Page 234 - josephus volume one

‫ויונח תיב‬

‫בבלי‪ ,‬יומא לט ע"א‪-‬ע"ב‬ ‫ירושלמי‪ ,‬יומא ו‪ ,‬ג (מג‬ ‫תוספתא‪ ,‬סוטה יג‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫ע"ג‪-‬ע"ד)‪ ,‬עמ' ‪590‬‬

‫המקדש נטע בו כל מיני מגדים של‬
‫זהב‪ ,‬והיו מוציאין פירות בזמניהן‪ ,‬וכיון‬
‫שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן‪,‬‬

‫שנאמר‪' :‬ירעש כלבנון פריו' (תהלים‬
‫עב ‪ .)16‬ומהן היתה פרנסה לכהונה‪.‬‬
‫וכיון שנכנסו גוים להיכל ‪ -‬יבשו‪,‬‬
‫שנאמר‪' :‬ופרח לבנון אמלל' (נח' א ‪,)4‬‬
‫ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירה לנו‬
‫שנאמר‪' :‬פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן‬
‫כבוד הלבנון נתן לה' (ישעיהו לה ‪.)2‬‬

‫‪7‬א‪ .‬תנו רבנן‪ :‬אותה שנה‬ ‫‪8‬א‪ .‬ארבעים שנה שימש שמעון‬ ‫‪5‬א‪ .‬שנה שמת בה שמעון הצדיק‬
‫שמת בה שמעון הצדיק אמר‬ ‫הצדיק את יש' בכהונה גדולה‪ ,‬ובשנה‬ ‫אמ' להם‪ :‬בשנה זו אני מת‪.‬‬

‫להן‪ :‬בשנה זו הוא מת‪.‬‬ ‫האחרונה אמ' להן‪ :‬בשנה זו אני מת‬

‫‪7‬ב‪ .‬אמרו לו‪ :‬מנין אתה יודע? אמ' להן‪:‬‬ ‫השוו‪ :‬ירושלמי‪ ,‬יומא ה‪,‬‬ ‫‪5‬ב‪ .‬אמרו לו‪ :‬מניין אתה יודע? אמ' להם‪:‬‬
‫בכל יום הכפורים היה מזדמן לי זקן אחד‬ ‫ג [מב ע"ג] עמ' ‪584‬‬ ‫כל ימות הכפורים היה זקן אחד לובש‬
‫לבנים ומתכסה לבנים נכנס עמי ויוצא‬
‫לבוש לבנים ועטוף לבנים‪ ,‬נכנס עמי‬ ‫משנה‪ ,‬יומא ה א‪... :‬ומתפלל תפלה‬ ‫עמי‪ .‬שנה זו נכנס עמי ולא יצא‪ .‬לאחר‬
‫ויצא עמי‪ .‬והיום נזדמן לי זקן אחד לבוש‬ ‫קצרה בבית החיצון ולא היה מאריך‬ ‫הרגל [חלה] שבעת ימים ומת‪[ .‬משמת]‬
‫בתפלתו שלא להבעית את ישראל‪.‬‬
‫שחורין ועטוף שחורין‪ ,‬נכנס עמי ולא‬ ‫מעשה באחד שהאריך‪ .‬וגמרו להיכנס‬ ‫שמעון הצדיק נמנעו אחיו מלברך בשם‪.‬‬
‫יצא עמי‪ .‬אחר הרגל חלה שבעה ימים‬ ‫אחריו‪ .‬אמרו‪ :‬שמעון הצדיק היה‪ .‬אמרו‬
‫ומת‪ ,‬ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם‪.‬‬ ‫לו‪ :‬למה הארכתה? אמ' להן‪ :‬מתפלל‬
‫הייתי על מקדש אלהיכם שלא ייחרב‪.‬‬
‫אמרו לו‪ :‬אעפ'כ לא היית צריך להאריך‪.‬‬
‫ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את‬
‫יש' בכהונה גדולה‪ ,‬ובשנה האחרונה‬
‫אמ' להן‪ :‬בשנה הזאת אני מת‪ .‬אמרו‬
‫לו‪ :‬מאיכן אתה יודע? אמ' להן כל שנה‬
‫שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש‬
‫הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים‬
‫ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי‪.‬‬
‫ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי‪.‬‬

‫‪8‬ב‪ .‬אמרו לו‪ :‬למי נמנה אחריך? אמ'‬
‫להן‪ :‬הרי נחוניון בני לפניכם‪ .‬הלכו ומינו‬

‫את נחוניון‪ ,‬וקינא בו [שמעון] אחיו וכו'‬

‫מן הטבלה מתבקשות המסקנות האלה‪:‬‬
‫א‪ .‬ההלכה שבתוספתא‪ ,‬סוטה‪ ,‬שלא עסקה כלל בשעיר המשתלח‪ ,‬הייתה רק נדבך אחד במקבץ המסורות‬
‫שמביאים גם הירושלמי וגם הבבלי‪ .‬אולי היא הבסיס שעליו בנו את המקבץ כולו‪ ,‬אבל אפשר לשער גם‬
‫להפך‪ ,‬שהמקבץ הגדול יותר היה קיים וממנו נלקחו אותם חלקים שיש בתוספתא‪ ,‬ואין להכריע בדבר‪.‬‬

‫‪223‬‬