Page 237 - josephus volume one
P. 237
ןליא לט
דשימשא היא? דכתיב' :האומר לחרס ולא יזרח' (איוב ט =( )7כמו שמתרגם רב יוסף' :העיר
בית שמש שעתידה להיחרב נאמר שהיא אחת מהן' [כלומר ,מילות הפסוק' :עיר ההרס יאמר
לאחת' פירושן' :העיר בית שמש העתידה להיחרב ,נאמר עליה שהיא אחת מחמש הערים
שנזכרו לעיל בפסוק'] .ומניין ש'עיר ההרס' פירושו שמש? שנאמר' :האומר לחרס ולא יזרח'
[איוב ט ( )]7בבלי ,מנחות קי ע"א).
העיסוק בישעיהו יט 18כאן הוא בעל משמעות ,שהרי לא זה הפסוק המשמש הוכחה לבעל המדרש
שמעשהו של חוניו מקיים את נבואת ישעיהו ,אלא הפסוק שאחריו (ישעיהו יט ַּ' :)19בּיֹום ַההּוא ִי ְה ֶיה
ִמ ְזֵּב ַח ַלה' ְּבתֹוְך ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָר ִים ּו ַמֵּצ ָבה ֵא ֶצל ְּגבּו ָלּה ַלה' ' .הדיון בפסוק המובא כאן ,בצירוף תרגומו של
רב יוסף לארמית ,מעיד שהעורך יודע שאף פסוק זה היה בעל משמעות למושבת בית חוניו ולשמה,
ושנוסחיו היו נזילים והעידו על מלחמת פרשנות.
רב יוסף ,כפי שעולה מדפדוף בתלמוד הבבלי ,התעניין בתרגום פסוקי מקרא קשים לארמית .שמו
מופיע בבבלי בקשר לתרגומם של שנים עשר פסוקים .השוואת התרגומים שהוא מביא עם התרגום
הקרוי תרגום יונתן לנביאים מראה חפיפה ברוב המקרים .גם במקרה שלנו התרגום שמביא רב יוסף
חופף את התרגום המיוחס ליונתן .והנה המיוחס ליונתן לפסוק הנידון ('קרתא דבית שמש דעתידא
למחרב היא חדא מנהון') אינו מכריע בין הדעות השונות' :קרתא דבית שמש' מתרגם את גרסת 'עיר
החרס' ,ואילו 'דעתידא למיחרב' מתרגם את גרסת 'עיר ההרס'.
בקיאותו של הבבלי ברזי בית חוניו ,כנגד בורותו לכאורה של הירושלמי ,מתגלה אפוא בארבע
נקודות )1( :הוא משנה את 'הר המלך' העלום ל'בית המלך' המובן ,שהוא ככל הנראה בית המלך התלמי;
( )2הוא מכיר את שמו הנכון של מייסד המזבח (חוניו ולא נחוניון); ( )3הוא מביא את סיפור הריב בין
האחים בהקשר של משנת בית חוניו ולא במסכת יומא בסתם; ( )4הוא מכיר את הקשר בין הגרסות
השנויות במחלוקת בישעיהו יט 18לבין בית חוניו ההיסטורי .אין ספק שהעורך מגלה כאן הבנה עמוקה
להקשרים ההיסטוריים של ייסוד בית חוניו במצרים .
היחס בין יוספוס לחז"ל
מכל האמור עד כה ברור שהן יוספוס והן התלמודים ידעו על הקמת מקדש (או למצער מזבח) במצרים
על ידי כוהן ממשפחת הכהונה הגדולה בירושלים במאה הב' לפה"ס (בנו או נכדו של שמעון הצדיק).
ממבט ראשון עולה על הדעת שאין מדובר במקבילה ספרותית כלל ,וברור שתיאור הקמת המקדש
במלחמת היהודים ,שלפיו ברח חוניו השלישי למצרים מפני גזרות אנטיוכוס ,ואף תיאורו בקדמוניות
היהודים ,שלפיו ברח לשם חוניו הרביעי בשל מאבק ירושה על הכהונה הגדולה ,או כבר לאחר שזו
נלקחה בידי החשמונאים ,אינם בגדר מקבילה של ממש לאגדה הגרוטסקית ,נטולת ההקשר ההיסטורי,
ראו עוד בבלי ,ברכות כח ע"א; פסחים סח ע"א; יומא לב ע"ב; עז ע"ב; מועד קטן כו ע"א; נדרים לח ע"א; נזיר ג ע"א; 91
קידושין יג ע"א; עב ע"ב; בבא קמא ג ע"ב; עבודה זרה מד ע"א .אני מודה לפרופ' יואל אליצור שאסף את מראי המקום
92
והעמידנו על העניין המיוחד שהראה רב יוסף בתרגום. 93
למעט שלושה :ברכות כח ע"א; נזיר ג ע"א; קידושין עב ע"ב.
וראו עוד במבוא ,ח.2
226
