Page 225 - josephus volume one
P. 225

‫ןליא לט‬

‫(ג) בעוד לפי הבבלי היה ה'מזבח' שבנה חוניו מיועד לעבודה זרה לשיטת ר' מאיר ולשם שמים‬
‫לשיטת ר' יהודה‪ ,‬הרי לפי הירושלמי‪ ,‬דווקא לפי שיטת ר' מאיר נבנה המזבח לשם שמים‪ .‬מה הייתה‬
‫גישתו של ר' יהודה לפי הירושלמי קשה לדעת‪ ,‬שכן גרסתו‪ ,‬כפי שהגיעה לידינו‪ ,‬נקטעת באמצע‪ .‬במקום‬
‫לספר את שתי גרסות הסיפור במלואן‪ ,‬קטע מעתיק אנונימי את הגרסה השנייה (שיטת ר' יהודה)‪,‬‬
‫שאותה אך החל להעתיק‪ ,‬במילים 'כול' היך קדמייא' (=הכול כמו בקודם‪/‬בראשון   )‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מה‬
‫שנשתייר מן הטקסט מאפשר לנו לקבוע‪ ,‬שלפי גרסת הירושלמי סבר דווקא ר' יהודה שהמזבח שבנה‬
‫נחוניון לשם עבודה זרה היה‪ .‬זאת אנו למדים מן הקל וחומר המסיים את הסיפור שנקטע‪ ...' :‬ראו היאך‬

                                       ‫העשיא את ישראל לעבודה זרה'‪ .‬הדברים מובהרים בטבלה הבאה‪:‬‬

    ‫ובנה מזבח והעלה עליו לשם מזבח‪ ,‬שנ'‪:‬‬            ‫בבלי‬    ‫ועמד ובנה שם מזבח‪ .‬וקרא עליו את‬       ‫ירושלמי‬
   ‫'והיה ביום ההוא יהיה מזבח י"י בת' ארץ‬  ‫‪ 2‬ר' יהודה‬     ‫הפסוק הזה 'ביום ההוא יהיה מזבח לי'י‬  ‫‪ 1‬ר' מאיר‬
‫מצרים ומצבה אצל גבולה לי"י' (יש' יט ‪.)19‬‬
                                                                ‫בתוך ארץ מצרים' (יש' יט ‪.)19‬‬

‫‪ 1‬ר' מאיר והלך לאכסנדריא של מצרים‪ .‬ובנה‬                  ‫‪ 2‬ר' יהודה ומה אם מי שלא נכנס לשררה‪ ,‬ראו‬
      ‫מזבח והעלה עליו לשם ע"ז‪.‬‬                                ‫היאך העשיא את יש' לע'ז ‪...‬‬

‫במאמר מקיף טען נח חכם‪ ,‬שלא ייתכן שהמילים הבאות בירושלמי באמצע תיאור שיטת ר' מאיר 'בדקו‬
‫את הדברים ולא מצאו' מתייחסות לסיפור ר' מאיר‪ ,‬שכן אילו דברים נבדקו ולא נמצאו? אם העלילה‬
‫שהעליל שמעון על נחוניון‪ ,‬לשיטת ר' מאיר‪ ,‬נבדקה והופרכה‪ ,‬מדוע ברח נחוניון? רק לגרסת ר' יהודה‪,‬‬
‫שנחוניון הוא שהעליל על שמעון ומזימתו נתגלתה‪ ,‬אפשר היה לומר 'בדקו את הדברים ולא מצאו'‪.‬‬
‫חכם טען אפוא שחל בירושלמי שיבוש מעתיקים הנובע מ'דילוג וחזרה מחמת הדומות'‪    .‬מתוך הרצף‬
‫המקורי של שיטות ר' מאיר ור' יהודה הושמט חציים הראשון של דברי ר' יהודה‪ ,‬וכך נסמכה הרישא‬
‫של שיטת ר' מאיר לסיפא של שיטת ר' יהודה‪ .‬משום כך‪ ,‬לדעת חכם‪ ,‬נוצר הרושם שהמזבח נבנה לשם‬
‫שמים לשיטת ר' מאיר‪ ,‬ושהקל וחומר על 'זה שברח מן השררה' הובא בירושלמי על שיטת ר' מאיר‪ ,‬בעוד‬
‫שני הרכיבים האלה שייכים ללשון השנייה‪ ,‬זו של ר' יהודה‪ ,‬שראשה נקטע‪ .‬לאור השערה זו שחזר חכם‬

                                                                          ‫בירושלמי גרסה דומה לזו שבבבלי‪.‬‬
‫ואולם אפשר להראות שטענתו המרכזית של חכם‪ ,‬ולפיה המילים 'בדקו את הדברים ולא מצאו' הן‬
‫המכריעות לטובת רעיון ההשמטה והדילוג מחמת הדומות‪ ,‬מסתמכות על קריאה של גרסה מתוקנת‬
‫בכ"י ליידן‪ ,‬היחיד שיש לנו של הירושלמי‪ .‬במקור היה כתוב שם‪' :‬בדקו את הדברים ולא מצאו אמרו‬
‫אותו'‪ .‬מגיה של כתב היד היה צריך להחליט איזו משתי מילים אלה ('אמרו' או 'אותו') מיותרת‪ .‬הוא‬

‫חכם‪ ,‬נחוניון‪ ,‬עמ' ‪ ,443‬הערה ‪ ,13‬פירש זאת כחלק מתופעה כללית המצויה בירושלמי‪ ,‬ולפיה 'דרכו של הסופר להתעצל‬                  ‫‪5	 8‬‬
                                                                      ‫ולא לחזור פעמים על אותה סוגיה'‪ ,‬וראו הפניותיו שם‪.‬‬  ‫‪5	 9‬‬

‫או במילותיו שלו‪' :‬אני משער כי בשלב כלשהו במהלך העתקת המילים "והלך והלבישו אונקלה וחגרו צלצל אמ' להן‬
‫ראו מה נדר לאהובתו אמ' לה לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש נקלה שליך ואחגור בצלצול שלך"‪ ...‬דילג המעתיק לנוסח‬
‫הסיפור הזהה המצוי בדברי ר' יהודה‪ ,‬והמשיך בו וכך במקום שנפרדו הדעות ‪ -‬כלומר מן המילים "בדקו את הדברים ולא‬

                                       ‫מצאו אותו" ‪ -‬חל כאן למעשה מעבר לדברי ר' יהודה'‪ .‬ראו חכם‪ ,‬נחוניון‪ ,‬עמ' ‪.444‬‬

                                                                                                                                  ‫‪214‬‬
   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230