Page 232 - josephus volume one

‫ויונח תיב‬

‫בבלי‪ ,‬יומא לט ע"א‪-‬ע"ב‬ ‫ירושלמי‪ ,‬יומא ו‪ ,‬ג (מג‬ ‫תוספתא‪ ,‬סוטה יג‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫ע"ג‪-‬ע"ד)‪ ,‬עמ' ‪590‬‬

‫משנה‪ ,‬יומא ד‪ ,‬א‪ :‬טרף בקלפי והעלה‬ ‫משנה‪ ,‬יומא ו‪ ,‬ג‪ :‬מסרו למי שהיה‬
‫שני גורלות‪ ,‬אחד כתוב עליו לשם‬ ‫מוליכו‪ .‬הכל כשרין להוליכו‪ ,‬אלא שעשו‬

‫ואחד כתוב עליו לעזאזל‪ .‬הסגן בימינו‬ ‫הכהנים גדולים קבע‪ ,‬ולא היו מניחין‬
‫וראש בית אב משמאלו‪ .‬אם של שם‬ ‫את ישראל להוליכו‪ .‬אמר רבי יוסי‪:‬‬
‫עלה בימינו‪ ,‬הסגן אומר לו‪ :‬אישי‬
‫כהן גדול הגבה ימינך‪ .‬ואם של שם‬ ‫מעשה והוליכו ערסלא‪ ,‬וישראל היה‪.‬‬

‫עלה בשמאלו‪ ,‬ראש בית אב אומר לו‪:‬‬
‫אישי כהן גדול‪ ,‬הגבה שמאלך‪ .‬נתנו‬
‫על שני השעירים ואומר לה' חטאת‪.‬‬
‫ר' ישמעאל אומר‪ :‬לא היה צריך לומר‬

‫חטאת אלא לה'‪ ,‬והן עונין אחריו‪:‬‬
‫ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪.‬‬

‫‪1‬א‪ .‬כל ימים שהיה שמעון הצדיק [קיים]‪,‬‬
‫לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה‬
‫איברין איברין‪ .‬משמת שמעון הצדיק‬

‫היה בורח למדבר והסרקיין אוכלין אותו‪.‬‬

‫‪ .1‬תנו רבנן‪ :‬ארבעים שנה ששימש‬ ‫‪1‬ב‪ .‬כל ימים שהיה שמעון הצדיק‬
‫שמעון הצדיק היה גורל עולה‬ ‫קיים‪ ,‬היה גורל שלשם עולה‬
‫בימין‪ .‬משמת שמעון הצדיק‬
‫בימין‪ .‬מכאן ואילך‪ ,‬פעמים עולה‬ ‫פעמים בימין פעמים בשמאל‪.‬‬
‫בימין פעמים עולה בשמאל‪.‬‬

‫‪ .3‬והיה נר מערבי דולק‪ .‬מכאן ואילך‬ ‫‪ .2‬כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים‪,‬‬ ‫[ז] ‪ .1‬כל זמן שהיה שמעון הצדיק קיים‪,‬‬
‫פעמים דולק‪ ,‬פעמים אינו דולק‪.‬‬ ‫היה נר מערבי דולק‪ .‬משמת שמעון‬ ‫היה נר מערבי תדיר‪ .‬משמת‪ ,‬הלכו‬
‫הצדיק פעמים כבה פעמים דלק‪.‬‬
‫ומצאוהו שכבה‪ .‬מיכן ואילך מוצאין‬
‫אותו פעמים כבה פעמים דולק‪.‬‬

‫‪ .2‬והיה לשון של זהורית מלבין‪ .‬מכאן‬ ‫‪ .3‬כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים‪,‬‬
‫ואילך פעמים מלבין‪ ,‬פעמים אינו מלבין‪.‬‬ ‫היה לשון שלזהורית מלבין‪ .‬משמת‬

‫שמעון הצדיק פעמ' מלבין פעמ' מאדים‪.‬‬

‫‪ .4‬והיה אש של מערכה מתגבר‪,‬‬ ‫‪ .4‬כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים‪,‬‬ ‫‪ .2‬כל זמן שהיה שמעון קיים‪ ,‬היתה‬
‫ולא היו כהנים צריכין להביא עצים‬ ‫היה אור המערכה מתגבר ועולה‪ .‬משהיו‬ ‫מערכה תדירה‪ .‬כשמסדרין אותה‬
‫למערכה‪ ,‬חוץ משני גזירי עצים‪ ,‬כדי‬
‫לקיים מצות עצים‪ .‬מכאן ואילך‪ ,‬תשש‬ ‫נותנין שני גיזירי עצים בשחרית לא‬ ‫כשחרית היתה מתגברת והולכת כל היום‬
‫היו נותנין כל היום‪ .‬משמת שמעון‬ ‫כולו‪ ,‬והיו מקריבין עליה תמידין ומוספין‬
‫כוחה של מערכה‪ ,‬ולא היו כהנים‬ ‫הצדיק תשש כוחה של מערכה ולא היו‬ ‫ונסכיהן ולא היו מוסיפין עליה אלא שני‬
‫נמנעין מלהביא עצים כל היום כולו‪.‬‬ ‫נמנעין להיות נותנין עצים כל היום‪.‬‬
‫גיזרי עצים עם תמיד של בין הערביים‪,‬‬
‫כדי לקיים מצות עצים בלבד‪ ,‬שנ'‪:‬‬

‫'ובער עליה הכהן' (ויקרא ו ‪ .)5‬משמת‬

‫‪221‬‬