Page 177 - josephus volume one
P. 177
פיש יעל
שנוצרה בארץ־ישראל ונמסרה בפי יהודים ונוצרים כאחד 1 .מסורת זו מהווה ענף ארץ־ישראלי נפרד
מהמסורת הארץ־ישראלית של מדרשי התנאים וב"ר שנידונה לעיל .ענף זה ,שביסוד הברייתא בבבלי,
התעצב לאורן של מסורת אריסטיאס (משם הגיע המניין של שבעים ושניים מתרגמים) ופילון (משם
הגיע מוטיב הנס) כאחד ,שעליהן נוסף מוטיב החדרים הנפרדים .מקבילה ארץ־ישראלית לאגדת הבבלי
מופיעה אצל קירילוס בישוף ירושלים במאה הד' לסה"נ ,ובה כבר נוסף מוטיב החדרים הנפרדים על
גרסת איגרת אריסטיאס בדבר שבעים ושניים המתרגמים .עדות זו מלמדת בוודאות ,שמסורת מעין זו
כבר רווחה באופן עצמאי בארץ־ישראל בערך באותו הזמן שזו הופיעה אף בבבל.
אדגיש כי שתי הגישות הנבדלות בספרות חז"ל הקלסית לאגדת התרגום אינן נסמכות על כתבי
יוספוס .המקורות הארץ־ישראליים המוסרים את מסורת השינויים ודאי שאינם תלויים בכתבים אלה
על אף הדמיון במוטיב של טעויות או שינויים בתרגום .יוספוס תלוי במובהק באיגרת אריסטיאס ,ואילו
המכילתא ,הירושלמי וב"ר אינם מביאים כלל את האגדה גופה .גם מסורת השינויים שהיא עיקרם של
מקורות חז"ל נעדרת לגמרי הן מיוספוס והן ממקורו באיגרת אריסטיאס .גם במקרה של הברייתא בבבלי
אין כל תלות בין חז"ל לבין יוספוס :המוטיבים הייחודיים לברייתא ,כמו ההפרדה לחדרים והנס ,אינם
נזכרים אצל יוספוס ,ומוטיבים המייחדים את יוספוס לעומת איגרת אריסטיאס ופילון ,כמו צל החשד
כלפי שלמות התרגום ,אינם בברייתא בבבלי.
במקורות הארץ־ישראליים המאוחרים (אדר"נ ,סופרים ,ס"ת) ,אף שחלקם הכירו את האגדה
המופיעה בבבלי ,התפתחה גרסה עצמאית לאגדת התרגום .כפי שכבר העירו חוקרים ,בספרות הארץ־
ישראלית הבתר־אמוראית ניכר יחס שלילי חסר תקדים לתרגום השבעים ובכלל זה החמרה הלכתית
האוסרת לחלוטין את כתיבת התורה ביוונית .לאגדת התרגום נוספו מוטיבים של אבל וחורבן :תרגום
התורה עבור תלמי המלך דומה ליום שנעשה בו העגל ,והיום שבו נוצר מצוין כתענית מדי שנה בשנה.
שלילתו של תרגום התורה בעבור תלמי נולדה ודאי מתוך המתח המתגבר בין יהודים לנוצרים ,ומתוך
הפולמוס העיקש בדבר הנוסח המועדף של התורה -המסורה או תרגום השבעים .נוסף על שנוי
אידאולוגי זה ,העדויות שבמסכתות סופרים וס"ת מלמדות שבתקופה מאוחרת יותר ,בשלהי התקופה
התלמודית ,הייתה לחכמים בארץ־ישראל גישה לגרסת איגרת אריסטיאס/יוספוס .דבר זה מוכח מן
המעשה המובא בסמוך לאגדת התרגום ב'תורתן של אלכסנדריים' שהייתה כתובה בזהב ,בדומה
לתיאור באיגרת אריסטיאס ,ולפיכך אפשר שאיגרת אריסטיאס ,או מקור הקרוב אליה 1 ,עמדה לנגד
עיניהם .קביעת יום הצום במגילת תענית בתרא עשויה אף היא ללמד על היכרות עם אחת המסורות
האלכסנדרוניות ,שקבעה יום חג לכבוד תרגום השבעים.
סיכום
סדר השתלשלותה של אגדת השבעים שהצעתי הוא זה( :א) לידינו הגיעו שתי גרסות אלכסנדרוניות
לאגדה על תרגום התורה ליוונית -איגרת אריסטיאס ופילון -וסביר להניח שקדמו להן גרסות
122נראה שזוהי גם עמדתו של סימון־שושן.
123ייתכן שהאגדה הגיעה אליהם בתיווך נוצרי ,כגון באמצעות גרסת אפיפניוס לאגדת השבעים ובה גם תיאור ספר התורה
שנשלח לאלכסנדריה .תרגום מלא של החלקים הרלוונטיים מגרסת אפיפניוס לאגדת השבעים מצוי אצל וסרשטיין
ווסרשטיין ,אגדת השבעים ,עמ' .121-116
166
