Page 236 - josephus volume one
P. 236

‫ויונח תיב‬

         ‫ממנה‪ .‬ואכן הבבלי פותח בשאלה על הנחה זו (ראו מס' ‪ 1‬למעלה)‪' :‬מדקאמר‪ :‬אין צריך לומר דבר אחר‪,‬‬
         ‫מכלל דבית חוניו לאו ע"ז הוא?' (=מתוך שהוא אומר‪ ...:‬יוצא שבית חוניו איננו עבודה זרה?)‪ .‬מיד לאחר‬
         ‫דברים אלה קובע הבבלי‪ ,‬שהטענה שמקדש חוניו אינו עבודה זרה היא שיטה אחת מתוך שתיים ('תנן‬
         ‫כמאן דאמ'‪ :‬בית חוניו לאו בית ע"ז היא')‪ ,‬ומספר את שני סיפורי ייסוד מקדש חוניו‪ ,‬הראשון על פי‬
         ‫ר' מאיר‪ ,‬שלפיו מקדש חוניו הוא 'לשום עבודת כוכבים' ומיד אחריו את גרסת ר' יהודה‪ ,‬שבית חוניו נבנה‬
         ‫אכן 'לשם שמים'‪ .‬כאמור טען קלמין שגרסת ר' יהודה של הסיפור בבבלי נוספה כדי 'להתאימה לגישת‬
         ‫המשנה המכירה באופן חלקי בלגיטימיות של המזבח של חוניו במצרים'‪    .‬ואולם טענה זו מעידה על‬
         ‫קריאה לא זהירה של הסיפור בירושלמי‪ ,‬ששם דווקא שיטת ר' מאיר רואה במזבח שהוקם באלכסנדריה‬
         ‫מזבח לשם שמים‪ .‬לכן אפשר להציע‪ ,‬כפי שכבר רמזתי למעלה‪ ,‬שהבבלי שילב את שיטת ר' יהודה אחרי‬
         ‫שיטת ר' מאיר‪ ,‬אבל לא כדי לעדן את מסקנתה‪ ,‬אלא כדי להציע שתי גרסות לסיפור המביעות שתי‬
         ‫השקפות מנוגדות שרווחו לגבי המזבח שהוקם במצרים‪ :‬אחת ‪ -‬זו של המשנה ‪ -‬ראתה במזבח מקום‬
         ‫פולחן לגיטימי‪ ,‬אם כי פחות בערכו מן המקדש בירושלים; השנייה ‪ -‬זו של התוספתא ‪ -‬ראתה בו‬

                             ‫מקום לא לגיטימי‪ ,‬ולא רחוקה דעת מחבריה מן הדעה שהיה זה מקדש לעבודה זרה‪.‬‬

                                                                              ‫ישעיהו יט ‪19 –18‬‬

     ‫שיטת ר' יהודה בבבלי‪ ,‬כמו שיטת ר' מאיר בירושלמי‪ ,‬מסתיימת בנבואה מישעיהו (יט ‪,)19–18‬‬
     ‫שהתממשה עם הקמת המזבח בידי נחוניון‪/‬חוניו‪ .‬ואולם רק בידי אמוראי בבל היה מידע נוסף על הפסוק‬
     ‫ועל הקשר שלו למקדש חוניו‪ .‬כפי שהראינו לעיל‪ ,‬השתמרו גרסות אחדות לפסוק‪ ,‬שקשורות היו אולי‬
     ‫לפולמוס על הלגיטימיות של בית חוניו ‪ -‬גרסת המסורה כנראה כופרת בזכות קיומו של המקדש‪ ,‬ואילו‬
     ‫הגרסה בתרגום השבעים תומכת בו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬שתיהן משתמשות בשם העיר שבה הוקם המקדש ‪-‬‬

                                                     ‫הליופוליס (עיר החרס‪/‬הרס) ‪ -‬כדי לקבע את טענותיהן‪   .‬‬
     ‫והנה‪ ,‬לפי הירושלמי ואף לפי הבבלי לא הוקם מקדש חוניו בהליופוליס‪ ,‬כי אם באלכסנדריה‪ .‬חוקר‬
     ‫אחד הציע הסבר לשיבוש זה בטענה שבתקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית (תקופת חיבורם‬
     ‫של התלמודים) נקראה אלכסנדריה בשם לאונטופוליס‪ ,‬שהוא שם העיר שבה לפי יוספוס הקים חוניו‬
     ‫את מקדשו‪    .‬אולם עדות על שימוש בשם זה לאלכסנדריה קלושה ביותר ולא סביר שדווקא חז"ל ידעו‬
     ‫על כך והחליפו משום כך ביודעין את מקום הקמת המקדש‪ .‬הבבלי‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬הכיר כנראה את השם‬
     ‫השני של המחוז שבו נבנה בית חוניו ‪ -‬הליופוליס ‪ -‬שכן הוא מודע לשתי הגרסות של שם העיר‬
     ‫שעליה מדובר בישעיהו‪ ,‬לכפל המשמעות העולה מהן ואף לקשר שלהן לבית חוניו‪ .‬מיד לאחר הבאת‬

                                                              ‫סיפור ייסוד המזבח של חוניו מוסיף הבבלי וקובע‪:‬‬

     ‫'עיר ההרס יאמר לאחת' (ישעיהו יט ‪ .)18‬מאי 'עיר ההרס יאמר לאחת'? כדמתרגם רב יוסף‪:‬‬
     ‫'קרתא דבית שמש דעתיד למיחרב איתאמר דהיא חדא מנהון'‪ .‬וממאי דעיר ההרס לישנא‬

                                                                                                        ‫קלמין‪ ,‬בבל היהודית‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬  ‫‪	88‬‬
     ‫לטענה שפולמוס נגד בית חוניו ופירוש הפסוקים האלה כמתייחסים אליו היה מצוי בסדר עולם רבה הקדום מימי הבית‪,‬‬                          ‫‪8	 9‬‬

                                                                             ‫ראו מיליקובסקי‪ ,‬סדר עולם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;125‬ב‪ ,‬עמ' ‪.383‬‬       ‫‪	90‬‬
                                                                             ‫ראו וסרשטיין‪ ,‬הערות על מקדש חוניו‪ ,‬עמ' ‪.128–125‬‬

‫‪225‬‬
   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241