬
          ‫המסורות המהללות את תרגום השבעים‪ .‬בעדי הנוסח של המגילה מובא הרעיון שכשתורגמה התורה‬
          ‫ליוונית בא חושך לעולם לשלושה ימים‪ .‬אסון זה מזכיר את מכת החושך במצרים בימי פרעה‪    .‬אף רב‬
          ‫סעדיה גאון הכיר את הדברים‪' :‬כלתה רוחי בחדש זה כנכתבה דת יונית‪/‬לכן וימש חשך שלושת ימים‬
          ‫וגזרתים תענית'‪   1 .‬במקור ארץ־ישראלי זה ניכר אפוא היפוך נוסף של סיפור יציאת מצרים בגרסתם של‬
          ‫החיבורים ההלניסטיים‪ :‬כתיבת התורה ביוונית באלכסנדריה לא דמתה ליציאת מצרים‪ ,‬כי אם לחושך‬

                                         ‫מצרים‪ .‬מוטיב זה תואם גם את מגמתם של מחברי מסכתות סופרים וס"ת‪.‬‬

                                                                                    ‫תולדות המחקר‬

          ‫מוסכם שאיגרת אריסטיאס היא המקור הכתוב הראשון של אגדת השבעים‪ ,‬ושיוספוס הביא בקדמוניות‬
          ‫היהודים פרפרזה ארוכה שלה כדי לשפר את סגנונה היווני‪   1 ,‬אך כמעט שלא שינה את גרסתה‪ .‬פילון‬
          ‫לעומתו חרג מגרסת אגדת אריסטיאס‪ ,‬ולפי גרסתו תרגום התורה ליוונית נעשה בדרך נס תחת השגחה‬

                                                                                                                  ‫אלוהית‪.‬‬
          ‫מוטיב הנס הגיע הן לגרסת הבבלי ומסכת סופרים והן למרבית הגרסות הנוצריות הקדומות‪ ,‬ולכן‬
          ‫העלו כמה חוקרים את האפשרות שפילון התבסס בתיאורו השונה ובמוטיב הנס על מקור קדום שלא‬
          ‫שרד‪ ,‬ושעל מסורותיו התבססו גם חכמים‪   1 .‬ייתכן שההשערה בדבר קיומו של מקור קדום נעלם נולדה‬
          ‫מן ההנחה כי סיפורי נסים‪ ,‬כדוגמת גרסת פילון‪ ,‬פרימיטיביים יותר מסיפורים רציונליים או ראליסטיים‪,‬‬

                                                              ‫‪ 9	 5‬הדיון במגילת תענית בתרא מבוסס על אליצור‪ ,‬למה צמנו‪ ,‬עמ' ‪.199-197‬‬
            ‫‪ 9	 6‬כך הוא הנוסח במגילת תענית בתרא‪ ,‬על פי כ"י מילנו של הלכות גדולות‪ ,‬וראו אליצור‪ ,‬למה צמנו‪ ,‬עמ' ‪ .65‬יום צום‬
            ‫זה מופיע בכל רשימות הצומות שבהן דנה אליצור‪ ,‬חוץ מהקינה הקלירית‪ ,‬וראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .199-197‬נראה שברשימות‬
            ‫הצומות שבפיוטים מופיעים איזכורים לצום זה במאה הח'‪ ,‬בפיוטי קידוש ירחים לר' פינחס הכהן‪ ,‬וגם בגניזה‪ .‬ראו אליצור‪,‬‬

                                                                                                                                    ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬
                                                                                       ‫‪ 9	 7‬איגרת אריסטיאס‪ ;188 ,‬יוספוס‪ ,‬קדמ' יב ‪.116-103‬‬
                                                   ‫‪ 9	 8‬למקרה נוסף של היפוכו של יום אבל לחג ראו הערך מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‪.‬‬

                                                                                                     ‫‪ 9	 9‬אליצור‪ ,‬למה צמנו‪ ,‬עמ' ‪ ,198‬הערה ‪.11‬‬
                                                           ‫‪ 	100‬מתוך הסליחה לעשרה בטבת‪ .‬ראו עוד אצל אליצור‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,199‬הערה ‪.12‬‬
                                              ‫‪ 	101‬על 'היציאה מהאופנה' של הפרוזה האלכסנדרונית ראו הוניגמן‪ ,‬תרגום השבעים‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬
            ‫‪ 1	 02‬הדס‪ ,‬איגרת אריסטיאס‪ ,‬עמ' ‪ ;73‬הוניגמן‪ ,‬תרגום השבעים‪ ,‬עמ' ‪ ;3‬עמיר‪ ,‬שתי פנים לאגדת הנס‪ ,‬עמ' ‪ ;183‬וסרשטיין‬

                                                                                                                   ‫ווסרשטין‪ ,‬אגדת השבעים‪.‬‬

‫‪161‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177