Page 184 - josephus volume one
P. 184

‫רונקינ לע ןוחצינה‬

         ‫לפי דיווחו‪ ,‬לאחר שכרת ניקנור הסכם עם יהודה‪ ,‬הוא נאלץ לשוב ולהיאבק בו ולנסות ללכוד אותו‬
         ‫בערמה‪ ,‬במצוות המלך דמטריוס‪ .‬כשיהודה התחמק‪ ,‬דרש ניקנור מכוהני המקדש את הסגרתו ומשלא‬
         ‫נענו‪...' ,‬נטה את יד ימינו אל עבר המקדש ונשבע כך‪" :‬אם לא תמסרו לי את יהודה כבול‪ ,‬את מקדש‬
         ‫אלוהים אהפוך לשדה חרוש ואתוץ את המזבח ואקים כאן מקדש מפואר לדיוניסוס" ' (מק"ב יד ‪,33‬‬
         ‫מהדורת שוורץ‪ ,‬עמ' ‪ .)269‬במק"ב פרק טו מתואר קרב אדסה בלא ציון המקום ובהרחבות ניכרות‪ .‬בשני‬
         ‫ספרי מקבים מסופר כיצד הוקעו לראווה חלקים מגופו של ניקנור בירושלים‪    ,‬וכיצד הפך היום ההוא‪,‬‬
         ‫שלושה עשר באדר‪ ,‬לחג לדורות (מק"א ז ‪ ;49-47‬מק"ב טו ‪    .)36-30‬ניצחון זה החזיר לבית חשמונאי‬
         ‫את השליטה ביהודה‪ ,‬אולם העצמאות המדינית של החשמונאים התממשה רק כעשרים שנה אחר־כך‪,‬‬

                                                                                                ‫לאחר מאבקים נוספים‪.‬‬
         ‫לדעת שוורץ‪ ,‬עיקר מטרתו של ספר מק"ב היא לבסס את החג שנקבע לזכר הניצחון על ניקנור‪,‬‬

                           ‫ומשום כך מוקדש בספר מקום רב כל כך למסעות המלחמה של ניקנור נגד היהודים‪   .‬‬

                                                                          ‫מקורותיו של יוספוס‬

     ‫לפי ההנחה המקובלת‪ ,‬התקציר על תקופת הגזרות והמרד‪ ,‬עד ימי שמעון‪ ,‬בפתיחה למלחמת היהודים‬
     ‫(א ‪ ,)49-31‬מבוסס בעיקר על מקור הלניסטי‪ ,‬ככל הנראה ניקולאוס איש דמשק‪    ,‬ואילו בקדמוניות‬
     ‫היהודים (יב ‪–240‬יג ‪ )214‬התיאור של הגזרות ומרד החשמונאים אינו אלא פרפרזה ישירה על מק"א‪,‬‬
     ‫פרקים א‪-‬יג‪ ,‬בגרסתו היוונית כנראה‪    ,‬ובלי תיווך של מקור ביניים‪ .‬מקובל גם להניח שיוספוס לא‬
     ‫השתמש במק"ב‪ .‬רוב ההבדלים בין מק"א לקדמוניות הוסברו כעיבודים של יוספוס‪ ,‬שנטה לפשט‬

     ‫לתופעות מקבילות של ענישה לאחר המוות בעולם העתיק ראו הלוי‪ ,‬האגדה‪ ,‬עמ' ‪ ;49-47‬בר־כוכבא‪ ,‬מלחמות‬                                       ‫‪2	 0‬‬
     ‫החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪=( 280‬יהודה המקבי‪ ,‬עמ' ‪ .)369-368‬אף שלדברי בר־כוכבא‪ ,‬שם‪ ,‬כריתת הראש יחד עם יד ימין הייתה‬                            ‫‪	21‬‬
     ‫במקורה שיטת ענישה פרסית מוכרת‪ ,‬ספרי מקבים‪ ,‬כמו גם מקורות חז"ל‪ ,‬מתארים אותה כעונש‪ ,‬מידה כנגד מידה‪ ,‬על‬                               ‫‪	22‬‬

