Page 169 - josephus volume one
P. 169
פיש יעל
הכתיבה (יוונית) .ועוד בשונה מן הגרסות הקודמות ,מספר השינויים המצוין באדר"נ הוא עשרה ובפועל
נמנים אחד עשר שינויים.
מסורת התרגום שהופיעה באדר"נ באופן עצמאי ובלא שיפוט ,נידונה ברותחין במסכת סופרים
ובמסכת ס"ת .מסכת סופרים גורסת ,כמו אדר"נ' ,חמישה זקנים' ,ואילו במסכת ס"ת מיוחס התרגום
לשבעים מתרגמים ,אבל שתי המסכתות מציינות שיום תרגום התורה ליוונית היה קשה כיום שנעשה
בו העגל .במסכת סופרים נוספה לקינה על התרגום גם אגדת השבעים מן הבבלי .צירוף זה של שני
המקורות גרם להיווצרות נרטיב שלפיו תורגמה התורה לתלמי פעמיים ,פעם בידי חמישה ופעם בידי
שבעים ושניים מתרגמים .התרגום הראשון ,שהיה בגדר אסון לאומי ,נכשל מעצמו ('שלא הייתה התורה
יכולה להתרגם כל צרכה') ,ואילו במקרה השני ביקש מעבד כלשהו ליצור באופן מלאכותי את הרושם
שהתורה לא תורגמה כלל ,אלא שבזכות התערבות אלוהית 'כתבו לו תורה בפני עצמה'.
בעניין סדר השתלשלות המקורות הארץ־ישראליים המאוחרים מסתמן שמסורת אדר"נ כאן היא
קדומה :אגדת התרגום מופיעה בה בקיצור רב ,בלי שיפוט ,ואף סימניה של הגרסה הבבלית של האגדה
נעדרים ממנה .מכאן שהיא קרובה יותר למסורות הארץ־ישראליות הקדומות שבמכילתא ,בירושלמי
ובב"ר .גרסות המסכתות סופרים וס"ת מאוחרות ממנה בהרבה ,אך נראה שבמסכת ס"ת מופיעה גרסה
ראשונית יותר ,שבה אך ורק סימנים של מסורות שאינן בבבלי כלל (חמישה מתרגמים ,מוטיב האבל).
גרסת מסכת ס"ת היא אפוא פיתוח של המסורת שבאדר"נ ,ומוטיב האבל על התרגום הוא בתר־
תלמודי .לעומת זאת ,מסכת סופרים מציגה גרסה מנומרת ותניינית המצרפת למסורות שבאדר"נ
ומסכת ס"ת את גרסת הבבלי.
בשתי המסכתות אגדת התרגום מובאת ביחס להלכה האוסרת את כתיבת התורה שלא באשורית.
בניגוד למשנה ,ההלכה במסכת סופרים ובמסכת ס"ת היא שכתיבת התורה ביוונית אסורה ,והראיה היא
סיפור התרגום לתלמי המלך בגרסה טרגית' :והיה היום קשה לישר' כיום שנעשה בו העגל ,שלא הייתה
התורה יכולה להתרגם כל צרכה' .כך הופכת שיטת מסכתות סופרים וס"ת לא רק את ההלכה המוכרת
מן המקורות המוקדמים לה ,אלא גם את המהלך הטיעוני בבבלי ,שם שימש תרגום התורה ליוונית בעבור
תלמי המלך כתימוכין לשיטת ר' יהודה שדווקא התירה את תרגום התורה .בסופרים ובס"ת ,משמשת
אותה מסגרת אגדית כדי לתמוך בהלכה מנוגדת.
כדי שאגדת התרגום תוכל לתמוך בהלכה האוסרת את תרגום התורה ,מוצגת במסכתות סופרים
וס"ת לראשונה גרסה שלילית שלה .אמנם אין מקורות קדומים למסכתות אלו המקוננים על תרגום
התורה ליוונית ,אך אפשר שיש להם תקדימים באיגרת אריסטיאס ,אצל פילון ואצל יוספוס .על פי
והפכה ל'בה' זקנים' ,אך הצעה זו קשה ביותר מבחינה דקדוקית .ואולי מקורו של מניין הפסוקים הוא בהקשר העריכתי 8 0
באדר"נ נו"ב ,המונה קבוצות של עשרה דברים .וראו הנספח על שמעון בן קמחית בערך יוסף בן אילם .ייתכן שבביטוי 8 1
'חמישה זקנים' מצוי הד לחזון לעזרא הרביעי ,המתאר את כתיבת התורה בידי חמישה זקנים מפי עזרא ,כהצעת
אורלינסקי ,תרגום השבעים ,עמ' ,538הערה .2בהקשר זה מופיע גם המספר שבעים :חמשת הזקנים כותבים במהלך
ארבעים יום מאתיים וארבעה ספרים ,והם מצווים שלא לפרסם בפומבי את שבעים האחרונים .בעזרא הרביעי ,כתיבת
התורה היא תהליך פלאי ,הארוג מתמות מקראיות נשגבות כמו עליית משה להר סיני ,ואכילת המגילה על ידי יחזקאל.
ראו על כך אצל ולטרי ,ספריות ,עמ' ,141-140עם הצעות נוספות של חוקרים ,כמו חמישה זקנים כנגד חומשי תורה,
חמישה זקנים כנגד העמוד החמישי בהקספלה.
השוו סימון־שושן ,מעשה המתרגמים ,עמ' ;24הדס ,איגרת אריסטיאס ,עמ' .82-80
ראו גם להלן הדיון בהקדמה היוונית לבן סירא.
158
