Page 230 - josephus volume one
P. 230
ויונח תיב
ולא רק כנגד עצם קיומו .אם יש שמץ אמת בהשערה זו ,אולי יש כאן רמז לסיבה מדוע זוהה בית חוניו
בבריתא שלפנינו ,לפי שיטת ר' יהודה ,כבית עבודה זרה.
נחוניון/חוניו
הבה נתבונן עתה בהבדל נוסף ,בולט לעין ,בין שתי גרסות פרשת חוניו כפי שאלה מופיעות בירושלמי
ובבבלי .שמו של בונה המזבח בבבלי הוא 'חוניו' (כמו בתוספתא) .אולם בירושלמי הוא נקרא 'נחוניון'
(כמו במשנה) .מכיוון שאנו יודעים שבונה המזבח נזכר גם אצל יוספוס (והוא או אביו נזכר גם במק"ב),
ושמו בחיבור זה מתועתק ליוונית בעקיבות כ'אוניאס' ( ,)Ὀνίαςיש להעיר שבעוד את השם חוניו סביר
לתעתק ליוונית ל'אוניאס' ,אין סיבה לחשוב שהשם נחוניון תועתק ליוונית כך .מכאן שהתוספתא
ואולי גם הבבלי בעקבותיה משמרים את הגרסה המקורית של השם .אפשר אולי להציע שחכמי ארץ־
ישראל קלקלו את המסורת שהגיעה לידם בכוונת מכוון ,ויש לראות בצורה 'נחוניון' כינוי בוז .
מעניין לשים לב שגיבורנו ,נחוניון מקים המקדש ,שימש בירושלמי אב־טיפוס שלילי לכוהן המערער
על בלעדיות המרכז הדתי בארץ־ישראל .כפי שהראה רפאל ינקלביץ' ,אדם בשם נחוניון נזכר בסיפור
ירידתו של חנניה בן אחי ר' יהושע לבבל כדי לעבר שם שנים .כשבאים תלמידי חכמים מארץ־ישראל
כדי להפסיק את פעילותו של חנניה ,הם מביאים עמם איגרת מן ההנהגה בארץ־ישראל ובה הפקודה
הבאה' :אם אין את מקבל עליך ,צא לך למדבר האטד ותהא שוחט ,ונחוניון זורק' (ירושלמי ,נדרים ו,
יג [מ ע"א] עמ' .)1037הירושלמי רומז כאן לסיפור הקמת המזבח באלכסנדריה ,שכן גם שם גם כאן
משולים המעשים המסופרים להעברה אסורה של פעולות דתיות מרכזיות מהמרכז בארץ־ישראל אל
הגולה .נחוניון הנזכר באיגרת הוא בלי ספק נחוניון של סיפורנו.
גם שם אחיו שונה בשתי הגרסות (שמעי בבבלי; שמעון בירושלמי) ,אך לדבר חשיבות משנית מבחינתנו. 77
תנא דמסייע לגרסה עברית של השם היווני (אוניאס) אנו מוצאים בספר יוסיפון .מחבר ספר זה מתעתק את שמו של 7 8
הכוהן (אוניאס) שמצא במק"ב ג 1חזרה לעברית ל'חוניה' (יא ,עמ' ,)61כלומר לא ממש חוניו וודאי לא נחוניון ,אך קרוב
הרבה יותר לראשון .אין הוא מזהה ככל הנראה את הכוהן הזה עם חוניו הנזכר במשנה ,מנחות יג ,י .לעומת זאת ,את 7 9
'אוניאס' הנזכר אצל יוספוס בקדמ' יד ( 22וראו עליו עוד בערך מלחמת האחים החשמונאים) ,שאנו מזהים עם חוני 8 0
המעגל של המשנה ,מזהה אף בעל יוסיפון כך ,ומתעתק את שמו היווני שמצא אצל יוספוס חזרה לעברית כ'חוני' ,שם, 8 1
8 2
לה ,עמ' .149
כדעתה של ורד נעם ,שהעירתני שלא פעם משתמרת דווקא בבבלי מסורת לשונית עתיקה ועדיפה ,וראו בר־אשר,
מחקרים ,א ,עמ' .102תודתי נתונה לה על הפניה זו.
המתבסס על צורת ההקטנה שמסמנת הסיומת.
ינקלביץ' ,נחוניון אחיה.
מעניין גם כיצד עיבד הבבלי את הסיפור הזה' :אחיה יבנה מזבח ,חנניה ינגן בכנור ,ויכפרו כולם ויאמרו :אין להם חלק
באלהי ישראל' (בבלי ,ברכות סג ע"ב) .כמה שינויים עשה הבבלי בעיבודו את הסיפור הירושלמי )1( :חנניה איננו זורק את
הדם כמו כוהן ,אלא מנגן ,כמו לוי (אולי מבוסס על מסורת חז"ל שר' יהושע היה לוי -בבלי ,ערכין יא ע"ב) )2( .הפסוק
המצוטט' :אין להם חלק באלהי ישראל' הוא עיבוד של פסוק מספר יהושע הדן בבני השבטים גד ,ראובן וחצי המנשה
שנשארו בעבר הירדן ועליהם אומר יהושעּ' :ו ְגבּול ָנ ַתן ה' ֵּבי ֵננּו ּו ֵבי ֵני ֶכם ְּב ֵני ְראּו ֵבן ּו ְב ֵני ָגד ֶאת ַהַּי ְר ֵּדן ֵאין ָל ֶכם ֵח ֶלק ַּבה' '
(יהושע כב .)25תיאור גאוגרפי זה של הירדן ,המפריד לא רק בין בני ארץ־ישראל לבני גד וראובן אלא גם בין בני ישראל
לגולי בבל ,מתאים כאן מאוד )3( .חשוב גם שנחוניון של הירושלמי הפך בבבלי לאחיה .ייתכן שהרמז כאן הוא לאחיה
בן פנחס בן עלי הכוהן ,הנזכר בשמואל א יד .3בניו של עלי ,חפני ופנחס ,כמו בניו של שמעון הצדיק ,חוניו ושמעי ,יצאו
לתרבות רעה .על פולמוס זה בין ארץ־ישראל לבבל ועל היחס לחנניה בן אחי ר' יהושע ראו נעם ,סיפור שנשבה.20–19 ,
219