                                                                                                     ‫מעשי ניקנור‪ ,‬שפשע בידו ובפיו‪.‬‬      ‫‪	23‬‬
     ‫עם ההבדלים הרבים בין מק"א למק"ב יש למנות את ההוספות המשמעותיות במק"ב‪ :‬מעשה התאבדותו של ראזיס‬                                       ‫‪	24‬‬
     ‫(מק"ב יד ‪ )46–37‬הוויכוח על המלחמה בשבת בין ניקנור ליהודים שבין אנשיו (מק"ב טו ‪ )5-1‬וחלומו של יהודה על חוניו‬
     ‫הכוהן הגדול (מק"ב טו ‪ .)16-11‬עוד על ההשוואה בין מק"א ומק"ב בפרשה זו ראו גולדשטיין‪ ,‬מק"א‪ ,‬עמ' ‪;343-338‬‬
     ‫מק"ב‪ ,‬עמ' ‪ .493-486‬על העדר המהימנות הבולט של מק"ב בפרשה זו ראו בר־כוכבא‪ ,‬על יוספוס‪ ,‬עמ' ‪ .128‬מכל מקום‪,‬‬

        ‫עניין זה אינו משמעותי לנושא דיוננו מאחר שמק"ב לא השפיע כנראה על גרסת יוספוס‪ ,‬וודאי לא על מסורת חז"ל‪.‬‬
     ‫מק"ב‪ ,‬מהדורת שוורץ‪ ,‬עמ' ‪ .16-14‬לשיטתו‪ ,‬האיגרות בראש הספר‪ ,‬הקוראות לחוג את חג החנוכה‪ ,‬והתיאור בפרק י‪,‬‬
     ‫‪ ,8-1‬של קביעת חנוכה בעקבות טיהור המקדש‪ ,‬הן פרי עיבוד משני של הספר‪ .‬שוורץ מבחין בין הדגש הירושלמי של‬
     ‫המחבר הגלותי‪ ,‬שהעדיף את יום ניקנור‪ ,‬לבין הדגש המקדשי של מעבד ארץ־ישראלי‪ ,‬שהעדיף את חנוכה‪ .‬להלן אשתדל‬
     ‫להראות שגם המעשה בניקנור מושתת על תמה 'מקדשית' ברורה‪ .‬גרסתו של בר־כוכבא (מלחמות החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪274‬‬
     ‫[= יהודה המקבי‪ ,‬עמ' ‪ )]361‬מתונה יותר ‪ -‬הוא מנמק את התיאור המפורט של קרב חדשה‪/‬אדסה במקבים ב בניסיון‬

                                                             ‫להצדיק את יום ניקנור‪ ,‬אך אינו רואה בכך מניע לחיבור הספר כולו‪.‬‬
     ‫לדעת בר־כוכבא‪ ,‬יהודה המקבי‪ ,‬עמ' ‪ ,190-186‬יוספוס כתב את הסקירה הקצרה על המרד והגזרות מן הזיכרון‪ ,‬והושפע‬
     ‫ממק"א‪ ,‬ניקולאוס וספר דניאל‪ ,‬אולם בתיאור הקרב בבית זכריה (‪ )46-41‬השתמש בגרסה כתובה של ניקולאוס‪ .‬ניקולאוס‬
     ‫עצמו נסמך על מקור סלווקי‪ ,‬ובצדו גם על מק"א ‪ -‬לתיאור מעשה הגבורה של אלעזר‪ .‬על שימושו של ניקולאוס במק"א‬

                                                        ‫בנקודה זו העמידה בהרחבה אילן‪ ,‬דוד הורדוס וניקולאוס‪ ,‬עמ' ‪.224-222‬‬
     ‫ראו כהן‪ ,‬יוספוס בגליל‪ ,‬עמ' ‪ ,44‬הערה ‪ ;77‬בר־כוכבא‪ ,‬על יוספוס‪ ,‬עמ' ‪ ;117-115‬פלדמן‪ ,‬דיוקן החשמונאים‪ ,‬עמ' ‪,42-41‬‬

                                                                                                                               ‫הערה ‪.3‬‬

‫‪173‬‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189